כ"ג חשון התשפ"ה
24.11.2024

הגר"ע יוסף: "המרור של האשכנזים עושה ט' באב"

ב'דרשת שבת הגדול' שנשא אמש, דיבר הגר"ע על דיני החג • "הלך היהודי עם הילדים של המצרי לכיכר תחריר... כל 'כזית' שאכלו החיות מהמצרים זה מצווה דאורייתא"

הגר"ע יוסף. ארכיון
הגר"ע יוסף. ארכיון

"חס מלשון חסה, הקב"ה מרחם עלינו, 'חס רחמנא עלן', וכך כתב גם ה'חכם צבי' שצריך לאכול חסה כמו שאנו הספרדים אוכלים. אבל המרור שלהם (של האשכנזים) זה חזרת, שכשאוכלים אותו יורדים דמעות בעיניים מרוב חריפותו, ואז זה לא נראה כפסח אלא כתשעה באב".

את הדברים הללו אמר אמש (מוצ"ש) הגר"ע יוסף בשיעורו הקבוע, שעמד בסימן דרשת שבת הגדול כנהוג בכל תפוצות ישראל.

בהמשך דבריו, הטעים הגר"ע את הצורך להמחיש את סיפור יציאת מצרים בפני הילדים, כדי שירגישו זאת: "ליל הסדר זהו יום מיוחד של הקניית האמונה, כמו שכתוב 'וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים ויאמינו בה' ובמשה עבדו', יש לתאר בפני ילדינו את כל מה שהתרחש בעשרת המכות. יהודי הולך כמו שהולך באיזה גינה ואין בלבו שום פחד, לדוגמא, יש מכת ברד הוא הולך ברחוב, לימינו מצריים ומשמאלו מצריים, הברד בא מכה בהם, אש מתלקחת בתוך הברד, המצרי נופל מת, והיהודי הזה הולך לו בין הטיפין ולא קורה לו כלום. זה בודאי השגחה מלמעלה זה לא יכול להיות טבעי".

גם במכת ערוב, אומר הגר"ע, יש להאריך ולתאר את הפחד הנורא להסתובב בין חיות טרף הטורפות כל מצרי הבא לידם, אך כשמדובר ביהודי, החיות לא מתקרבות: "היה ערבוביה של חיות רעות, אריות, דובים, נמרים, פילים, נחשים ועקרבים, כל החיות הרעות האלו שלח אותם הקב"ה שיכו את המצרים. והנה הגוי יש לו כמובן הרבה ילדים, הם נושאים כמה נשים וכמה פילגשים, יש להם עשרים ילד, שמונה עשרה ילד, כל אחת מביאה לו 'קופה של שרצים', היה בא המצרי ואומר ליהודי, בא הנה עבדי היהודי קח אותם בעגלה תטייל איתם, היום יש אוויר צח ונעים, ומבקש היהודי אף מהילדים שלו היהודים שיעזרו לו קצת.

"הולך ומגיע לכיכר תחריר, והנה פתאום מקיפים אותם מסביב כל החיות רעות, אריות, דובים, נמרים, אין יוצא ואין בא, מתחילים לאכול בילדים של המצרי והם צועקים, והיהודי המסכן מרוב הפחד שלו אריות מקיפים אותו, מוריד את ראשו למטה, והילדים שלו מרוב פחד, מתחפרים תחת כנפיו 'אבא' 'אבא', והוא מה יעשה, וכי הוא יכול להלחם עם האריות? מה הוא דוד המלך שנלחם עם אריה? הוא מתכונן ואומר וידוי, הרי כשיגמרו החיות לאכול את המצרים יבואו עליו, אומר את הוידוי האחרון שלו בדמעות שליש, עד שגומרים החיות האלה לאכול את המצרים כולם עד הסוף, שהרי כל כזית לאכול במצרים זו מצות עשה דאורייתא... כשגמרו לאכול, התקרב אליהם הפיל לבדו, מרים את חוטמו ועושה להם 'סאלם' והולך, לא עושה כלום ליהודים, אפילו החיה הזאת הייתה יודעת מיהו יהודי ולא הייתה פוגעת בו לרעה, ידעו החיות, ילדים יהודים לא נוגעים בו, נוגעים רק במצרים".
הגר''ע יוסף כזית מצרים אשכנזים תיאור

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 21 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}