יעדי גיוס, 'מתמידים', סנקציות ותקופת מעבר • המסמך המלא של מתווה הגיוס

נבירה בנבכי ההסכמים הקואליציוניים, מעלה כי שינויים לא מעטים הוסכמו בין הצדדים. שינויים שמשמעותם אינה מבשרת טובות למגזר החרדי. והרי עיקר החדשות:

• תופסק התמיכה בתלמידי ישיבה מחו"ל.

• תמיכה באברכים תוגבל ל-5 שנים.

• ישונו הקריטוריונים להשתתפות במכרזי 'מחיר למשתכן': לא יכללו קריטוריון של 'ותק בנישואין' ויכללו קריטוריון 'מיצוי כושר ההשתכרות'. המשמעות: מרבית האברכים לא זכאים.

• קריטוריון 'מיצוי כושר השתכרות' בזכאות למימון מעונות יום. והטמעת הקריטוריון בזכאויות נוספות.

• צעדים לקראת הפסקת התקצוב למוסדות ללא לימודי ליב"ה.

• תמיכה באברכים תוגבל ל-5 שנים.

• תבוטל ההנחה לאברכי כוללים בתשלום ביטוח לאומי.

• מערך הגיור, הרבנות הראשית והמקומות הקדושים - לאחריות משרד הדתות שבשליטת 'הבית היהודי'.

• האחריות בנושא השמיטה, תעבור למשרד הדתות, ויוענקו לו כלל הסמכויות הנגזרות מכך. סעיף שמשמעותו לגבי היתר המכירה ברורה.

• ויש כנראה דיל עם ש"ס: יושלם הליך החקיקה על מנת שכהונת הרבנים הראשיים הנוכחיים תוארך עד לבחירת רבנים ראשיים. כן יושלם הליך החקיקה המאפשר לרב ראשי מכהן להתמודד לבחירת הרב הראשי הבא. המשמעות: אנשי הבית היהודי מתכוננים לדיל בו יתמכו בגר"ש עמאר לכהונה נוספת, בתמורה לבחירתו של רב מטעמם.

מיתווה הגיוס: מורה נבוכים

עיקר ההסכם הנוגע למגזר החרדי הינו מתווה הגיוס. המהווה נספח להסכמים ואינו כלול בגוף ההסכמים. כמתברר עיקר תוכניות הגיוס אינן נוגעות לזמנה של הממשלה החדשה. כך גם עיקריה חמורות הרבה פחות ממה שחששו תחילה המפלגות החרדיות ואלו עיקרי התוכנית:

• ועדת שרים, בראשות שר מ"יש עתיד”, תגיש תוך 45 ימים מיום הקמת הממשלה, הצעת חוק בנושא.

• שירות החובה יקוצר לשנתיים.

עד שנת 2017:

• דחיית גיוס עד גיל 21. בגיל 22 פטור מלא.

• יעד: מספר החרדים המתגייסים לשירות צבאי יגדל, מתוכם לפחות 1600 בשירות קרבי. ייפתחו גדודים חרדיים נוספים - הראשון שבהם עוד השנה, ויוקם בסיס טירונים חרדי.

• יעד: תוכנית שוחר טוב תורחב ל-900 תלמידים במחזור.

• יעד: גיוס ערבים לשרות אזרחי. 6000 בשנה, תוך 5 שנים.

החל משנה 2017:

• חובת גיוס שתמומש עד גיל 21. צה"ל יקבע מי יגוייס לשירות צבאי ומי לשירות אזרחי.

• 1800 תלמידים בכל שנתון של גיל 21 יוכרו כ"מתמידים" ויקבלו פטור. עליהם ללמוד עד גיל 26. יזכו למלגה.

• משתמט יוענש בסנקציות כלכליות בלבד. סנקציות כלכליות גם נגד ישיבות.

מתווה הגיוס: המיסמך המלא

המסמך מפרט את "הפעולות וההכרעות הנדרשות על מנת לארגן בצורה הוגנת, צודקת ובת קיימא, את חובת השירות של כלל אזרחי ישראל למדינתם". להלן המסמך המלא:

"בימי תקומתה של מדינת ישראל, מתוך חורבות הגלות ועשן הכבשנים, נולדה מחדש הריבונות היהודית בארץ ישראל. אך לא רק היא קמה לתחיה - גם עולם התורה החל להשתקם מהריסותיו. ההצלחה היתה פלאית: בשישים וחמש השנים האחרונות קמו ישיבות רבות, לומדי התורה גדלים ומשגשגים, וחריפות ולמדנות בוקעים ממרכזי התורה הפזורים לאורכה ולרוחבה של הארץ.

קימום הריבונות ופריחת הלמדנות, המדינה והתורה, שני אלו הם ההישג הכפול של ההיסטוריה הישראלית החדשה. ואולם עד כה התקיימו שני אלו כקווים מקבילים שלא נפגשים; שני העולמות המשגשגים הללו חיו זה לצד זה, לעיתים בעימות ולעיתים באדישות, אך מעולם לא חברו זה לזה.

במגילת העצמאות נקבע שמדינת ישראל תהיה מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל. מייסדי המדינה, הניחו את ערכי התורה והנביאים כיסודות של המדינה. היסוד שעליו נשען הבניין הלאומי כולו הוא השאיפה לבנות חברה צודקת ומתקדמת, המקבלת השראה והדרכה מהמסורות היהודיות העתיקות.

הממשלה התחייבה לפעול לצמצום הריכוזיות והורדת יוקר המחיה שאיפה זו קיבלה תנופה חדשה בתקופה האחרונה. מסמך זה הוא תוצאה של הקשבה עמוקה לקריאה הישראלית הכפולה. ממשלת ישראל שואפת לעצב חברה צודקת, בה המשאבים, הזכויות והחובות מחולקים בצורה והוגנת ושיוויונית. כל זאת מתוך חיבור של אמת לקריאתם של נביאי הצדק ולמקורות הנצח היהודיים.

השעה קוראת: החברה הישראלית בשלה לצעד הנוסף – קירוב שני ההישגים הגדולים הללו זה לזה; חיבור העולם התורני למרחב הריבוני. שירות המדינה ומוסדותיה לצד העמקה במקורות ההשראה שלה - שירות צבאי ואזרחי לצד לימוד תורה - יביאו להתחזקות, להתעצמות ולהתלכדות החברה הישראלית, מתוך הערכה וכבוד הדדי וציפיה משותפת לעתיד טוב יותר ושלם יותר.

עקרונות על למתווה שותפות במשימה ונשיאה בנטל.

1. חובת השירות הצבאי או האזרחי לכל אזרח במדינת ישראל, מגיל 18 ומעלה.

2. חשיבות ומרכזיות לימוד התורה כערך מרכזי במדינת ישראל.

3. אחריות אישית על האזרח בשותפות במטרה ובנשיאה בנטל .

4. התמקדות בהגדלת מספר המשרתים החרדים בשירות צבאי בכלל ושירות קרבי משמעותי בפרט, בגיל צעיר ככל שניתן.

5. לצה"ל תהא זכות קדימה בבחירת כוח האדם המתגייס.

6. בניית מסלולים יעודיים ומותאמים רבים בשירות האזרחי והצבאי לשילוב החרדים בשותפות במשימה.

7. הרחבת שילוב החרדים בשוק העבודה על ידי הסרת חסמים ליציאה לשוק העבודה בגיל צעיר, והענקת הכשרה מקצועית מקיפה לאוכלוסיה זו.

8. שימוש בכלים כלכליים על פני הכלים הפלילים.

9. החל משנת 2015 שירות החובה בצה"ל יקוצר בהדרגה עד לשנתיים. צה"ל יגדיר יחידות ותפקידים שבהן השירות יהיה ארוך יותר. המשרתים שירות ארוך מן המינימום יזכו לתגמול כספי ובמענק למימון לימודים אקדמיים. יעוצב מודל מילואים חדש במסגרתו ייקבע מי ישרת במילואים, מהם תנאי הגיל ומשך השירות השנתי ומהו הגמול החומרי הראוי למשרתי המילואים.

10. הגדלת מספר בני המיעוטים המשרתים בשירות האזרחי.

11. עם כינון הממשלה תוקם ועדת שרים, בה יהיה נציג אחד לכל אחת מסיעות הקואליציה, למעט סיעת "הליכוד- ביתנו" לה יהיו שני נציגים ובראשה יעמוד שר מטעם "יש עתיד”. ועדת השרים תגיש בתוך 45 ימים מיום הקמת הממשלה את הצעת החוק בנושא. הצעת החוק תעבור במליאת הממשלה לפני הגשת תקציב 2013 לכנסת. ועדת שרים זו תפעל כוועדת מעקב על ביצוע החוק והתקדמות התהליך במהלך כל כהונת הממשלה.

12. השלמה מהירה של הליכי החקיקה תוקם בכנסת ועדה מיוחדת, או ועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון אשר בראשה יעמוד נציג "הבית היהודי". ההכרעה איזו ועדה תשלים את הליכי החקיקה תהיה בסמכות יו"ר "יש עתיד" ולאחר היוועצות עם ראש הממשלה, יו"ר הכנסת ויו"ר הבית היהודי. כל סעיפי חקיקת המשנה והתקנות הנגזרים מתהליכי החקיקה הנוגעים לסוגיה זו יאושרו אך ורק על ידי וועדה זו.

תהליך השירות במתווה ארוך הטווח

א. גודלו של צה"ל ייקבע על פי תכנון רב שנתי המותאם לצורכי הביטחון של מדינת ישראל. הממשלה תקבע, ותעדכן מעת לעת, את גודלם של הצבא הסדיר וצבא המילואים. צה"ל ישמור על העיקרון לפיו המשרתים בכל סוגי השירות יבואו מכל שדרות החברה.

ב. בגיל 17 יתייצב כל מלש"ב לבדיקה ושיבוץ. גיל חובת השירות יהיה 18. מלש"ב שתוענק לו דחיית שירות מגיל 18 יחויב להתייצב מדי שנה לאישור המשך דחיית שירותו, וייקבע אופי שירותו בגיל 21. מלש"ב חרדי הלומד בישיבה יקבל דיחוי כפי שיקבע בתקנות.

ג. מספר החרדים בגילאים 18-21 המתגייסים לשירות צבאי יגדל מדי שנה, בהתאם ליעדי הגיוס הצה"ליים. מתוכם לפחות 1600 ישרתו שירות קרבי.

ד. תוכנית שוחר טוב תורחב ל-900 תלמידים במחזור, ותקויים פעילות אינטנסיבית לגיוס שוחרים אלו מקרב בני הציבור החרדי.

ה. מדי שנה תמיין מערכת הביטחון את דוחי השירות שהגיעו לגיל 21 ל-3 קבוצות: 1. מתמידים שיזכו לפטור משירות; 2. מגוייסים לצה"ל על פי צרכיו, ובהתאם ליעדי הגיוס, שיגוייסו לשירות צבאי; 3. משרתים בשירות אזרחי, שישובצו לשירות זה.

ו. כל תלמיד ישיבה או כולל שלא יזומן לשירות צבאי מן המניין ולא יוכר כמתמיד ו/או שבמהלך הליך המיון הצבאי ייקבע כי הצבא אינו זקוק לשירותיו - ישרת שירות אזרחי.

ז. משרתים ביחידות ובתפקידים שלא יוגדרו על ידי הצבא כנדרשים לשירות ארוך מהמינימום (ראה בהמשך), יזכו לתשלומי משפחה (תש"מש) בשיעור של מחצית מהתשלומים לאלה שישרתו שירות ארוך מהמינימום.

ח. תוקם רשות לאומית לשירות אזרחי אשר תפעל תחת שר התמ"ת ותתוקצב בבסיס התקציב בטרם הגשת התקציב לאישור הכנסת.

ט. חלק הארי של המשרתים בשירות האזרחי, ישרתו בשירות שמשמעותו בטחונית: משטרת ישראל, מד"א, מכבי האש, פיקוד העורף וזק"א. בנוסף יתקיים שירות אזרחי חסד בתחומי הבריאות, התעסוקה, הרווחה, החינוך (מחוץ לקהילה) והחינוך המיוחד. משרתי השירות האזרחי יזכו לתשלומים מופחתים ביחס לתשלום למשרתי הצבא.

י. מכל שנתון גיוס יוכרו 1800 אנשים, שהגיעו לגיל 21 וטרם גויסו, כ"מתמידים". הכרה זו מותנית בהתחייבותו של המתמיד להמשיך ללמוד עד גיל 26. הכרה זו מזכה את המתמיד בפטור מיידי משירות בטחון או אזרחי ולמלגת לימודים גדולה יותר. המלגה המיוחדת תינתן מגיל 21 עד גיל 26.

יא. יוגברו מנגנוני האכיפה והבקרה לאיתור משתמטים, אשר זכו לפטור ואינם לומדים בפועל. יוטלו סנקציות כלכליות אישיות על המשתמטים עצמם.

תקופת המעבר - 1.8.2013–1.8.2017

יב. החל מיום 1.8.2013 ובמשך תקופת המעבר יזומנו תלמידי הישיבות והכוללים, שטרם התגייסו ולא הוענק להם פטור משירות צבאי ומלאו להם 22, ויוצגו בפניהם אפשרות השירות העומדות בפניהם. אלה מהם שיבחרו שלא להתגייס יקבלו פטור מיידי משירות.

יג. משרד התמ"ת יחל מיידית בהכשרת הפטורים משירות לשוק העבודה, בדגש על מקצועות נדרשים בשוק.

יד. צה"ל יגייס לשורותיו חרדים במספר שיגדל מדי שנה, על פי טבלת היעדים המצורפת בזה. הדגש בגיוס יהיה על בני 18-21. חרדים מבוגרים יותר יגויסו לתכניות שח"ר השונות, במסגרת היעד השנתי ויזכו לתשמ"ש הולם.

טו. במקביל יגויסו לשירות האזרחי חרדים על פי היעדים המפורטים בטבלה. עם הקמתה של הרשות לשירות אזרחי במשרד התמ"ת יעברו המשרתים לטיפולה.

טז. מלש"ב אשר ייקרא לשירות ולא יתייצב יוענש בסנקציות כלכליות. וכן יינקטו סנקציות כלכליות כנגד ישיבות ששיעור המשתמטים משירות בהן יהיה גבוה מהתקן שייקבע.

יז. במהלך שנת 2013 ייפתח גדוד חרדי קרבי נוסף. בשנת 2014 ייפתח גדוד חרדי שלישי, ויוקם בסיס טירונים חרדי. לאחר מכן יוקמו גדודים דומים, ככל שיידרש. גיוס החיילים לגדודים אלו תהיה משימה בסדר עדיפות גבוה של צה"ל, ונציגיו ידווחו עליה בכל רבעון לוועדת השרים.

החלטות נלוות לחוק החשובות להשלמת המתווה:

א. נשים-הפטור משירות לנשים יימשך כפי שקיים היום. תורחב האכיפה על המצהירות והפטורות שנמצא שנתנו הצהרות כוזבות או הפרו את תנאי הפטור ויתוקנו תקנות לחוק בנושא בתוך 90יום.

ב. ישיבות הסדר-ההסדר יתוקן בחוק השירות הצבאי. תלמידי ההסדר יכנסו למערכת חמש שנתית . כאשר תאריך הגיוס יהיה בכד' באדר (שנה וחצי לאחר הכניסה להסדר) למשך 17חודשים שירות שיסתיימו בכד' באב. כניסת ישיבות חדשות להסדר תתבצע בהחלטת שר הביטחון ועל פי המלצת ועד ישיבות ההסדר.

ג. הישיבות הגבוהות הציוניות - יחוקק חוק הישיבות הגבוהות בתיאום עם הצבא ומערכת הביטחון ויצטרף לחקיקה הראשית בתחום.

ד. שירות בני מיעוטים- ההתנדבות לשרות האזרחי לאומי בחברה הערבית בישראל תבוצע מתוך מטרה לחזק את השתלבותם של האוכלוסיה הערבית כאזרחיים מעורים, מעורבים ופעילים בחברה הישראלית.

התהליך יבוצע תוך הבנת החסמים ומורכבות איתם מתמודדת החברה הערבית.כל זאת על מנת לקדם שינוי חברתי משמעותי למען חיזוק השירוותים הציבוריים, הדו קיום והשותפות ההדדית במדינת ישראל.

היעד הוא להגיע ל6000 משרתים בשנה בשירות האזרחי בתוך 5 שנים תוך שימוש בעמותות השירות האזרחי תחת המנהלת המרכזית.

עקרונות השירות יהיו:

התנדבותי בלבד - השרות האזרחי יתבסס בשלב הראשון רק על שרות התנדבותי ויאפשר שילוב מיטבי בחברה הישראלית כמו גם שוויון הזדמנויות.

משך השרות- השרות האזרחי יהיה שרות משמעותי של שנה מינימום (לא כולל הכשרה מקצועית טרום תפקיד) תוך מתן אפשרות לשירות של שנתיים. השירות יעשה במסגרות אזרחית בלבד תוך ניתוק מוחלט מהמערכת הביטחונית.

קהל היעד-השירות האזרחי פתוח לכלל החברה הערבית .

שירות בקהילה-השירות התבסס על אפשרותם של המתנדבים לשוב לביתם עם תום השירות, למעט מקרים פרטניים.

תחומי ההתנדבות - יגזרו מראיה מתכללת של צרכי המדינה כפי שיבוטאו בתוכניות משרדי הממשלה ויתוכללו ע"י השר הממונה. מתחייבת התאמה ואיזון בין יכולות החברה הערבית המתנדבת לבין הגדרת תפקיד ההתנדבות ומאפייניו .

תגמול - במהלך השירות יזכו המשרתים לתגמול השווה לשירות האזרחי כולל מענקים ללימודים באוניברסיטה.

המשרתים בשירות אזרחי יזכו לעדיפות בקבלת משרות בשירות המדינה.

המשרתים בשירות אזרחי יזכו לעדיפות בקורסים להכשרה מקצועית ולימוד שפה של משרד התמ"ת.

המשרתים בשירות הלאומי יזכו בעדיפות בהקצאת קרקעות מדינה.

מחלוקת על חוק הלאום

ויש כבר מחלוקת: הבית היהודי והליכוד-ביתנו התחייבו לקדם חוק יסוד הקורא לשנות את האיזון המקובל בהגדרת ישראל כמדינה "יהודית-דמוקרטית", ולהכפיף את זהותה הדמוקרטית של המדינה ללאום היהודי.

על פי נוסח ההצעה המדינה תשקיע משאבים בקידום התיישבות יהודית בתחומיה אך לא תתחייב לבנות עבור לאומים אחרים. השפה הערבית לא תוגדר עוד כשפה רשמית בישראל, אך יוקנה לה "מעמד מיוחד".

בעקבות המהלך להסרת הצעת החוק, הציג אז דיכטר נוסח מרוכך שספג גם הוא ביקורת חריפה מצד משפטנים בכירים. דיכטר התפטר מהכנסת וערק משורות קדימה כדי לכהן כשר מטעם הליכוד.

חברת הכנסת ציפי לבני הדגישה כי לא תתמוך בהצעת חוק יסוד "ישראל מדינת הלאום של העם היהודי", שאמורה להיות מקודמת לפי ההסכמים הקואליציוניים עם הבית היהודי. "אני מתנגדת לחוק ואפעל שלא יעבור", אמרה בתוכנית "המטה" עם נדב פרי. שרת המשפטים המיועדת אף הוסיפה כי מונתה גם לתפקיד יושבת ראש וועדת השרים לענייני חקיקה "כדי למנוע חקיקות שיפגעו בערכים הדמוקרטים של מדינת ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!