הנשיא בטור אישי: "יריבים קשים מוחלים זה לזה"

רבים וטובים הם חגי ומועדי ישראל המלווים את מעגל השנה היהודי. כל חג התברך בסגולה מיוחדת ולכל מועד מאפיין משלו. ועדיין, מעמד מיוחד שמור ליום כיפור - היום הקדוש ביותר לעם היהודי. הדבר בא לידי ביטוי גם במרחב הציבורי שלנו – בכל רחבי מדינת ישראל – המשנה את פניו ביום כיפור. כבישי הארץ שוממים. בחוצות הערים מנשבת אוירה של טהרה וסליחה. בתי הכנסיות מלאים וגדושים במתפללים עד אפס מקום. עם ישראל כולו, בארץ ובעולם, משתקף ביופי רוחני נאצל, כלשון הנביא בספר שמואל: "וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ".

יום הכיפורים הוא יום מחילה וסליחה. "עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם – יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ – אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ". מאמר זה מלמד אותנו, כעם וכחברה, ככלל וכפרט, על המקום החשוב אותו תופסים חיי חברה הגונים בסולם הערכים היהודי. אם על חטאים כאלו ואחרים יש סליחה ומחילה ממרום, על פגיעה בזולת אין "הנחות" ואין "קיצורי דרך". "אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ".

ברוח זו, יום הכיפורים מביא עמו מסורת של פיוס ואחדות השורות. יריבים קשים מוחלים זה לזה. נעלבים ועולבים לוחצים ידיים לשלום. פוגעים ונפגעים מותחים קו על העבר ומיישרים הדורים. השנאה מנמיכה להבות והאהבה פורצת גבולות. כל ישראל חברים.

היכולת לסלוח על פגיעה ולמחול על עוול, מלבד היותה תנאי הכרחי לאורח חיים תקין בין אדם לחברו, היא מרכיב חיוני גם בחיינו הציבוריים. כך למדתי ממורשתו של סבי, הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל, הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, שעסק במלאכת קודש למען תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל – ואף שימש כ"גשר" המחבר בין חלקי העם היושב בציון. לא פעם ולא פעמיים, אנשים שאינם הגונים פגעו בו ובכבוד תורתו, אך הוא שתק ומחל על עלבונו. לנוכח פגיעות חוזרות ונשנות אלו, התכנסו בביתו מספר אנשי ציבור והפצירו בו להגיב. תשובתו הנחרצת הייתה: "יש לעם ישראל היסטוריה גדולה ומקיפה ועלינו ללמוד ממנה. ריב אחים הביא תמיד לעמנו חורבן והרס. חלקי לא יהיה עם בעלי המחלוקת ובקהלם לא ייחד כבודי. לא אתן את ידי בשום אופן לשנאת אחים ולהרבות מחלוקת בישראל".

כמי שזכה להיות נכדו ולשאת את שמו, אני רואה לעצמי זכות להשתדל לאמץ את דבריו ואת מידותיו הטובות כנר לרגלי ואור לנתיבתי, לעשות כמיטב יכולתי להרבות שלום ורעות, אהבת ישראל ואחדות העם, יחד שבטי ישראל.

אני חש הערכה רבה לציבור החרדי המשמר מורשת ומסורת עתיקת יומין של עם ישראל, בלימוד תורה, בקיום מצוות ובגמילות חסדים. ביקורי בעיר בני ברק, אותו ערכתי בראש חודש אלול לרגל פתיחת שנת הלימודים של תלמודי התורה והישיבות הותיר עלי רושם עז שכן רואים תינוקות של בית רבן הלומדים שדרך ארץ קדמה לתורה וכי יש להרבות שלום בעולם.

ברוח דברים אלה, וברוח התקופה בה אנו כמהים הן לאקלים חברתי נעים וטוב, הן לבריאות איתנה, אסיים במילות התפילה:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זְכֹר רַחֲמֶיךָ וּכְבוֹשׁ כַּעַסְךָ וְכַלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּמַגֵּפָה וּפֶגַע רַע וְכָל מַחֲלָה וְכָל תַּקָּלָה וְכָל קְטָטָה וְכָל מִינֵי פֻרְעָנֻיּוֹת וְכָל גְּזֵרָה רָעָה וְשִׂנְאַת חִנָּם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ.

אמן כן יהי רצון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!