ירידה דרמטית: הסקר בדק כמה החרדים סומכים על בנט

לפי סקר של חברת המחקר למגזר החרדי, 'אסקריא' שנערך בחודש האחרון - רק 3.5% מהחרדים סומכים על בנט בניהול משבר הקורונה לעומת 43% תמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו בסקר מנובמבר האחרון.

אמון הציבור החרדי בממשלה מאז פרוץ המגיפה הקורונה הלך והדרדר. סקר חדש שבוצע על ידי חברת המחקר למגזר החרדי 'אסקריא', עבור ד"ר יוסי דוד מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת מיינץ על שם יוהנס גוטנברג (גרמניה),  מצא כי הציבור החרדי איבד את אמונו בראש הממשלה בהובלת משבר הקורונה -  רק 3.5 אחוזים מכלל הציבור החרדי סומך על ראש הממשלה בנט, וגם שר הבריאות ניצן הורוביץ אינו גורם משמעותי מבחינתם לפתרון – רק 5.6% מהציבור, קצת יותר מהאמון בבנט, סומכים על ניצן הורוביץ בניהול טוב של המשבר הבריאותי.

הסקר נערך בחודש אוגוסט 2021 בקרב מדגם מייצג של 500 משיבים ומשיבות מהמגזר החרדי. הדגימה נעשתה באמצעות הטלפון לפי שיטות סטטיסטיות מקובלות, טעות הדגימה המרבית עומדת על 4.4%. הנתונים המוצגים הם מקרב בעלי הדעה.

זוהי ירידה דרמטית לעומת הממשלה הקודמת – בסקר שבוצע בנובמבר 2020, תקופת כהונתו של בנימין נתניהו כראש הממשלה כשנשאלו המשיבים אותן שאלות, הראו התוצאות ממצאים שונים לגמרי.

הממצאים מראים על פער גבוה בין ראש הממשלה דאז – בנימין נתניהו שנהנה מאמון של 43% מהציבור החרדי שציינו כי רמת האמון שלהם בו היא גבוהה או גבוהה מאד, לעומת ראש הממשלה הנוכחי נפתלי בנט, שיש לו רמת אמון נמוכה של 3.5% בלבד בציבור החרדי.

ניתן לראות כי רמת האמון בכל הגורמים ירדה. עם זאת, רמת האמון בגורמים המקצועיים בתחום הרפואה נפגעה במידה הנמוכה ביותר (ירידה של 7 נקודות האחוז). ככל הנראה גורמים אלו נתפסים כפחות פוליטיים ומשום כך האמון בהם יציב באופן יחסי.

השוואת ממצאי סקר נובמבר 2020 לסקר אוגוסט 2021

דודי דרור מנכל אסקריא: "אמון הציבור של המגזר החרדי במוסדות השלטון נמדד בסקרים שונים על ידינו באופן רציף ובמיוחד בתקופת משבר הקורונה. שאלות דומות לסקר זה נבחנו כאמור גם בנובמבר 2020 וכן כעת באוסוט 2021. הסקר מציג נתונים עגומים. ניתן לשער כי הסיבות המרכזיות לירידת אמון הציבור היא תחושת האפליה המתמשכת של המגזר החרדי ב"גזירות הקורונה", בחוסר הבנה של צרכי המגזר ובהעדפת חופשות אוגוסט על פני תפילות הימים הנוראים . גם השינוי שחל בתקנות אלה בתקופה האחרונה לא הגבירו את האמון. הסקר האחרון שבדקת את אמון הציבור החרדי לאחר חילופי השלטון הצביע על נקודת שפל באמון החרדי בראש הממשלה ובמוסדות השלטון, היעדר אמון, פוגע בתחושת הביטחון של האזרחים ומקשה על שיתוף הפעולה מצידם במידה וזה נדרש כדי לצלוח את המשבר".

עוד עולה מהסקר האחרון, קשר הפוך של גיל המשיבים בכל הקשור באמון בגורמים המקצועיים בתחום הרפואה – כרבע מכלל הצעירים בגילאי 18-29 גילו רמת אמון גבוהה יותר, לעומתם ככל שעולה הגיל יורדת רמת האמון - בגילאי 30-44, 16%, 45-59 13% ובקבוצת הגיל של  60+ רמת האמון הנמוכה ביותר: רק 12.8% מביעים אמון גבוה בגורמים המקצועיים בתחום הרפואה. נשים חרדיות גילו את מידת האמון הנמוכה ביותר מבין המשיבים עם  1.3% בלבד, לעומת גברים עם 5.8% בפער מובהק.

רמת האמון בראש הממשלה נפתלי בנט נמוכה מאוד בקרב מצביעי המפלגות החרדיות, יהדות התורה (1.7%) וש"ס (1.6%). לעומת זאת, בקרב חרדים שהצביעו למפלגות אחרות רמת האמון מעט פחות נמוכה, כך לדוגמה בקרב מצביעי מפלגת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' רמת האמון עומדת על 7.4%, ובקרב משיבים שלא הצביעו בבחירות האחרונות, רמת האמון עומדת על 6.5%.

החרדים גם אינם נותנים מבטחם באמצעי התקשורת הארציים, כלי התקשורת העיקרי המספק אינפורמציה בתקופת המשבר. הממצאים מראים על פער משמעותי בין מידת האמון באמצעי התקשורת החרדיים לבין אמצעי התקשורת הכלליים (37.6% לעומת 5% בלבד בהתאמה)

האמון בכלי התקשורת החרדים דווקא עולה עם הגיל, כך בעוד שבקרב משיבים בגילאי 18-29 רמת האמון בכלי התקשורת החרדיים עומדת על 31% בלבד ,בגילאי 30-44 על 36%, בגילאי 45-59 רמת האמון עומדת על 41% ובקבוצת בני 60+ האמון באמצעי התקשורת החרדים עומד על 67%.

דודי דרור מנכ"ל אסקריא

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!