כל אירועי ראש השנה תשפ"ב בחצרות הקודש ובהיכלי התורה

בכל בתי הכנסת ברחבי הארץ והעולם עברו ימי הדין בחרדת קודש, רבבות אלפי ישראל המליכו את הקב"ה בתפילות ובתקיעת שופר.

כמידי שנה 'בחדרי חרדים' מגיש סיכום חג של שני ימי ראש השנה בחצרות הקודש ובהיכלי הישיבות, במחיצתם של גדולי ישראל.

בחצרות החסידים והאדמו"רים

• בחצר חסידות גור: בבוקרו של ערב החג, יצא הרבי כמנהגו מדי שנה לחצר ישיבת 'שפת אמת', לפקוד את ציוניהם של הרבי ה'אמרי אמת' והרבי ה'פני מנחם' מגור, שמנוחתם כבוד באוהל שבחצר ישיבת 'שפת אמת' בשכונת מקור ברוך בירושלים.

בערב החג החל מהשעה 16:30 התאספו אלפי אברכים ובחורים לשינון מסכתות בעל פה במסגרת מיזם ה"מזומנים" בחסידות. בראש השנה שימש הרבי סנדק בבריתות לאחר שמזה תקופה ארוכה הרבי לא לקח סנדקאות וכעת מקווים בחסידות כי הבריתות יחזרו כפי שהיה נהוג בעבר. ביום הראשון של החג שימש הרבי סנדק ב-7 בריתות ברצף ולמחרת ב-6 בריתות נוספות. עקב כך הוארכה ההפסקה בין שחרית לקריאת התורה לשעה ורבע.

ביום הראשון סיימו את התפילות בשעה 13:10 וביום השני בשעה 12:55. בנוסף ערך הרבי לראשונה טיש ביום השני של ראש השנה, טיש שנמשך חצי שעה. 

חידוש מעניין נרשם השנה בחצר גור, כשנוספו בעלי תפילות חדשים וזאת משום הרחבת ביהמ"ד לשטח עצום שמחייב הצבת חזנים בעלי קול גבוה במיוחד, כך ניגשו לראשונה גם בעלי תפילה פחות מגיל 50, כפי שהיה עד היום, כבעל התפילה הרב משה גדליה לב. עוד ניגשו לפני העמוד לראשונה בימים הנוראים: הרב דב וייץ, גיסו של האדמו"ר, הרב מנחם רוטבלט והרב יצחק גולדקנופף.

• בחצר חסידות בעלזא: השנה ניגש לראשונה, נכדו הגדול של האדמו"ר, הרה"ג רבי שלום רוקח לתפילת מנחה, במקום הרה"ח רבי יצחק לנדאו ז"ל שנפטר בשנה שחלפה. דבר פלא היה בבעלזא שבני רבי יצחק לנדאו ז"ל סיימו לומר קדיש במנחה ביום הראשון של ר"ה, במלאות י"א חודש לפטירתו וזו היתה התפילה האחרונה שהתפלל ר' יצחק בשנה שעברה לפני התיבה. ביום הראשון סיימו בשעה 16:45 וביום השני בשעה 17:00. בלילה הראשון של החג עברו החסידים להתברך למעלה משעתיים והשנה בפעם ראשונה עברו לאמירת גוט יו"ט ביום השני לאחר התפילה.

בעריכת הטיש בליל השני של ר"ה הנקרא 'לדוד מזמור טיש' בעת חלוקת הפירות הורה הרבי לשלוח פירות לגר"ש קאהן גאב"ד מלבורן באוסטרליה שם נסגרו בתי הכנסת עקב המצב.

הרבי מבעלזא בהתרת נדרים בערב ר"ה. צילום: אנשיל בעק

• בחצר חסידות ויז'ניץ: התכנסו אלפי החסידים לראשונה ב'בית ויז'ניץ' - בית המדרש הגדול והענק שהושלם מתחילתו ועד סופו עם נברשות חדשות וארון קודש ענק, ראש השנה נפתח בשיחה שמסר הרבי לפני התקדש החג, לאחר מכן עברו לברכת 'שנה טובה' לפני האדמו"ר במשך כמה שעות. הרבי ביקש בשיחה שמסר כי ילמדו במהלך החג בבית המדרש וזה יהיה חנוכת הבית לבית המדרש החדש.

עם סיום השולחן הטהור בליל החג, חיזק האדמו"ר את תקנתו של בנו הרה"צ רבי חיים מאיר הגר אבדק"ק קרית ויז'ניץ, שיתאספו הקהל שעה לפני תפילת ערבית בליל שני של החג לשיעורי תורה ברבים, לקדש את בית המדרש החדש בלימוד התורה הקדושה, להפתעת הלומדים היה כאשר למחרת בשעה הידועה נכנס האדמו"ר בגפו לבית מדרש הגדול לחיזוק התקנה, האדמו"ר ישב במשך כל שעת הלימוד והגה בתורה.

בנוסף שמחה בחצר הרבי, כאשר ביום השני נולדה נינה לאדמו"ר, בת לנכדו הרב משולם זוסיא הגר, בן חתנו הרה"צ רבי מנחם מנדל הגר. שמחת הקידוש תתקיים במהלך השבת, אולם אחר התפילה ערך האדמו"ר קידושא רבא משפחתי לבני המשפחה במעונו, וזימרו ניגוני שמחה לרוב.

ביום הראשון סיימו בשעה 16:35 וביום השני בשעה 17:05.

• בחצר חסידות צאנז, האדמו"ר מסר דרשה לאלפי החסידים לפני תקיעת שופר ואמר בין היתר: "עשרות משפחות אבדו את יקיריהם בטרגדיות הנוראות שעברנו השנה אך אצל אף אחד לא נחלשה האמונה בכהוא זה. כזה מליצה ישרה על כלל ישראל עוד לא היה מעולם בכל הדורות". בעליית מפטיר כובד העסקן הרב אברהם קלוגר מי שעומד בראש הארגון "חזקו" המלווה משפחות שכולות שאבדו את צאצאיהם רח"ל. האיש שבשנה האחרונה לא נח לרגע. את התפילה ביום ראשון סיימו בשעה 18:40, ביום השני סיימו בשעה 17:50.

• בחצר חסידות באיאן: השנה לראשונה אמרו החסידים את ה'תשליך' ביום הראשון ולא בעשרת ימי תשובה כמנהג רוז'ין, שאומרים ביום י"ג מידות, בכדי לא לבטל את הלימוד בישיבה. החסידים ערכו את ה'תשליך' לאחר מנחה בהיכל ה'קלויז', שם הכינו אקווריום.

בנוסף החזן המיתולוגי רבי עקיבא ברילנט ניגש רק ביום הראשון ומי שניגש במקומו ביום השני היה הרב שמאול פריזנט. כל הטישים נערכו בתוך היכל הקלויז כשהקהל יושבים במקומותיהם בקלויז. הסיבה שלא השתמשו בהיכל הטישים והפארנצ'עס, היא עקב כך שלא הושג אישור מהנדס, עקב סיום בניית היכל הטישים בסמיכות לחג.

• בחצר חסידות סלונים כבר הקדימו השנה לראשונה את אמירת 'לשנה טובה' לאדמו"ר, כשמאות בחורי החסידות עברו ביום ראשון בערב במטרה להקל על ההמונים שעוברים בליל החג לאמירת לשנה טובה, השנה הגיעו אלפי אנשים להתברך מפי הרבי. לראשונה השנה בסלונים נרשם חידוש והרבי ערך טיש גם בכניסת החג השני.

• בחצר חסידות ויז'ניץ: העלייה של הרבי מויז'ניץ נמכרה במאה אלף ש"ח, אותה רכש הנגיד הרב ישראל שלום טויב מלונדון. בבית המדרש 'מרכז חסידי ויז'ניץ' השתתפו החסידים בתפילות עם הרבי ומי ששימש כגבאי במוסף, היה הרה"ח רבי זלמן לייב וייס, שזכה לשמש עוד אצל הרבי ה'אמרי חיים' וה'ישועות משה'. המארש שהושר במהלך התפילה, הולחן ע"י הרב מנדל פולק, שהיה מלחין את המארשים אצל הרבי ה'ישועות משה'.

בסיום התפילה בליל החג אמר הרבי לכל הציבור לאחל 'לשנה טובה', גם לנגיד ר' חיים שטרן מארה"ב השוהה במאסר. וגם לאברך ישראל בן יהודית, שחלה במחלה וכך הציבור אמר בקול 'לשנה טובה' פעמיים לשניהם. ביום הראשון סיימו את התפילה בשעה 17:00 וביום השני ב-18:15. 

• בחצר חסידות תולדות אהרן, עברו בחורי החסידות לאמירת 'שנה טובה' לאדמו"ר, לאחר תפילת שחרית בערב ראש השנה, בכדי שלא לעכב את הציבור בליל החג. במשך שעתיים עברו החסידים להתברך, כשהרבי לא נותן את ידו לחסידים. בשני הימים סיימו את התפילות בשעה 17:40. 

תלמידי תולדות אהרן עוברים בערב ראש השנה להתברך. צילום: שלום קרויס

• בחצר חסידות סערט ויז'ניץ ברמת ויז'ניץ בחיפה, סיימו ביום הראשון את התפילה בשעה 17:00, וביום השני סיימו בשעה 16:30, במוצאי החג נערך למאות הילדים מעמד ה'קרישמע ליינען' לרגל שמחת הברית מחר לנכד האדמו"ר.

• בחצר חסידות סאדיגורה: בליל א' של ראש השנה הגיע קהל ענק לעבור ולהתברך לפני האדמו"ר בברכת לשנה טובה, התור הסתיים רק לאחר יותר משעתיים, כשבין הבאים נצפו רבים שאינם חסידי סאדיגורה. לאחר התפילה נכנס האדמו"ר לאוהל המיוחד שהוקם לילדים, מחמת חוסר המקום בהיכל ביהמ"ד, כדי לברכם בברכת שנה טובה. לפני מעריב שלח הרבי לקרוא לחדרו לכל החזנים שעברו לפני התיבה במהלך ראש השנה והראה להם קטע בספר 'יושר דברי אמת' שעיקר תפקיד החזן הוא להתפלל בלב נשבר ולכוון רק פירוש המילות ואף לא לחשוב על הטעמת הניגון. בליל ב' ערך הרבי טיש מיד לאחר התפילה למשך כשעה וחילק לקהל רימונים ל'סימנא טבא' ושירבו זכויותיהם כרימון. 

• בחצר חסידות קרעטשניף: סיימו את התפילה ביום הראשון בשעה 17:45 וביום השני בשעה 17:20. לראשונה זה יובל שנים שבניו של האדמו"ר תקעו במקומו, אך הרבי תקע רק בתקיעות מעומד ביום הראשון. במהלך החג נולדה נינה כפולה לרבי. בת לרב נפתלי חיים, בן הרה"צ רבי דוד משה רוזנבוים, רב הקהילה ברחובות. הרב נפתלי חיים, נשוי לבתו של חתן הרבי - הרב ברוך הגר ראש הכוללים בקרעטשניף. היא נקראה בחג 'רייצא' על שם זקנתה הרבנית הצדקנית מרת רייצא בעער ע"ה מראצפרט שנפטרה בשנת תשפ"א.

• בחצר חסידות נדבורנה: בליל יו"ט הראשון של ר"ה, נשא האדמו"ר לראשונה דרשת חיזוק לפני תפילת מעריב בבית המדרש הגדול בקרית נדבורנה בבני ברק, והתמקד בנושא הדיבור בזמן התפילה. האדמו"ר ביקש בבכיות שכל אחד ישתדל לא לדבר בכלל בזמן התפילה בר"ה ויו"כ מגדול ועד קטן, נשים ילדים וטף. הרבי אמר: "כל דיבור בתפילה מעכב את התפילות של כולם להתקבל, הם לא עולים למעלה", זעק האדמו"ר בכאב. בעקבות האסונות שפקדו בתקופה אחרונה את כלל ישראל קיבלו כל הקהל החסידים חיזוק גדול בעניין. התפילות הסתיימו בשני הימים בשעה 17:30.

• בחצר חסידות מודז'יץ: לאור העומס הגדול בשנים האחרונות התווספה השנה גלריה לעזרת גברים במקום עזרת הנשים כל השנה. במקום זאת עזרת נשים הועברה לאולם השמחות בקומה ב', כשמעל מקומו של האדמו"ר נחצבו חורים גדולים כדי שיוכלו לשמוע את התפילות, כמו כן פערו חור בתקרה מעל הבימה לתקיעת שופר וקריאת התורה, כמו כן לראשונה האדמו"ר עמד השנה בתפילות על גבי במה מוגבהת, ועבר לפני התיבה בכל התפילות כנהוג במודז'יץ, כמו כן הלחין השנה האדמו"ר שישה ניגונים חדשים לקראת הימים הנוראים. בחסידות מצפים להיכנס כבר בשנה הבאה לשלד של הבניין החדש של מרכז מודז'יץ העולמי, שם החלו בבנייה בימים אלו.

• בחצר חסידות לעלוב: שם מתפללים בכל שנה בירושלים כמאמר הכתוב 'כל הכתוב לחיים בירושלים' מצאו השנה מקום תפילה חדש - מתנ"ס ברחוב מנחת יצחק, בצמוד לסמינר הישן, בשנה שעברה בצל הקורונה התפללו בישיבת 'אורייתא'. לפני כן בבימ"ד צאנז במשך כמה שנים, לפני כן במשך שנים רבות בבית מלכה והשנה במתנ"ס ברחוב מנחת יצחק. השנה הרבי לא ניגש למעריב בליל החג ושלח את בנו הרה"צ רבי יואל זושא בידרמן לגשת במקומו.

• בחצר חסידות מכנובקא-בעלזא: האדמו"ר שימש כבעל תוקע וכן שימש כחזן בתפילת מוסף, בתפילת שחרית ניגש הרה"צ רבי אהרן רוקח אב"ד מכנובקא-בעלזא בעיר אלעד, בליל יו"ט השני נכנס האדמו"ר לעריכת השולחן הנקרא 'מזמור לדוד טיש' בשעה 1:15 בלילה, לאחר הטיש חילק האדמו"ר פירות לחסידים ששלח הרה"ח בנימין בארד מלונדון. את התפילות סיימו בכל יום בשעה 16:15.

• בחצר חסידות סטריקוב: הנמצאים בשלבי בנייה של בית המדרש החדש ברחוב אלשיך בבני ברק, קיימו את התפילות כמידי שנה, בסמינר גור ברחוב חזון איש. ביום טוב ראשון בצהריים קרסו המזגנים ונעשו מאמצים באמצעות גוים לתקן את התקלה אך ללא הצליחו, לכן קיצרו את ההפסקה ומיהרו בתפילות וסיימו בשעה 16:15. מנחה ותשליך נערכו בבית המדרש 'קדושת אהרן' ברחוב יונה הנביא. ביום טוב השני כשעדיין לא הצליחו לסדר את המזגנים עברו לקראת התקיעות ותפילת מוסף לביהמ"ד לדרמן, בגלל שגם בחצר הקודש סטריקוב משתמשים רק בגנרטור, וסיימו את התפילה בשעה 16:45. השנה לראשונה הרבי ערך טיש 'נעילת החג' במהלכו נשא דברי תורה. 

בחסידות מציינים את אדיבותם של גבאי בית הכנסת 'לדרמן', שהסכימו לארח את חסידי סטריקוב. בית המדרש היה גדוש ובחסידות נתנו הוראה שלא להזיז אף ספר או מחזור שנשאר על השולחנות והסטנדרים ב'לדרמן'. 

• בחצר חסידות סלאנים קיבלו הגבאים בערב החג הודעה בפקודת האדמו"ר כי כל מי שיש לו תסמינים או לאחד מבני ביתו, שלא ייכנס לבתי הכנסת. כמו כן מי שיש בביתו חולה קורונה, או אחד מהתסמינים ואיננו מחוסן או מחלים, אסור לו להגיע לראש השנה לביהמ"ד בירושלים, לא לתפילות ולא לשום אירוע. התפילות התקיימו בבית המדרש הגדול של החסידות ברחוב דורש טוב בירושלים.

• בחצר חסידות שבט הלוי: מאות חסידים מכל רחבי הארץ הסתופפו בהתרגשות מיוחדת בחג ראש השנה, בצילו של הרבי משבט הלוי, שזו לו עתה חג ראש השנה הראשון לאחר הכתרתו למלא את מקום אבותיו. בליל החג עמד האדמו"ר על רגליו יותר משעה וחצי ובירך בשנה טובה את קהל חסידיו ותושבי העיר שעברו להתברך.

חידוש נרשם השנה, שלאור הדוחק והצפיפות הרבה בשנים האחרונות, בעת הדרשה שלפני התקיעות, שהייתה תמיד על בימת בית המדרש במרכזה של ההיכל -  השנה הועתק המיקום של האדמו"ר בעת הדרשה - והוא עמד על מדרגות ארון הקודש וכשפניו כלפי הציבור, וכשהוקפד שכל הקהל ישבו על מקומותיהם למען הסדר.

האדמו"ר ניגש לעמוד לתפילת מוסף ביום השני, החסידים מספרים כי קולו של האדמו"ר נסדק מבכי כל העת במהלך התפילה, אשר הייתה בהתעוררות רבתי ובפרט בעת הזכרת מלכיות, זכרונות ושופרות.

• בחצר חסידות צאנז קלויזנבורג בארה"ב הקימו לאדמו"ר קפסולה מיוחדת בערב החג, הרבי שנשמר מקורונה לא יצא כמעט שנתיים מביתו, רק בתקופה האחרונה החל לצאת וכעת בערב ראש השנה בנו לאדמו"ר קפסולה מיוחדת על מקומו בבית המדרש. 

הקפסולה של הרבי מצאנז קלויזנבורג

בחצרות גדולי ישראל והיכלי הישיבות: 

• שר התורה הגר"ח קנייבסקי קיים את התפילות בביתו ברחוב רשב"ם בבני ברק, עם המניין הקבוע והמצומצם של בני המשפחה והמקורבים. בליל החג הראשון עברו אלפים מכל רחבי העיר בני ברק להתברך ב'לשנה טובה' עד שעה מאוחרת. כבר בערב החג הוצבו מחסומים מחוץ לבית כדי לשמור על הסדר בעת שהאלפים עולים ויורדים.

• בישיבת פוניבז' שם נערכו התפילות ללא החזן המיתולוגי הגאון רבי צבי אייזנשטיין, שלראשונה אחרי למעלה משישים שנה לא ניגש עקב חולשה, מי שניגש במקומו היה בנו הרב שאול. ביום הראשון התפלל הבן בדיוק בנוסח של אביו וביום השני חידש כמה ניגונים.

• ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין התפלל את תפילות החג בישיבת פוניבז', ותקע את התקיעות בישיבה כמנהגו מזה 70 שנה. לאחר התפילה עברו אלפים לברכת שנה טובה. ראש הישיבה נשאר במקומו לקבל את הקהל זמן ארוך יותר מהרגלו בשנים האחרונות. 

• נשיא מועצת חכמי התורה חכם שלום כהן התפלל את התפילות בישיבתו 'פורת יוסף' בעיר העתיקה בירושלים, ראש הישיבה ממרומי גילו ניגש לערבית ומוסף לפני העמוד, הגאון הרב אליהו מדינה ניגש לתפילת שחרית והמשגיח הרב תשובה ניגש לתפילת מנחה. ביום הראשון לפני התקיעות נשא ראש הישיבה חכם שלום כהן דברי חיזוק והתעוררות.

• במעונו של גאב"ד העדה החרדית הגרי"ט וייס ברחוב גבעת משה בירושלים, עברו אלפים לאמירת 'לשנה טובה' עד השעה 23:00 בלילה, אמירת 'לשנה טובה' התחילה בישיבת 'עמלה של תורה' שם מתפלל הגאב"ד ולאחר מכן קבלת הקהל המשיכה בביתו.

• בראש השנה שהה זקן הפוסקים הגר"מ שטרנבוך בישיבתו בעיר בית שמש ועבר לפני התיבה בשני הלילות וכן שימש כ'מקריא' ובנוסף נשא דברים לפני התלמידים מספר פעמים במהלך החג. בעלייה לתורה ערך 'מי שבירך' לשר התורה הגר"ח קנייבסקי וכן לאדמו"ר מסאטמר. בערב ראש השנה ערך פרוזבול לחומרה, יחד עם הגרא"י אולמן רבה של שכונת רמת אברהם.

הגר"מ שטרנבוך עורך פרוזבול לחומרא בערב ראש השנה

• אצל הגאון חכם יצחק אבא שאול התפלל בקהילת 'שמחה לאיש' בבית כנסת יוסף ספרא שמחה לאיש בשכונת גבעת שאול בירושלים שם השתתפו בתפילות החג מאות מתפללים מתושבי השכונה ואברכי רשת הכוללים בראשות הגאון חכם יצחק אבא שאול. החזן הוא הרב אליהו אוזן שהיה חזן של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל במשך שנים רבות.

הגר"י אבא שאול סיפר בדרשתו על כוונותיהם של גדולי המקובלים בזמן התקיעות, ואמר חידוש ממה שראה אצלם, שגם בראש השנה שחל בשבת כשלא תוקעים בשופר, היו המקובלים חכם אפרים כהן זצ"ל וחכם שלום מזרחי זצ"ל מכוונים את כוונות התקיעות.

• בישיבת מיר בירושלים התנהלו התפילות בצל החסר הגדול של המשגיח הגאון הצדיק רבי אהרן דוד הלוי חדש זצ"ל שנפטר בתשפ"א, בישיבה הורגש גם כן חסרונו של האחראי על המקומות, איש החסד ר' עמיחי ריין ז"ל, שנפטר שחלפה.

• בישיבת בריסק בשכונת גוש 80 בירושלים, קיימו השנה לראשונה את התפילות ללא ראש הישיבה הגרמ"ד סולובייצ'יק זצ"ל, שהסתלק בשנה שחלפה, מי ששימש כבעל מקריא במקומו של ראש הישיבה זצ"ל, היה בנו ראש הישיבה הגרי"ז סולובייצ'יק.

כמו כן ל'בחדרי חרדים' נודע כי המניין שהיה מתקיים ברחוב עמוס בביתו של הגרמ"ד זצ"ל, התקיים גם השנה בשביל הרבנית שתחי'.

• בישיבת 'תפרח' התחוללה דרמה, עקב שריפת ביתו של ראש הישיבה הגאון רבי אביעזר פילץ ביום הראשון של החג באמצע תפילת מנחה. בישיבה עדיין לא יודעים לומר מה גרם לשריפה, אך המטבח והמרפסת שהיא גם הסוכה נשרפו וחדרים אחרים ניזוקו. בחורים עזרו להוציא ספרים וכתבים עתיקים ולאחר מכן את ראש הישיבה והרבנית. כבאיות כיבו את השריפה והרב והרבנית ישנו בחג בבית אחר ליד הישיבה.

• בישיבת 'בית מדרש עליון' בבני ברק השתמשו לראשונה בראש השנה בבית המדרש החדש, אולם השנה לא עברו לאחל 'שנה טובה' לרבני הישיבה, שעמדו וברכו כל אחד את הבחורים על ארון הקודש לאחר התפילה ולאחר מכן עברו הבחורים רק לאמירת 'גוט יום טוב' בכדי לחסוך זמן.

• בישיבת 'בית מאיר' בשיכון חזון איש בבני ברק, הוקמה השנה לראשונה גלריה למאות הבחורים עקב העומס בבית המדרש. 

הגלריה החדשה בישיבת 'בית מאיר'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!