מעניין: ההחלטה הקשה שנשר צריך לקבל כדי לחיות עד גיל 70

לנשר יש את תוחלת החיים הארוכה ביותר בין כל בעלי החיים מסוגו.

הנשר יכול לחיות עד 70 שנה, אבל כדי להגיע לגיל זה עליו לעשות החלטה קשה.

בגיל 40 הטפרים שלו שהפכו ארוכים וגמישים מדי, לא יכולים יותר לתפוס טרף.

המקור הארוך שלו הפך מכופף מדי, ולא מאפשר לו להכניס אוכל לפיו. נוצות הכנפיים הכבדות נעשות סמיכות מדי, מסתבכות בחזה שלו ומקשות על הנשר לעוף.

בגיל זה, לנשר יש שתי ברירות: מוות, או להתחיל תהליך של שינוי ארוך ומכאיב שנמשך כ- 150 יום.

בתהליך זה, הנשר צריך לעוף לקינו שבראש ההר. שם הנשר צריך להכות עם המקור שלו בסלע עד שהמקור נתלש, ואז, אחרי שהמקור נתלש, הנשר צריך לחכות למקור חדש שיגדל, מה שמאפשר לו לתלוש את הטפרים שלו.

כשהטפרים החדשים גדלים, הנשר מתחיל לתלוש את נוצות הכנפיים שלו, ורק אחרי חמישה חודשים, עם מקור חדש, טפרים חדשים ונוצות חדשות, הנשר מבצע לידה מחדש, והוא יחיה עוד 30 שנה נוספות.

במה הוא יבחר?

נקודה למחשבה: כמה מכם מכירים את ההרגשה שמשהו חייב להשתנות?

הרבה פעמים, כדי להתקיים ולהתקדם, עלינו להתחיל בתהליך שינוי. לעיתים, אנו צריכים להיפטר מזיכרונות ישנים וממנהגים של העבר.

רק השחרור מנטל העבר, יכול לאפשר לנו למצות את ההווה ולהכין עצמנו לעתיד. וזו בחירה שלנו שמצריכה סבלנות, אומץ ומאמץ.

חשוב לדעת שלנשר השינוי כואב פיזית, אך לנו השינוי לא חייב לכאוב! הוא יכול להיות מסקרן, מאתגר, מרגש ועוד מגוון של תחושות שונות ומעצימות.

אל תתייאשו! בנחישות והתמדה תמשיכו לטפח את שורשי השינוי, בסופו של דבר, תפרצו גם אתם ותגיעו לגבהים עצומים.

וכשאנחנו מתנגדים לשינוי אנחנו חווים סבל ונשארים בקשר עם החוסר רצון שלנו ועם הפחד משינוי שמנהל אותנו.

ולפעמים אנחנו מרגישים חוסר שביעות רצון מהמצב הקיים ובכל זאת נשארים בו. והסיבות יכולות להיות, כי אנחנו בעיקר חוששים ממה שאנחנו עלולים לאבד כתוצאה מהשינוי, או שאין לנו סבלנות לחכות שיקרה משהו טוב, או שרוצים... שמישהו אחר יעשה את השינוי במקומנו?

פרשת השבוע פרשת ניצבים. את פרשת ניצבים קוראים לפני ראש השנה. ביום האחרון בחייו של משה רבנו הוא משאיר לנו בפרשה 'צוואה' עם עקרונות שחשוב לזכור.

אחד מהם הוא שהכל אפשרי! רק אם נרצה ונהיה מוכנים לעשות שינוי ולהושיט יד לפחד, לצרף אליו הרבה אומץ, חמלה, סליחה וסבלנות. וגם בתוך היומיום והשגרה, אפשר להשתנות, אפשר להשתפר וזה תלוי בעיקר בנו.

"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִיא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא, לֵאמֹר: מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה? וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא, לֵאמֹר: מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה? כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".

הבחירה החופשית בידנו. הבחירה בין הטוב לבין הרע, בין המידות הטובות לפחות.

"רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע"...ַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶך"ָ.

והכי קל לנו לעיתים להאשים אחרים ולא לקחת אחריות על השינוי של עצמנו.

ראש השנה: שנה חדשה היא זמן בו רבים מאיתנו עורכים חשבון נפש ומבטיחים לעצמנו מה נשפר לקראת השנה הבאה. אך כדי לעשות תהליך של שינוי חשוב לא רק להחליט, אלא גם לבצע.

כי שינוי אמיתי הוא כמו דלת שנפתחת רק מבפנים ומי שיכול לפתוח זה רק אתם. והמפתחות קיימים אצלנו, אולי מוחבאים אבל קיימים. וכאשר הזמן עובר ועוד יום חולף והתחילה שנה חדשה, אנו נוטים לאסוף כעסים ופגיעות וגם ממשיכים לסחוב את אלו שהיו גם בשנה הקודמת ולשמור אצלנו.

וכל הכעסים הם משקולות ורעלים שרק מעכבים אותנו לצמוח, להתפתח ולהינות. והם מחסלים מוטיבציה לקיים את מה שהבטחנו לעצמנו. במקום לאסוף ולשמור, תדברו, תכתבו, תשחררו ותנקו את הלב והכי חשוב תסלחו.

אז בשנה החדשה הבאה עלינו לטובה: הלוואי שנבחר לעשות שינוי שבו נבטיח להיות טובים יותר לעצמנו ולאחרים. שנחזיר את האהבה, הסליחה, החמלה והאיפוק לסדר היום בכל יום ויום.

ושנזכור 'שבמקום שאין אנשים השתדל להיות איש' (הלל הזקן פרקי אבות)

ודווקא בסביבה הסובלת מחוסר אנושיות, מוטלת עלינו החובה להשלים חסרון זה ולנהוג באנושיות.

שנה טובה ומתוקה

מאת: חֶדִי חזן, מלווה ויועצת לתהליכי סליחה לשחרור כעסים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!