האב הנוצרי מתלונן: "יעשו לילד שטיפת מוח"

אביו הנוצרי של הילד מ', שנעלם לפני חמש שנים - כשהיה בן 9, טוען כי היעלמותו היא חלק ממזימה מתוכננת שנועדה להרחיקו מבנו, וכי הילד מוחזק בבית חרדי ללא קשר עם העולם שבחוץ. השבוע, כפי שדווח ב'בחדרי חרדים', הורשעה האם בחטיפה - אך לאיש אין עדיין מושג איפה הילד.

ו', אביו של מ', הוא נוצרי בן 45 המתגורר בבריסל שבבלגיה. השבוע, בראיון למגזין סוף השבוע של אתר 'מאקו', הוא אומר כי הוא כמעט לא מצליח לישון בלילות, סופר את הדקות עד שיעלה הבוקר, כדי שיוכל לצלצל ולשאול את פרקליטו בישראל האם כבר מצאו את בנו, "קשה לי מאוד לישון מרוב מחשבות על מה שעובר עליו ועל המקום שהוא מוחזק בו. אני משתדל להדחיק תרחישים רעים כדי שאוכל לשרוד ולהחזיק מעמד.

"בפעם האחרונה שראיתי אותו ידעתי שמשהו הולך לקרות. משהו בלב הרגיש לי לא טוב. הרי מאז שאימא שלו חטפה אותו לישראל - ראיתי אותו בסך הכל חמש פעמים, ובכל פעם הוא נהיה יותר ויותר דתי, הפך להיות מישהו אחר. בפגישה הראשונה הוא חיבק ונישק אותי, אבל בפגישה השלישית הוא כבר סירב לדבר איתי בצרפתית אלא רק בעברית".

"פעם האחרונה שראיתי אותו הוא כבר נראה חרדי לכל דבר, עם בגדים שחורים, חולצה לבנה וציצית גדולה מתחת לבגדים. הוא דיבר על זה שמוכרחים להרוס את מסגד אל אקצה ולא הסכים אפילו ללחוץ לי את היד. אמר שתמיד הוא יזכור אותי כאבא שלו, אבל שעכשיו הוא אחר, נקי, ושאני לא כזה. הרגשתי שאני מאבד אותו".

"יש ימים קשים מאוד שאני מיואש, ולפעמים עולות בי מחשבות שלא אראה לעולם את בני, אבל תמיד אני מנסה לחשוב מהר על משהו אופטימי כדי לקוות שאולי יהיה סוף טוב לסיפור הזה ואני והבן שלי נפגש", אומר ו'. "החשש שלי שהמצב הנפשי שלו קשה ושעושים לו שטיפת מוח, אבל אני מקווה לטוב. כרגע, אין ברירה אחרת".

בני הזוג - אזרח בלגיה ואשה ישראלית, הכירו בשנות ה-90. השניים נישאו, וכעבור שנה נולד בנם. כאשר מלאו לו שלוש, החליטו להתגרש. בין בני הזוג החל מאבק משפטי על משמורת הבן היחיד. בו קבע בית המשפט בבלגיה כי האם תזכה במשמורת על הבן, והיא עברה להתגורר עם הילד בצרפת.

מאוחר יותר, הפך בית המשפט לערעורים את ההחלטה וקבע שהילד יתגורר עם אביו. בתגובה, טענה האם כי דוד הילד השפיע על ההחלטה מתוקף תפקידו במשרד המשפטים הבלגי, ולכן פנתה לבית המשפט בצרפת שם תבעה משמורת על בנה. עוד לפני הפסיקה, עזבה עם בנה לישראל. זמן מה לאחר מכן, דחה בית המשפט הצרפתי את תביעתה.

האם טענה כי הילד רגיל לאורח חיים חרדי ולפיכך שהותו אצל אביו הנוצרי תהווה עבורו פגיעה וסבל רב. מנגד, האב נפגש עם מומחים ופסיכולוגים שונים, והבטיח כי יאפשר לילד להמשיך לשמור על אורח חיים יהודי-חרדי, ואף ישלח אותו למוסדות לימוד חרדים בבלגיה. האב הגיש תביעה בישראל, על פי אמנת האג, המחייבת השבת ילדים ש'נחטפו' מההורה שקיבל משמורת. התביעה נידונה בכל הערכאות המשפטיות בישראל, עד שב-2008 קבע בית המשפט העליון כי יש להשיב את הילד לאביו.

ביוני 2008 הייתה האם אמורה להשיב את הילד לבלגיה, אך טענה כי הילד הקטין נעלם מביתה ואין לה כל מידע על מקום הימצאו, ואף היא לא נמצאת עמו בקשר. בעקבות זאת, פתח האב הנוצרי הליך פלילי נגדה ופנה שוב לבית המשפט העליון בבקשה לכפות עליה את השבת הילד, ובנוסף האשימה בביזיון בית המשפט. השופט אליקים רובינשטיין קיבל את הבקשה וקבע כי האם תשלם 700 שקל על כל יום בו היא מעכבת את ביצוע פסק הדין.

נגד האם הוגש כתב אישום בגין הוצאת הילד ממשמורת, ממנו היא זוכתה, אך עם זאת, היא נידונה לשנת מאסר, מכיוון שהפרה את החלטת העליון להשיב את בנה לאביו. האם לא שילמה את הקנס שהוטל עליה, ולאחר שחובה עמד על יותר מ-130 אלף שקלים, ביקש האב להטיל סנקציות חמורות יותר. לפני כשנה גזרו השופטים על האם 30 ימי מעצר מכיוון שלא שיתפה פעולה עם המדינה.

בשבוע האחרון דחה בית המשפט העליון את ערעור האם, קיבל את ערעור המדינה, והרשיע את האם בשתי עבירות מהן זוכתה במחוזי.

"יש לי פחד שהחרדים יפגעו בו"

"הייתי בבית, דיברתי בטלפון, ואז דפקו על הדלת", שחזרה ר' בפני חוקרי המשטרה, בתמלול המוצג באתר מאקו את ה'חטיפה'. "אמרתי לילד לא לפתוח, אבל כשקמתי ראיתי שהוא כבר לא שם. פחדתי נורא, הייתי בלחץ גדול מאוד. יצאתי לרחוב למטה וראיתי שהוא לא שם. חזרתי הביתה, ואז הטלפון צלצל ממספר חסוי. שמעתי את הקול שלו והוא אמר לי 'אמא, אל תדאגי האנשים הטובים תמיד ינצחו', וסגר את הטלפון. וזהו, יותר לא שמעתי ממנו. למחרת הלכתי לתחנת המשטרה באופקים לספר שהוא נעלם ואז חקרו אותי ונעצרתי".

עם מעצרה, הציגה ר' לשוטרים גרסה אחרת וטענה כי "הילד ירד החוצה לשחק בחצר ופתאום נעלם". רק עם חקירתה במשטרה הוסיפה את סיפור הפעמון בדלת. כשהחוקרים ביקשו לברר האם יש לה מושג היכן נמצא בנה מאז שנעלם, ענתה ביובש: "אני לא חטפתי אותו, אין לי מושג היכן הוא נמצא. אני דואגת לו מאוד, אבל בטוחה שמטפלים בו כראוי. באותו היום שהוא נעלם, הוא ירד לטייל בערב בחוץ ומאז לא ראיתי אותו. אין לי מושג היכן הוא נמצא".

החוקר: איך את יודעת שמטפלים בו כראוי אם את טוענת שאת לא יודעת היכן הוא נמצא?

ר': "זה הלב שלי, לב של אמא מרגיש הכול. אני לא יודעת איפה הוא. הוא בסכנה".

החוקר: את רוצה להגיד לנו היכן החבאת את הילד?

ר': "אני רוצה לשמור על זכות השתיקה. אני מאמינה מכל הלב והנשמה שלי שהילד שלי יהיה בסכנה אם זורקים אותו מישראל לאבא שלו בבלגיה".

"יש לי פחד שיקרה לו משהו, שהחרדים יפגעו בו, אבל אני משתדל לא לחשוב על זה", אומר אביו. "כל יום שעובר קשה לי מאוד בלעדיו, וההורים שלי והמשפחה מנסים לתמוך ולעזור. אני אהפוך אהפוך עולמות ואעשה את הכל כדי למצוא את הבן שלי, לא משנה כמה זמן זה ייקח. אני פשוט לא ארים ידיים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!