כיכר זהב אחת: הסנדלר העני שהפך לעשיר בגלל אמונה תמימה

עשיר גדול היה נוהג לצאת מפעם לפעם לטייל בשוק ולראות מה קורה בקרב העם.

יום אחד לבש את מיטב בגדי המעצבים שלו ונעל את הנעליים החדשות והיוקרתיות ויצא לטייל והנה באמצע השוק, נעל ימין נקרעה.

מצא העשיר סנדלרייה פשוטה ונכנס פנימה. הסנדלר לקח את הנעל, חתך הדביק ותפר, העשיר בא לנעול את הנעל והנה הוא מבחין שהתפירה של הסוליה עקומה והתיקון מכוער.

"מה קורה לך, זאת לא עבודה של בעל מקצוע?" גער בו העשיר.

"אנא סלח לי" פונה אליו הסנדלר, "אני עני ובקושי מתפרס למחייתי, יש לי שמונה בנים ובנות שיהיו בריאים והנה הבת הגדולה הגיעה לפרקה ואין לי במה לחתן אותה. ראשי מלא דאגות עד כי אינני מסוגל להתרכז בעבודה".

כך אמר לו הסנדלר ומירר בבכי. לקח אותו העשיר לביתו. העשיר ניגש לכספת והוציא משם כיכר זהב ואמר לו:

"כל פעם שתצטרך לחתן מישהו מילדך פרוס לך פרוסת זהב".

אחז הסנדלר בהתרגשות בכיכר הזהב, הלך לביתו ושמר אותה במקום מסתור.

חבריו ומשפחתו הפצירו בו למכור את הכיכר ולהתחיל מאותו הרגע חיים חדשים. אך הוא הבטיח שרק לקראת חתונת הבת שלו הוא ישתמש בכיכר הזהב.

מאותו היום החל הסנדלר לעבוד בשמחה כשהוא חסר כל דאגה ליום המחר. עבודתו המדויקת יצא למרחקים, והחלו לבוא אליו אנשים מכל הכפרים והעיירות שמסביב, ובמשך הזמן הקים הסנדלר מפעל לנעליים והפך לאחד מעשירי הארץ.

יום אחד יצא הסנדלר העשיר לטייל בשוק והנה הוא רואה אדם ממרר בבכי. שאל אותו על מה ולמה הוא בוכה וכשהאיש הסביר לו שהוא עני ואין לו מה לאכול לא לו ולא לילדיו הזמין אותו לביתו ונתן לו את כיכר הזהב, "כשתצטרך כסף פרוס לך פרוסת זהב מכיכר זו מכור אותה וכך לא תצטרך לדאוג יותר".

הבן אדם לקח את כיכר הזהב מלא בספקות וכשהגיע לביתו לקח פטיש והכה על כיכר הזהב ולהפתעתו אכן רק ציפוי דק של שכבת זהב הייתה בכיכר ומתחת למעטה הזהב הדק היה גוש ברזל חלוד.

נדהם וכועס רץ לביתו של הסנדלר העשיר וקרא בכעס - "למה רימית אותי, כיכר זו כולה ברזל ורק הציפוי שלה זהב", התבונן הסנדלר באיש ובכיכר הברזל שבידו ולאחר רגע של שקט אמר לו - מעניין גם אני קיבלתי ברגע של ייאוש את כיכר הזהב הזו אלא שהגישה שלי הייתה שונה משלך.

אני האמנתי במתנה ואילו אתה הטלת ספק במתנה. אתה מבין פנה הסנדלר לאיש, "האמונה היא כיכר הזהב האמיתית, ובזכות אמונתי הצלחתי להגיע למה שהגעתי".

נקודה למחשבה

שימו לב במה ולמי אתם בוחרים להאמין. כי האמונות שלכם מעצבות את המציאות שלכם. 
אל תתפשרו על עצמכם! אתם זה כל מה שיש לכם.

אל תחיו על פי מה שאחרים אומרים , מצפים או מאמינים - האמינו שאתם יכולים ותהיו נאמנים לעצמכם.

כי כשתחיו על פי מה שאתם מאמינים ועל פי הבחירות שלכם כך תגיעו למקום הכי טובים עבורכם.

פרשת השבוע פרשת שופטים פותחת בפסוק:

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ..."

שערים יכולים גם להיות הגבולות הפנימיים שלנו.

שימו לב לסימנים ולמסרים של 'השערים' שלכם: בגוף, בעיניים, באף, בפה ובאוזניים.

כי אלה הם 'השערים', שדרכם עוברים דברים שאתם קולטים מהסביבה וגם משפיעים עליה החוצה.

הציבו גבולות ואיפוק, כמו שוטרים ושופטים. שימו לב למילים שאנחנו אומרים, לסיפורים שאנחנו שומעים, לפרשנות ולשיפוטיות שנותנים, כי רק כאשר נעצור, נתבונן ונקשיב יותר לעצמנו ולהשפעת הסביבה כך נוכל יותר לדייק ולהאמין בעצמנו.

חודש אלול, חודש הסליחות

חודש אלול הוא חודש של הקשבה התבוננות, חשבון נפש ועצירה :

רגע לפני ראש השנה הזדמנות לנסות לקבוע עם איזה ראש אנחנו נכנסים לשנה, מה התפיסה שלנו לגבי עצמנו, לגבי החיים שלנו, לגבי הפעולות שלנו, לגבי היחס לסובבים אותנו. 

כי אחרי הראש הולך הגוף. 

'פיו וליבו שווים'

וככל שהראש שלנו יהיה ברור, מגובש ומחובר למציאות, שבה נראה קדימה נדבר מהאמת הפנימית ונהיה מחוברים ללב, כך נגיע למקומות... טובים יותר עבורנו.

שבת שלום

מאת: חֶדִי חזן, מלווה ויועצת לתהליכי סליחה לשחרור כעסים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!