הרב שאול יורוביץ': ליבת התשובה – הודאה על האמת

אנו עומדים בפתחו של חודש אלול, ימים מופלאים בהם הקב"ה מושיט את ידו לקבל שבים, ויהודים אכן מתעוררים להיטיב את דרכיהם, השינוי מורגש באוויר, כולנו מייחלים להתחדשות ולעלייה, אך בו זמנית לעתים זה נדמה לנו כדבר בלתי אפשרי לאחר שניסינו פעמים כה רבות.

זה הזמן אם כן להעמיק בהבנת היסוד הנפשי העיקרי העומד בבסיס התשובה, מה מכשיר אנשים מסוימים לשוב בקלות יחסית ומדוע אחרים למרות שלכאורה מאוד חפצים בכך נכשלים פעם אחר פעם. כאשר נכיר את המכשול העיקרי העומד בדרכנו אל התשובה נוכל לעשות תהליך זה כראוי ולהביא את אותו שינוי מיוחל.

נקדים ונאמר ש'עזיבת החטא' קודמת לתשובה כמאמר הכתוב (ישעיה נה ז) "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל ה'". מקודם יעזוב את דרכו הרעה ורק לאחר מכן יוכל לעסוק בתיקון העבר.

צדיק אחד המשיל זאת בצורה מופלאה לאחד שנפל לבוץ שאם ינסה לנקותו מיד יתלכלך יותר והבוץ ייספג בתוך בגדו, אך אם ימשיך בדרכו עד שתתייבש אזי בקל יסירנו כאשר הוא יבש. כך העניין גם עם תשובה, כאשר אתה מתעורר לעשות שינוי, בשלב הראשון אל תסתכל לאחור, עזוב את החטא ועסוק בטוב, בכך אתה מחזק את היסודות הטובים שבך ותוכל לחזור אחר כך בכוחות מחודשים לטפל בתיקון הרע שבך.   

ומכאן נעסוק בנקודה המרכזית של התשובה, עלינו לדעת שהבסיס להשתנות היא ההודאה על האמת. אדם הראשון ובנו קין, שהחטאים הראשונים בתורה מסופרים אצלם, קיבלו הזדמנות שנייה לאחר חטאם. לאחר החטא של אדם הראשון נאמר בתורה:

"וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה: וַיֹּאמֶר אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא" ה' רצה שיודה על האמת. כך גם היה עם קין, אחר הריגתו את הבל אחיו נאמר כך: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ" אחר החטא כל אשר עליך לעשות היא ההודאה באמת, לא ללכת בשרירות לב.

זו גדולתו וסודו של דוד המלך, שמיד אחר שנתן הנביא מתאר לפניו את חטאו, מודה על האמת. כך אומר דוד המלך בבוא אליו נתן הנביא:

"וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל נָתָן חָטָאתִי לַה' וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִד גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת" במקום אחר הוא אומר: "חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַה' וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה" (תהלים לב ה). דוד אומר לה' מכיוון שהודיתי על פשעי ולא כיסיתים לכן נשאת אותם ומחלת לי עליהם.

לכן נאמר שדוד המלך הורה תשובה לעולם, התשובה שדוד הנחיל לנו היא היכולת לעמוד מול מקום הכישלון ולהודות על האמת, בשונה מאדם קין ושאול ועוד אשר למרות שהיו בוודאי מוכנים לשנות את דרכם, בכל זאת ניסו בתחילה להסביר את עצמם.

והנה באמת הקושי העיקרי בתשובה איננה הקבלה על העתיד שזה בדרך כלל קל על האדם מאוד, אנו אוהבים לומר מכאן ואילך אהיה יותר טוב, אך להודות על האמת ולקבל אחריות זה עיקר הקושי של האדם, ובה נבחן דוד המלך באומרו חטאתי.

נתאר כאן ארבעה אופנים שגויים בהתייחסותו של האדם לחטאו:

שתי ההתייחסויות הראשונות הן או התכחשות מוחלטת או ייאוש ואבדון, מצוי מאוד שהאדם נע בין שתיהן, מתחילה הוא נוטה להתעלמות ובריחה מאחריות עד לכדי חוסר הכרה מוחלט ולאחר מכן כשהוא נהיה מודע לחטאו הוא נופל לייאוש גמור, שתי התייחסויות קיצוניות אלו מצאנו בדבריו של קין:  

מתחילה כשה' פונה אליו "וַיֹּאמֶר ה' אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ" תשובתו היא כמעט בלתי נתפסת "וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי", הוא מתכחש לחלוטין, לאחר מכן כאשר ה' מעמיד אותו בכל זאת אל מול כישלונו "וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה" תשובתו מתהפכת לחלוטין, הוא אומר: "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל ה' גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא" כלומר אני אבוד. מתחילה התעלמות והתכחשות גמורה, ולאחר מכן הוא פונה לקצה השני לייאוש גמור, זהו טבעו של אדם, הוא נע בין ייאוש לגאווה אך האמת היא ששתיהן שגויות.

דרך שלישית ממוצעת בין שתי התייחסויות קצה אלו היא שלב התירוצים, כאשר אי אפשר להתכחש לגמרי האדם מקבל אחריות חלקית, בבחינת 'כן אבל', בחינה זו ראינו אצל אדם הראשון כשהוא משיב "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל"

דרך רביעית נוספת להתמודד עם החטא היא אמירה כאילו התכוונתי לעשות יותר טוב ממה שביקשו ממני, חשבתי שזה עדיף ממה שנצטוויתי, בחינה זו אנו מוצאים אצל שאול המלך 

"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל שְׁמוּאֵל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' וָאֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי ה' וָאָבִיא אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק וְאֶת עֲמָלֵק הֶחֱרַמְתִּי: וַיִּקַּח הָעָם מֵהַשָּׁלָל צֹאן וּבָקָר רֵאשִׁית הַחֵרֶם לִזְבֹּחַ לה' אֱלֹהֶיךָ בַּגִּלְגָּל" (שמואל א טו כ-כא). כלומר רציתי להקריב במקום להרוג.

במקום תשובה – שיבה אל ה' יש לנו תשובה במשמעות של תירוץ והסבר למעשינו והיא מעקרת את התשובה ממשמעותה

הדרך האמיתית בבסיס התשובה היא קבלת אחריות והודאה על האמת. זוהי הערובה האמיתית שתשובתו תתקיים ולא ייפול שוב, ההודאה על האמת מבטאת את הכרת האדם בחולשתו ושבריריותו עד כמה קל לו ליפול, כאשר האדם מודע היטב לקלות שלו ליפול ולהיכשל יש ערך רב ל'קבלה על העתיד' שלו, שהרי הוא לוקח בחשבון את חולשותיו.

הסיבה המרכזית לתופעה המוכרת לנו שאדם מקבל על עצמו מדי בוקר להיות טוב יותר ותוך שעתיים קבלות אלו מתנפצות לקרקע המציאות היא מפני שזה בא ממקום של גדלות כאשר רוחו טובה עליו והוא מרגיש מלא השראה וממקום נפשי זה הוא מקבל על עצמו קבלות טובות, אך כאשר זה עובר ומצב רוחו ונפשו מתחלף שוב לרעה כל זה נשכח והוא חוזר לסורו.

בנוסף יש לציין שבכדי להיות מסוגל להישיר מבט לתוך עצמנו ולהודות על האמת מבלי להישבר ולשקוע בדיכאון או לחילופין לרחמים עצמיים, עלינו מתחילה להכיר בגדולת נשמתנו הנצחית שכל הפגמים והחטאים אינם כי אם כתמים חיצוניים ואינם יכולים לגעת בעצם קיומנו, הכרה זו מאפשרת הודאה על האמת במעשים החיצוניים, כל עוד האדם מזהה את החטאים כחלק מעצם קיומו הרי הוא ינסה בכל כוחו להתנער מאחריות, להתכחש להם לחלוטין או לפחות לנסות לתרץ את עצמו, שהרי בלתי אפשרי לו לראות את עצמו כמציאות של רע גמור וכשזה לא יתאפשר לו הוא ישקע בייאוש גמור, ולכן מתחילה עלינו לעסוק בהכרת טבענו הפנימי האמיתי שכולה טוב ואין בה מתום.

רבי ישראל מרוז'ין ברוב חכמתו ביטא עקרון זה בצורה נפלאה, הוא אמר ששני קורבנות התמיד שנאמר עליהן תמידים כסדרם מתקיימים בזמנינו על ידי שתי בחינות תמיד אחרות, והן מחד "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" לצד "וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד".

רבי אלעזר בן דורדיא שעליו נאמר "יש קונה עולמו בשעה אחת" זכה לתשובה כאשר הכיר בגדולת נשמתו, מתחילה חשב שהוא תחת כוחות הטבע ועל כן ביקש מהן שיבקשו עליו רחמים, אחר כך הבין את ערך נשמתו שהיא למעלה מכל המציאות הטבעית ואמר "אין הדבר תלוי אלא בי" הכרה זו הביאה  אותו לתשובה שלימה, הוא הבין שכל החטאים הם פגמים חיצוניים ואינם חלק מהווייתו האמיתית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!