הוגה הדעות של 'אגודה' • הרב שמואל יוסף פרידנזון ז"ל

לאחר תקופה ארוכה של סבל וייסורים, נפטר בארה"ב בסוף השבוע בגיל 90 אחד מגדולי הוגי הדעות של תנועת 'אגודת ישראל' באמריקה - הרב שמואל יוסף פרידנזון ז"ל, עורך העלון האגודאי רב התפוצה 'דאס אידישע ווארט'.

המנוח נולד בעיירה לודז' שבפולין, לאביו הרב גרשון אליעזר פרידנזון ז"ל, מחשובי חסידי גור, מראשי הקהילה, וממייסדי 'בית יעקב ז'ורנאל' שפעל ללכד את המוני בני היהדות הנאמנה תחת דגלה של תנועת 'אגודת ישראל', נודע גם כיד ימינה של המחנכת הדגולה שרה שנירר ע"ה.

בצעירותו למד ר' יוסף בישיבת חכמי לובלין ונמנה על חשובי תלמידיה, עוד בהיותו בפולין ארגן את פעולות צעירי אגודת ישראל, וכינס קבוצות של צעירים לחזקם בדרכי התורה והיראה.

ר' יוסף היה חסיד גור נלהב עד אחרית ימיו, ודבק באדמו"רי החסידות בכל נימי ליבו ונפשו.

במהלך ימי השואה האיומה שהה בגיטו לודז', וסבל עינויי תופת וייסורים קשים מנשוא. כשנמלט מפני הנאצים ימ"ש, גלה מעיר לעיר ומכפר לכפר, ובניסי ניסים הצליח להתחמק מידם.

אימי השואה: מ'שמע ישראל' ועד 'הלל'

אחד הסיפורים המופלאים אודות המנוח, התפרסם בעבר בגיליון 'שיחת השבוע':

כשפרצה מלחמת-העולם היה הרב מאיר בירנבוים בחור כבן עשרים, תושב ברוקלין. הוא קיבל לביתו צו גיוס לצבא ארה"ב, ועל-אף חששותיו ורצונו המובן שלא להתגייס, גויס לבסוף לשורות הצבא ונשלח לשדות המערכה.

לקראת סוף המלחמה הגיעה יחידתו לגרמניה, והוא היה אחד החיילים הראשונים שנכנסו לשרשרת המחנות שנשאו את השם הכללי 'בוכנוולד'. שם נכונה לו סדרת חוויות מסעירה ומצמררת.

באחד הימים ניגש אליו כומר נוצרי שהיה עד לשיחתו עם שני חיילים יהודים שהתחזו לגרמנים, ושאל אותו אם הוא יהודי. לאחר שענה בחיוב, ביקשו ממנו הכומר לגשת לאוהל החולים ולהתפלל עם חולה העומד למות. הוא הלך לאוהל וניגש למיטת החולה. שכב שם בחור צעיר, שלד ממש. לא נותר ממנו אלא שתי עיניים בולטות, עצמות לחיים ואף. "אתה יהודי?" שאלֹ. "כן", השיב לו הצעיר בלחישה, "שמי יוסף".

יוסף נראה כמי שנשמתו תלויה בקצה אפו. "מתי בפעם האחרונה התפללת לה' יתברך?" שאל מאיר. "אני תמיד מתפלל לה' יתברך", ענה יוסף. הוא לא ידע מה בדיוק עליו לעשות במצב כזה. לאחר הרהור קל, החליט לומר איתו 'שמע ישראל'.

באמצע הפרשה עצר אותו יוסף. "מדוע בחרת בדיוק עכשיו לקרוא איתי 'שמע ישראל'?" שאל בחיוך קל. השאלה הביכה מאוד את מאיר, והוא החליף מיד נושא.

"מה שם משפחתך?", התעניין. "פרידנזון", הייתה התשובה. בהמשך הבין כי מדובר בבנו של הרב אליעזר-גרשון פרידנזון. למרבה הפלא, גבר יוסף פרידנזון על תחזיות הרופאים במחנה. אט-אט החל להתחזק, עד שקם ועמד על רגליו.

השיחה ההיא ביניהם הייתה אפוא ראשונה בסדרה של שיחות. באחת מהן, סיפר לו פרידנזון על שאירע ביום שבו שוחררו דיירי בוכנוולד. היה זה ימים אחדים לאחר חג הפסח. באותו יום פגש פרידנזון מכר שסיפר לו כי בכל ימי חג-הפסח שחלפו בירך את ברכת ה'הלל', אך מיד לאחר מכן פרחו מראשו כל שאר מילות התפילה. אבל כעת, אמר, הוא בטוח שיצליח להיזכר במילים.

כעבור חמש דקות ראה אותו ופניו דבוקות לכותל, כולו רועד והוא אומר בקול את פסוקי ה'הלל'. וכאשר הגיע למילים "לא אמות – כי אחיה", כל גופו רועד וצועק...

לזכור את יהדות פולין

עם תום המלחמה, הגיע המנוח לאחר תלאות ונדודים רבים לארץ מבטחים בארה"ב, שם התוודע שוב לראשי אגודת ישראל, ופתח בפעילות נמרצת לטובת פליטי השואה, ובהם גלמודים ויתומים שנשארו ללא אב ודואג, תוך שהוא מסייע להם להקים בתים בישראל.

בחודש טבת תשי"ד, החל להוציא את הבטאון רב התפוצה 'דאס אידישע ווארט' בשפת האידיש, כהמשך להוצאת העלון בעת שהותו במחנה הריכוז לאחר השואה. לצד נושאי השקפה והבמה המורחבת שהעניק לדגלה של אגודת ישראל, הביטאון גם היווה אכסניה לתולדותיהם של גדולי וצדיקי הדורות, ובמסגרתו גם ביקש להנציח את פועלם של גדולי ישראל, מוסדות הקודש ומפעלי החינוך של פולין שלפני השואה.

במשך למעלה מיובל שנים היה יד ימינו של יו"ר תנועת אגודת ישראל באמריקה - הרב משה שרר ז"ל, ואף זכה להיות איש אמונם של גדולי ישראל בארה"ב, האדמורי"ם מבויאן ומקופיטשניץ, והגאונים רבי אהרן קוטלר ורבי משה פיינשטיין זצ"ל, אשר סמכו עליו ונתנו אימון רב ביכולותיו להפיץ את רעיונות אגודת ישראל וענייני השעה, בכל הנצרך לחיזוקה של היהדות.

במקביל לכתיבתו בעיתון, יזם פרידנזון פרויקטים להנצחת יהדות פולין, והרצה במסגרות שונות על מסירות הנפש והגבורה היהודית בתקופת השואה. בעיקר בשנים האחרונות, ערך ר' יוסף הרצאות והופעות בבתי החינוך, במטרה לפרסם את מעשי הגבורה של צעירי שלומי אמוני ישראל בעמידתם בכל תוקף ועוז כנגד הצורר הנאצי ימ"ש בקיום מצוות התורה במסירות נפש.

גם בשנים האחרונות, חרף חוליו וחולשתו הרבה, המשיך בהוצאת הגיליון 'דאס אידישע ווארט', כאשר הוא כותב לבד את כל תוכנו. בוועידת אגודת ישראל בארה״ב שהתקיימה לאחרונה, יצא לאור הגיליון האחרון, לאחר שראייתו של ר' יוסף נחלשה לחלוטין. היה זה הביטאון האחרון שיצא, וככל הנראה הוא גם לא יופיע יותר.

במהלך השבת האחרונה, התדרדר מצבו ותוך זמן קצר השיב נשמתו ליוצרה. לאחר צאת השבת נערכה הלווייתו, בה השתתף קהל רב מקרב ראשי ונאמני אגודת ישראל שליוו את ארונו לנמל התעופה קנדי, שם המשיך הארון לארץ ישראל. בהלוויה שיצאה בארץ ישראל משמגר - בליל פורים דמוקפים - השתתף קהל רב, ובהם רבים מחסידי גור, והיא הסתיימה בהר המנוחות.

ר' יוסף השאיר אחריו דור ישרים, משפחה ענפה ומכובדת הממשיכה בדרכי אבות.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!