עו"ד אסתר שלום: ירושה על פי דין

מהי ירושה על פי דין ומה היא קובעת?

ירושה על פי דין מתקיימת כאשר אדם הולך לעולמו מבלי שהותיר אחריו צוואה תקפה. כעת, החוק קובע מיהם היורשים, מי הראשונים בתור וכיצד הירושה כולה מתחלקת: עיזבון, דירות, רכוש, נכסים פיננסיים וגם חובות או התחייבויות במידה והיו. כדי לפעול לחלוקת הרכוש כפי שקובע החוק, על המשפחה להגיש בקשה לקבלת צו ירושה.

ומה אם הייתה צוואה? כאן ירושה על פי דין איננה רלוונטית וכל האמור בצוואה תקף כפי שציווה עליו הנפטר. הדרך היחידה לקיים כאן את הוראות הדין, תהיה אם הצוואה לא פירטה כיצד לחלק את כל העיזבון וכעת צריך להשתמש בחוק כדי לחלק כל נכס או חלק מהרכוש שלא הייתה אליו התייחסות בצוואה. במקרה כזה, יש צורך גם בצו לקיום צוואה וגם בצו ירושה. 

עו"ד אסתר שלום: "סדר הירושה על פי דין"

אם רפרפתם על פסקאות ההקדמה כדי להגיע לעיקר – זה המקום. לפניכם סדר הירושה לפי דין כפי שנקבעו בסעיף חוק הירושה הישראלי:

בן או בת הזוג עד למותו של המוריש

ילדי המוריש וצאצאיהם

הורים וצאצאיהם

"קרובי המוריש" – הורי ההורים וצאצאיהם.

ועכשיו הפרשנות לגבי מיקומכם בתור

סדר זה מאפשר לנו לראות מהי העדיפות הקיימת ביחס לקרבת המשפחה, כך שהירושה מתחלקת בדרך כלל בין בן הזוג של הנפטר לבין הילדים שהותיר אחריו. אם לנפטר לא היו ילדים – הוריו הם היורשים. אם ההורים אינם בחיים – אחיו ואחיותיו הם היורשים. אם הנפטר היה ילד יחיד ואין לו אחים או אחיות – סבו וסבתו משני צידי הוריו יהיו היורשים.

כאשר הילדים של הנפטר הם יורשיו, עליהם לחלק ביניהם שווה בשווה את עיזבון המנוח ובאותו האופן מחלקים אותו גם הורים והורי הורים אם הם היורשים החוקיים. על פי חוק הירושה, יש לכל יורש גם יורש חליפי. כך למשל, אם אב נפטר כך שילדיו הם היורשים אך גם אחד מהם כבר איננו בחיים, ילדיו ירשו את חלקו. באותו האופן ילדים יורשים כל אחד מהקרובים של המוריש שנפטרו.

ומה לגבי ירושת בן או בת הזוג? על פי הוראות חוק הירושה, כאשר הנפטר הותיר אחריו ילדים, צאצאים או הורים, הוא זכאי לרשת מחצית מהירושה של בן הזוג. כמו כן, בן הזוג יורש את המיטלטלין לרבות המכונית וכן את החלק של הנפטר בדירה בה התגורר, כל עוד בני הזוג היו נשואים וחיו באותה הדירה במשך שלוש שנים לפחות טרם הפטירה. 

אם לנפטר נותרו אחים, צאצאי אחים והורי הורים, בן הזוג זכאי לקבל שני שלישים וגם הפעם – כל עוד בני הזוג היו נשואים במשך שלוש שנים ויותר והתגוררו יחד בדירה שכלולה, באופן מלא או חלקי, בעיזבון. מצב זה מקנה לבן/בת הזוג ירושה של שני שליש מכלל העיזבון ואת החלק המלא של המוריש באותה הדירה.

ומה אם המוריש היה ערירי ולא היו לו קרובים? בן הזוג במצב זה יורש את כל עיזבונו.

ירושה על פי דין חלה גם על ידועים בציבור, שבני זוגם נפטרו ולא השאירו כל צוואה.

עו"ד אסתר שלום: "ירושה בין אחים"

כאשר המוריש מותיר אחריו בני זוג, ילדיו מקבלים חלק מהעיזבון שנותר לו. יחד עם זאת, ירושה בין אחים מתייחסת גם למצב שבו לא היו לנפטר בן או בת זוג אך כן נותרו לו אחים שיורשים אותו. בשני המקרים, האחים יוכלו לערוך ביניהם הסכם שקובע את החלוקה האישית של כל אחד מהם.

חלוקה של דירה בין יורשים

המנוח איננו וכעת נותרה דירתו. כיצד מחלקים אותה? יש כאן שתי דרכים אפשריות: האחת היא לבצע את רישום הזכויות במקרקעין של היורשים באותה הדירה, כך שכולם יהיו בעלי הזכויות בה.

במצב הזה היורשים יצטרכו להחליט מה החלק בזכויות של כל אחד מהם (נזכיר שאם למוריש יש בני זוג הם יורשים את מחצית הדירה כך שהילדים או האחים יורשים גם הם מחצית) והדבר יתועד אצל רשם המקרקעין ועל פי צו הירושה.

הדרך השנייה תהיה למכור את הדירה ולחלק את התמורה על פי יחס הזכויות המקורי של כל היורשים באותה הדירה.

חלוקה של ביטוחים ותגמולים

צו ירושה מתייחס אך ורק לכל הנכסים שמוגדרים כעיזבון ולכן הוא איננו מתייחס לכספים שמגיעים ליורשים מביטוח או קופת גמל. במוצרים אלו הנפטר קבע מראש בעת ההצטרפות את המוטבים שלו ולכן הם אלו שיורשים את מה שנמצא בחסכונות וקופות אלו באופן אוטומטי וללא התחשבות בסדר הירושה על פי דין.

איך למנוע מחלוקות וסכסוכים בין יורשים?

כולנו מכירים סיפורים כואבים על משפחות שאיבדו כל קשר אל עצמן בעקבות סכסוכים כספיים שנבעו מירושה. הסכסוכים הללו מביאים את בני המשפחה לנהל מאבקים משפטיים ממושכים ויקרים שנמשכים שנים על גבי שנים ומוסיפים אליהם גם קרובים ש"תופסים צד", ילדים שמצטרפים למשפחה וגם ניכור בין אלו ואלו וזו בוודאי לא הייתה כוונתו או רצונו של הנפטר.

לכן הדרך הטובה ביותר לאדם בעל נכסים ורכוש להבטיח שיורשיו ימשיכו להתקיים כמשפחה אוהבת, תהיה לערוך צוואה אישית, או צוואה הדדית שמשקפת את הרצון של בני זוג יחד.

מכיוון שלצוואה יש כללים קפדניים הקובעים גם את אופן עריכתה וגם את הפורמט הצורני שלה, מומלץ כיום לערוך אותה מול עורך דין המתמחה בצוואות וירושות, שיוכל לצפות תרחישים ואפשרויות עתידיות ולתכנן את הירושה כך שתפחית למינימום האפשרי את הסכסוכים הפוטנציאליים בין בני משפחה.

מעבר לכך, הצוואה פוטרת מחוקי ירושה על פי דין ולכן לא יהיה למשפחה צורך להתעסק בהחלטות לגבי חלוקת הרכוש. ככל שעורך הדין מעורב, הוא אף יוכל להסביר למשפחה מה הייתה כוונת הנפטר במעשה ההורשה שהחליט לגביו ומדוע פעל כפי שפעל 

עו"ד אסתר שלום: "סדר הפעולות בהוצאת צו ירושה"

כפי שנכתב בהתחלה, כדי להפוך ליורשים הפיזיים של רכוש המנוח, עליכם להוציא צו ירושה וכך תעשו זאת:

היכנסו לאתר הרשם לענייני ירושה (על המגיש של הבקשה להיות אחד מהיורשים על פי דין, רצוי שהראשון בתור יהיה גם זה שמגיש כמו בן הזוג או הילדים).

הגישו בקשה להוצאת צו ירושה באופן מקוון (ועל הדרך תחסכו את 15% ההנחה מתשלום האגרה)

עליכם למלא את פרטי הנפטר ואת פרטי המבקש וכל יתר הפרטים בצורה מלאה ומדויקת ולצרף אליהם את תעודת הפטירה ורישיון רכב אם היה. אם אחד היורשים ויתר על חלקו, יש לצרף ממנו תצהיר הסתלקות שנחתם ואומת מול עו"ד.

שימו לב שבטופס הבקשה, המבקש צריך להצהיר שכבר יידע את כל היורשים האחרים לגבי בקשה זו. ולכן אם פעלתם בהיעדר היידוע המתבקש, יידעו את משפחתכם בהקדם.

יש לשמור את הטופס, להדפיס אותו ולהגיש אותו לחתימה ואימות מול עו"ד. כעת עליכם לסרוק אותו ולצרף לבקשה המקוונת. אחרי ההגשה תתבקשו לשלם את האגרה ובאישור על תשלום האגרה תצטרכו להמתין לצו הירושה.

עו״ד אסתר שלום

דרך אבא הלל 7, רמת גן, 5252204

טלפון: 052-970-6731

https://ester-law.co.il

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!