מפלה לנשות הכותל: הגר"ש רבינוביץ זכאי לחסינות

נשות הכותל המערבי על ידי ראשי הארגון ענת הופמן ותמר גוטליב הגישו תביעה אישית נגד רב הכותל המערבי הגאון רבי שמואל רבינוביץ בסך של 133.938 ₪ על כך שנערך להן בידוק בראש חודש כסלו כדי לבדוק שהן אינן מכניסות אמצעים להפרת הסדר הציבורי, במסגרת ההפגנות שהן עורכות מדי ראש חודש בכותל המערבי.

בתגובה, מדינת ישראל טענה כי רב הכותל המערבי עושה את עבודתו תוך מילוי תפקידו ובשל כך הוא זכאי לחסינות, ולא ניתן לתבוע אותו אישית. המדינה הסתמכה על סעיף 7א לפקודה, המסדיר את סוגיית חסינותו של עובד ציבור, כאשר ההוראה המרכזית קבועה בס"ק(א): לא תוגש תובענה כנגד עובד ציבור.

מטרתו של סעיף זה היא לאפשר לעובדי ציבור למלא תפקידם ללא מורא וללא חשש שידרשו להתגונן בפני תביעות שיוגשו נגדם באופן אישי בשל מעשה שנעשה במסגרת עבודתם.

נשות הכותל הגישו לבית המשפט ערעור על קביעה זו ודרשו כי רב הכותל לא יזכה לחסינות, כשלטענתם המדינה לא בדקה את מניעיו של הרב, וכי הוא עשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק.

השופטת קרן מילר מבית המשפט השלום קבעה בשבוע האחרון כי לאחר שבחנה את טענות הצדדים סבורה כי התובעות לא הצביעו על עילה המצדיקה התערבות בהחלטת המדינה להכיר בחסינותו של הגר"ש רבינוביץ. בהודעת ההכרה בחסינות הובהר על ידי הפרקליטות כי היא מסתמכת על כתב התביעה, על עמדת המשרד לשירותי דת ועל עמדת הנתבע, והיא שקלה את כל ההיבטים ומצאה שהרב זכאי לחסינות.

עוד קובעת השופטת: התובעות בנסיונן לבסס את טענתן מתבססות על התבטאויות של רב הכותל בתקשורת בנוגע לנשות הכותל. אמנם, המחלוקת בין הרב לנשות הכותל היא מן המפורסמות. עם זאת, המחלוקת העקרונית אינה בהכרח משליכה על מעשיו של הרב ולא הובאה תשתית עובדתית לכך שהרב, שאין מחלוקת שלא היה נוכח באירוע עצמו, פעל בעניין האירוע הנטען בכתב התביעה מתוך כוונה או אדישות לגרום נזק לתובעות.

השופטת מעירה כי המדינה צירפה לתגובתה סרטון של האירוע בו נראה כי הבדיקה הגופנית נערכה למבקרות נוספות. משמעות סרטון זה צריכה להבחן במשך ההליך, אך גם עניין זה מצביע על סבירות החלטת המדינה להכיר בחסינות הרב. לאור האמור נדחתה בקשת התובעות וכתוצאה מכך התביעה נגד רב הכותל נדחתה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!