בנט זה אח? אולי אח נגד אח • זווית אישית על הקרע בין החרדים לדתיים

חישבו לרגע על סיטואציה בה נתניהו מקים ממשלה שדגלה יהיה 'פינוי 50 נקודות התישבות ביש"ע', והמפלגות החרדיות יצטרפו לממשלתו.

נכון, הציבור החרדי לא תמיד 'היה שם' בשביל הציבור הד"לי והחרד"לי, ובכל זאת, מעולם הוא לא ישב פיזית בממשלה שעקרה ישובים וטלטלה ילדים מביתם.

הממשלה הבאה עומדת לעקור את עולם הישיבות, לקחת את פת הלחם של הבחורים, בעיני רוחי אני כבר מתכננת את שיגור קופסאות המזון לילד בישיבה, וזה עצוב, עצוב מאד.

והכול באדיבות אחינו, עצמנו ובשרינו, חובשי הכיפות - צבעוניות, קטנות, גדולות.

אני רואה קרע מתחיל, קרע שתוצאותיו עלולות להיות כואבות מאד.

כשאבא וויתר על תפקידו כר"מ

ההתנכרות של הציבור הדתי לאומי לצרתו של הציבור החרדי, מחזירה אותי לימי הילדות שלי.
אבי לימד במשך שנים רבות בישיבה התיכונית בקרית שמואל, הוא היה אחד הר"מים האהובים והנערצים על ידי תלמידיו. יום אחד נחתה עליו גזירה חדשה, אחד מהמפקחים, דתי לאומי, הורה לכל הר"מים ה'שחורים' בישיבות התיכוניות להתכבד ולשלוח את ילדיהם ל...חינוך ממ"די.

אבא שלי התנגד בתוקף, גם אחרי ששוגר לו איום בפיטורין. לבסוף הסכים אותו מפקח להתפשר ולהסתפק בכך שאת הילדה הקטנה, אחותי, ישלחו לגן ממ"די. אותנו, הגדולים יותר, הורשה אבי להשאיר במוסדות הלימוד בהם למדנו (בית יעקב, תלמוד תורה).

גם לכך סירב אבי. אני זוכרת איך סיפר לנו הילדים על כך שעומדים לפטר אותו, שנישאר בלי פת לחם, ושכך נהגו יהודים בכל הדורות, מסרו נפש בשביל הערכים היקרים להם. הפנמנו, קיבלנו, והיינו נחושים לעמוד בתלאות התקופה הקשה שתעבור עלינו.

עד היום אני זוכרת את אותו חופש גדול בו כבר ידענו שאבי לא יוכל לשוב למקום העבודה הקודם שלו, ומקום עבודה חדש טרם היה באופק. חודשיים של צער שלי כילדה עם דמעות ותהילים, אך גם של אמונה ותחושה שהנה אני, ילדה קטנה, תורמת את חלקי לעם היהודי.

כאדם מוכשר מצא אבי בסופה של חופשה עבודה, כמורה בתלמוד התורה בחיפה, אלא שהמשכורת הייתה רחוקה מזו הקודמת, ובהחלט באו עלינו שנתיים של צמצומים בבית. אחרי שנתיים הוצע לאבי ניהולו של הת"ת המקומי בקרית אתא, העיר בה התגוררנו, ומצבנו שב כבתחילה.

אגב, כ'פעולת תגמול', בחר אבי לשלוח את האחות הקטנה דווקא לגן החרדי ביותר שהיה אז בעירנו, 'גן אידיש'. בגן הזה למדה גם הרבנית הצעירה מבעלזא, 'שורה לאייה' דאז. מי חלם שהיא תהפוך לנסיכה של חסידות בעלזא המפוארת.

אז זהו, אחינו ב'בית היהודי', גם אלו שביש עתיד ובליכוד. את העם היהודי אי אפשר לנצח. אפשר לקחת לו את פת הלחם, לא את אמונתו בצדקת דרכו.

וכשאח נגד אח, המנצח תמיד מפסיד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!