הבניין הראשי של מחנה שנלר יהפוך למוזיאון חרדי

מתחם שנלר בלב גאולה מתחיל לרקום עור וגידים: בימים אלו יוצא לדרך אחד הפרויקטים השאפתנים, ובמסגרתו הבניין הראשי הניצב במרכז המתחם, יהפוך למוזיאון החרדי הראשון שיכונה 'מרכז מורשת קהילות ישראל'.

הבניין, כ-5000 מ"ר, נמצא במצב פיזי רעוע. המבנה מחויב בכל כללי השימור, אך לעיריית ירושלים אין כסף לשפץ אותו ומדובר בסכומים בלתי מבוטלים. גורמים בעירייה ביקשו בתחילה להעביר את המבנה לידי מנהל מקרקעי ישראל, ושהמנהל יחליט למי להעניק אותו.

ישיבת נוספות שנערכו בעירייה בין גורמים חרדים לפקידות הבכירה, העלו הצעות אופרטיביות, להעביר את המבנה לידי גורם מסחרי, דוגמת אחת מקופות החולים או לידי אחת מרשתות בתי המלון בישראל, כדי שהם ישקמו וישפצו אותו ויסבו אותו לצרכיהם.

מי שהוביל את ההתנגדות לכך, היה אברהם קרויזר, יועץ ראש העיר ניר ברקת, שמסביר בשיחה ל'בחדרי חרדים' מדוע הוא סבור שאין מקום לכך:

"כידוע, הגוף המכונה 'ועד גאולה' התנגד גם להרחבת המדרכות הנעשות כעת ברחוב מלכי ישראל. כל שינוי קל העלול לפגוע לטעמם בצביון המיוחד של השכונה, נתקל באופוזיציה לוחמת ובמאבק, ולכן הבהרתי שיש לשכן מראש במבנה כזה, גוף שיהיה מוסכם על דעת הכל".

• במרכז גאולה כבר קיימת קופת חולים, ובצמוד למחנה שנלר היה בעבר מלון 'קונקורד' שהוסב בהמשך ל'בית טובי העיר'. אז מה הפסול בכך?

"מכיוון שהמבנה מכיל שטח כה גדול, הרי שברגע שקופת חולים מסוימת תתנחל בו, לא ניתן כמובן למנוע ממנה לעשות שימוש בכולו. או אז, היא עלולה להפוך למרכז רפואי גדול שימשוך לכאן אזרחים מכל העיר, גם שאינם דתיים, צעד רגיש שעלול לגרום לנו לכאב ראש. ומה לנו לצרה הזאת?

"כמו כן, בקשר לבית מלון. הרי היא הנותנת. מלון חרדי שכבר פעל בקרבת מקום לא הצדיק עצמו, ומכאן שקשה להחזיק בית מלון חרדי, בפרט בשטח בקנה מידה ענק שכזה".

הפתרון שהוצע על ידי קרויזר, שגם התקבל בהסכמה רחבה במסדרונות העירייה, היה הקמת מרכז תרבותי ענק לציבור החרדי. על פי התכנית, במרכז החדש, תהיה תערוכה קבועה של פריטי יודאיקה עתיקים, ספריה ענקית שתכלול גם ספרים עתיקים, מכון מחקר ומאגר כתבי יד ישנים ועוד.

השלב הבא הוא, מציאת הגוף שיש לו יכולת כלכלית להזרים מיליונים לשיפוץ המבנה, ובד בבד להפעילו ברמה המקצועית והרוחנית. לשם כך יוצאת העירייה במכרז ובתהליך בקרה כמתחייב מהחוק, כדי לקבל הצעות מידי גופים שיתמודדו על הפעלת המרכז, והיא אף פונה לאנשים שברשותם ובבעלותם פריטים שיכולים להעשיר את המרכז, לבוא ולתרום או להשאיל את אוצרותיהם לטובת הציבור.

הצעה ראשונית שכבר הוגשה, שהיא לכאורה בעלת הסיכויים הטובים להתקבל, בגין עמידתה בקריטריונים השונים הנדרשים לכך, הינה מוסדות 'אהבת שלום' בראשות הגאון המקובל הרב יעקב הלל. למוסדות הרב הלל, יש ניסיון רב בהחזקת ספריה, שכן כבר כעת עומדת לרשותה ספריית ענק בת 32,000 ספרים. כמו כן, תחת ידם עומדים מכוני מחקר, הוצאה לאור ועוד. בנוסף, פילנתרופים ואילי הון נמצאים בקשר מתמיד עם הרב הלל, והם ישמחו להרים את הכפפה ולפרוש חסותם על המיזם החדש, במידה והרב הלל יפנה אליהם.

על פי קרויזר, במידה והתכנית תצא לפועל בקרוב, ישנו סיכוי גדול, כי בעוד שנתיים, כבר נראה את המוזיאון החרדי החדש, פועל ושוקק חיים.

במתחם שנלר אמור לקום גם, מנהל קהילתי, בתי ספר, אולם אירועים רב תכליתי, פרוייקט מגורים מפואר ומוסדות ציבור.

לאחרונה, פינה צוות מיוחד את הציוד שנותר ממפעל הרעפים המיתולוגי שהיה במתחם, הצמוד למבנה הראשי - בו יוקם המוזיאון - שעל שטחו אמור לקום מבנה מגורים. בגין ערכו וחשיבותו ההיסטורית, נשלח הציוד למספר אתרי מורשת בישראל: מערבל החמר נשלח ל'בית ילין' ביישוב מוצא, התנורים נשלחו לבנימינה, ואילו מכל המים הועבר לתחנת הרכבת בנחל שורק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!