קרב רב: הקומבינות על כס הרב הראשי • מיוחד

סערת הרבנות הראשית עומדת לטפס בשבועות הקרובים לשיאים חדשים, לקראת המינוי הצפוי של רבנים ראשיים חדשים לתפקיד.

נתחיל מהסוף: על פי החוק עומדת להסתיים כהונת הרבנים הראשיים הנוכחיים, הגר"ש עמאר והגר"י מצגר בי"ג בניסן, לאחר שמלאו לה 10 שנים, כקבוע בחוק, ולאחר שעד כה, למרות הניסיונות העקשים, לא הועבר חוק הארכת הכהונה.

כדי לבחור רבנים חדשים מתכנסת אסיפה בוחרת, בה מכהנים 25 ראשי הערים הגדולות, שישה ראשי המועצות המקומיות הגדולות, ארבעה ראשי המועצות האזוריות הגדולות, 14 ראשי המועצות הדתיות של הערים הגדולות, ארבעה ראשי המועצות הדתיות של המועצות המקומיות הגדולות – כל אלה נציגים ידועים כבר, המגיעים מתפקידים מאוישים.

החלק הפיקנטי טמון במשתתפים הנוספים: האסיפה אינה מושלמת מבלי שיכהנו בה גם שני שרים אותם תבחר הממשלה, ו-10 אישי ציבור אותם ימנה השר לענייני דתות - בהתייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל ובאישור הממשלה. מאחר ועדיין אין ממשלה, גם לא שר דתות (אם לא יבוטל התפקיד) - לא ניתן להגיע לאסיפה בוחרת עד לתאריך הנקוב.

חוק הרבנות הראשית קובע, כי במקרה כזה ימונו לתפקיד הרבנים המבוגרים ביותר מבין חברי מועצת הרבנות. יש המערערים על עצם המינוי, וטוענים כי החוק אינו מדבר על החלפת רבנים בשל העובדה שלא נערכו עדיין בחירות אלא על מקרים של נבצרות. בעניין זה תצטרך לבוא מן הסתם הכרעה משפטית, שלא ברור מי ייתן אותה – גורם בפרקליטות, היועץ המשפטי, או ערכאה שיפוטית אחרת.

השאלה הנוספת נוגעת למקרה שבו יוחלפו הרבנים. האם במקומו של הרב מצגר ימונה הרב יוסף מאיר גליקסברג, רבה של העיר גבעתיים, ומי שמכהן גם בתפקיד יו"ר חבר הרבנים בישראל? החוק קובע כי לרב הראשי האשכנזי ימונה זקן חברי מועצת הרבנות הראשית, אלא שהוא חייב להיות "אדם שגילו אינו עולה על 70", והרב גליקסברג - מבוגר בהרבה. לאחריו בסדר הגילאים, אגב, נמצא הרב יצחק רלב"ג, השאלה היא האם יוכל משפטית לזכות בתפקיד - לאור מועמדותו של הרב דוד לאו, קרוב משפחתו, למשבצת האשכנזית.

לגבי המשבצת הספרדית, המועמד צריך להיות זקן הדיינים, שהוא כיום הרב ציון בוארון. אלא שלא ברור האם יוכל למלא את התפקיד מסיבות אישיות. ה'בא בתור' אחריו הוא הרב ציון אלגברי,שיהפוך לנשיא בית הדין כמ"מ כשהוא ממשיך בתפקידו כדיין.

גם כך נוצר בשנים האחרונות מחסור משווע של דיינים, בקושי מצליחים להגיע להרכב מלא אחת לשבוע, כאשר הרבנים עמאר ומצגר משמשים כממלאי מקום בתורנות - רק כדי להשלים הרכבים. היעדרם של הרבנים תהווה מכה אנושה לבית הדין הגדול, שלפסקיו נזקקות נשים עגונות ומשפחות שעתידן תלוי ועומד בשל היארכות משך הפסיקה.

האם ש"ס תרקום דיל מספסלי האופוזיציה?

מכאן לשאלה הבאה - זהותם של הרבנים הראשיים. לכאורה, הדבר תלוי בהרכב הקואליציוני העתידי, אבל רק לכאורה, כי באופן מעשי בגוף הבוחר יש רוב מוחלט לנציגות הש"סית וה'דגל'אית, כך שגם במקרה בו תיכנס מפלגת 'הבית היהודי' לקואליציה, ואפילו אם יינתן לה תפקיד שר הדתות הבא, עדיין המפלגות החרדיות שולטות בזהות המועמדים לתפקיד הרבנות הראשית לישראל.

מה שאומר שאם ירוץ הרב יצחק גרוסמן לתפקיד - הוא יזכה בו ללא שום מכשול. מאחר ונכון לעכשיו הרב מכחיש את התמודדותו, הבכורה עוברת לרב דוד לאו, רבה של העיר מודיעין, המועמד המסתמן למשבצת האשכנזית ומי שיזכה בה אף הוא לכאורה ללא שום בעיה.

רק לכאורה, כי כאן ניצב מכשול: נכון שאם תצבנה המפלגות החרדיות מועמדים משל עצמן, הם יזכו, לכאורה, בלי שום בעיה. מצד שני, מועמדה של ש"ס לתפקיד, הרב שלמה עמאר, אינו יכול להתמודד עליו שוב, עד שלא יהיה חוק שיאפשר את הארכת כהונתו. כאן נכנסים לתמונה הדילים השונים המרחפים בחלל, ואשר על פיהם תעניק ש"ס למפד"ל את המשבצת האשכנזית, בתמורה להבטחה לתמיכה בהארכת כהונת הרב הרצוי להם. אם וכאשר יתרחש הדבר במציאות, צפו למלחמת עולם שלישית בין 'דגל התורה' לבין ש"ס בדבר התמיכה במועמד ד"לי, ובפרט אם זהותו תהיה הרב דוד סתיו, ולא רב 'שחור' יותר כמו למשל הרב יעקב שפירא, המקובל על חוגים רבים. הפעם, כך נראה, גם השינויים האחרונים ב'יתד נאמן' לא יעמדו לזכותה של ש"ס.

מקורבים לרב עמאר מתעקשים שגם בלי הדיל הנ"ל 'הם מסודרים', באשר הגר"ע יוסף נתן לרב את הבטחתו - לפיה סעיף בהסכם הקואליציוני של ש"ס ידאג להמשך כהונתו. בבית הרב לא אוהבים את הפרסומים הללו, שלא מריחים טוב על רקע הגזירות האיומות המרחפות על עולם התורה, ואשר על פיהן מצטייר כאילו ש"ס עדיין עסוקה במינויים. כך או כך, ההבטחה ניתנה, השאלה הגדולה היא האם ש"ס אכן תהיה בפנים. אם תישאר בחוץ, יחזרו גורמים בלתי רשמיים בש"ס לדיל הנושן מול הבית היהודי: תן לי את המשבצת הספרדית, קח לך את זו האשכנזית.

כבר בבחירות הקודמות, ב-2003, עשתה ש"ס הכול למען בחירתו של הרב עמאר לתפקיד הרב הראשי. הגר"ע יוסף אף הזמין אליו לשיחה אישית את ראש עיריית הרצליה דאז, יעל גרמן ממרץ, כיום ח"כ מ'יש עתיד', ומי ששימשה אז כחברה בגוף הבוחר, כדי להשפיע עליה לתמוך בבחירה.

הפעם מלבד בקשתו האישית מקודקודי ש"ס לדאוג לכך שהסעיף יגולם בהסכם הקואליציוני, לא פעל הרב באופן אישי, אבל יש מי שעשו זאת מקרב בכירי ש"ס במשרדים השונים. אחד מהם אף ניסה לשלוח גורם בכיר היישר אל הגברת שרה נתניהו, כדי לבקש ממנה להתערב לטובת חוק המשך כהונת הרב עמאר.

"איווט תוקע לנו את זה, תדברי איתו, אומרים שיש לך קשר טוב איתו", ביקש, אולי אפילו דרש (ולא נפרט באלו אמצעים).

חכם עדיף מנביא

אומרים, שחכם עדיף מנביא. במבט לאחור, צפה ח"כ דודו רותם מ'ישראל ביתנו' את העומד להתרחש כבר לפני מספר חודשים.

היה זה בישיבת וועדת חוקה חוק ומשפט שנערכה בו' בכסלו (20 בנובמבר 2012), כאשר ביקשו להעביר בוועדה את הארכת כהונתם של הרבנים הראשיים לשלושה חודשים נוספים. כביכול, בשל הבחירות ובשל העובדה שלא יספיקו להרכיב גוף בוחר. ההארכה בסופו של יום לא יצאה לדרך, הצלחה שרשומה על שמו של רותם, גם בשל ה'נבואה' הבאה, ואולי גם בשל העלבון הצורב שספג באותם ימים יו"ר מפלגתו אביגדור ליברמן מהקמפיין הש"סי ששם כיפה לראשו.

וכך אמר אז רותם לשלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה.

"את יוצרת לי התקפי לב. אני הרי מכיר את מי שמטפל בבחירתם של הרבנים הראשיים. החשש שלי הוא שעד היבחרם של הרבנים הראשיים זה יכול לקחת עוד 5 שנים. מגישים עתירות לבג"צ, כן מקיימים ולא מקיימים. אנחנו מכירים את זה.

"אחד הדברים שמפחידים אותי – זה לא מפחיד אותי שלא אהיה פה, אבל מפחיד אותי שמי שישב פה עשוי להעביר את מה שנקרא בלשון 'חוק הרב עמאר'. איך אני יכול להבטיח שזה לא יקרה?"

"אני מניחה שיש לתת אמון בחברי הכנסת. אני באופן אישי נותנת אמון בחברי הכנסת שיפעילו אך ורק שיקולים עניניים לטובת האינטרס הציבורי", השיבה לו שלומית, שכפי הנראה חסר לה קצת מידע באשר לשיטת הדילים והשטיקים.

"מיכאלי, מה האינטרס הציבורי?" – שאל באירוניה רותם את ח"כ אברהם מיכאלי, יו"ר סיעת ש"ס וחבר בוועדה.

עד עצם היום הזה, רותם עדיין מחכה לתשובה. בליבו פנימה, הוא מן הסתם יודע אותה על בוריה...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!