טעיתי שלא הבחנתי בהטיה התקשורתית הבוטה // דעה

מודה ומתוודה, פעמים רבות עברה לי בראש המחשבה, כי כל האומרים וטוענים לחוסר צדק בתקשורת הישראלית, מגזימים ופעמים רבות מוציאים דברים מהקשרם בכדי להצדיק את טענתם.

פעמים רבות אף התעסקות של אנשים רבים בחוסר הסימטריה, נדמתה לי כאובססיה. אין סוף ציוצים, אמירות, דעות, נאמרו יום יום, דקה דקה, אודות חוסר השוויון וההתעלמות ממקרים רבים, אשר הם היו מתרחשים בצד הימני של המפה הפוליטית, היו זוכים לסיקור נרחב ולהצגתם באור שלילי.

אבל כשהתחלתי להעמיק נוכחתי לדעת שלא רק שאינם מגזימים, אלא שאף על פי פעולתם הרבה, המציאות כואבת בהרבה מהמתפרסם.

קיימות אין ספור דוגמאות אשר מוכיחות את טענותיהם.

אין צורך לחזור בזמן בכדי למצוא כמה מהן, מספיק לראות כעת את התנהלות הממשלה בכל הנוגע למיגור הקורונה ודרכי הטיפול בה, ולהיזכר בהתנהלות ממשלת נתניהו לפני חודשים ספורים.

העיוות בהצגת הדברים, והמרחק בין המציאות בשטח לכיצד הדברים נאמרים לנו בתקשורת, הינו כמרחק מזרח ממערב.

כאשר חבר כנסת מהאופוזיציה 'העז' לכנות את חברת הכנסת סילמן ילדה קטנה, בתקשורת חגגו את האמירה הזו במשך ימים; נשים הזדהו עמה ויצאו למתקפה תחת הכותרת: 'כולנו עידית סילמן', וטענו כי אילו היה מדובר בגבר, אמירה מסוג זה לא הייתה נאמרת, ולמעשה האשימו את האופוזיציה בשוביניסטיות.

מובן שעניין זה מופרך מיסודו, התככים בין הקואליציה לאופוזיציה, לא פוסחים על אף אחד: גברים, נשים, ח"כים חדשים וותיקים, כולם כאחד נלחמים על מקומם. מעבר לחוסר האמת באמירות אלו, כאשר חברת הכנסת גלית דיסטל-אטרביאן מהליכוד, הותקפה ע"י אביעד גליקמן (כתב חדשות 13) לא היה פוצה פה ומצפצף.

לפתע שדולת הנשים אינה עומדת לצידה, לא נשמעות אמירות המצדדות בעדה, פתאום אין 'כולנו גלית דיסטל' כמו במקרה סילמן. ההשוואות אינן נגמרות, המילים מעטות מידי בכדי לתאר את הכאב לנוכח חוסר האיזון. כתבים ימניים הנמצאים באתרי חדשות, נאלצים להילחם בשיניהם על האמת, לנסות ולהשמיע את קולם, תוך כדי ניסיון השתקתם מהקולגות שלהם.

אני מכה על חטא על תקופה בה לא ראיתי את חוסר השוויון, תקופה בה נעלמו מעייני אותן עוולות רבות. כעת אני מנסה לפצות על כך. להיות עניינית, אמיתית, רלוונטית, ובעיקר לנסות להיות ניטרלית עד כמה שניתן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!