פפנהיים לחקלאי: איש לא כופה עליך חוקי בד"צ

מכתבו של נצר שמיר, חקלאי ממושב שדה ניצן - שפורסם לראשונה ב'בחדרי חרדים' - ממשיך להסעיר את הרשת. עד כה לא זכה המכתב, בו קבל על התנהלות ועד הכשרות של 'העדה החרדית', להתייחסות רשמית, אך היום (ב) פרסם שמואל חיים פפנהיים, מהדוברים היותר רהוטים של 'העדה החרדית', תגובה ארוכה ומנומקת למכתב שעורר סערה.

פפנהיים: "נצר שמיר, בן 69, חקלאי מזה 30 שנה במושב שדה ניצן בנגב המערבי, טען כי בשנה האחרונה קבע ועד הכשרות של 'העדה' כי על כל פרדס מניב יש להציב שלושה משגיחי כשרות. לטענתו, משכורתם המיותרת מגיעה מכיסם של החקלאים.

"בעלי אינטרס ניסו לעשות ממנו רווח פוליטי ולהלהיט את הרוחות באווירה הפוליטית המתוחה".

פפנהיים טוען כי הוא משיב למכתב של שמיר כאיש 'העדה החרדית', וכמי ששימש שנים רבות בתפקיד רשמי במערכת ותשובתו היא "רשמית מטעם מערכת הכשרות על התלונה והעולה ממנה".

עוד בנושא:
• חרדים נגד נצר שמיר: "לא לקנות ממי שיורק לבאר"

"העדה החרדית מחזיקה בבית האריזה ההוא משגיח אחד ולא שלושה", קבע. "אם ישנם במקום עוד שני משגיחים הם מגופי כשרות אחרים, הרבנות הראשית ומערכת כשרות נוספת. אמנם נכון שהרבנות הראשית מקילה בדברים רבים ומאשרת אספקת סחורה מסוימת, אבל הבד"צ כגוף פרטי פוסל אותם.

"הרבנות הראשית כגוף אחראי מטעם המדינה יש לה את הנהלים משלה, וגם ברבנות ישנם דרגות שונות של פיקוח, יש פיקוח כשרות ויש מהדרין, ויש גם דרגות בסוגי המהדרין התלוי באופי הרבנות המקומית הנותנת את ההשגחה, והבד"צ כגוף פרטי ועצמאי מספק את הצרכים לאנשים ספציפיים שרוצים נהלים מסוימים, מחמירים או קפדניים יותר, ולכן יש להם הזכות לפסול דברים שהרבנות מאשרת. הבד"צ כגוף פרטי איננו מחייב איש לצרוך את ההשגחה שלו, והוא (-נצר) בהחלט יכול להסתפק בהשגחת הרבנות, ואיש לא ביקש ממנו להזדקק לנהלים ולחוקים של הבד"צ.

"לבד"צ העדה החרדית אין כל קשר למר נצר שמיר וכל חקלאי נכבד אחר. הבד"צ עובד עם הסיטונאי המשווק, על פי בסיס קשר עסקי-שיווקי, והוא העומד בקשר עם החקלאים, כך שכל טענה שיש אולי לחקלאי - עליו לפנות למשווק-הסיטונאי ולא אל הבד"צ. הטחת דבריו של מר נצר שמיר בבד"צ ובמשגיח אינה במקומה, אין לבד"צ כל קשר איתו, וכל טענה שיש לו שיפנה למשווק הסיטונאי ולא לבד"צ.

"במערכת הכשרות של הבד"צ מאוד מצטערים על הפגיעה והעלבון שמר נצר שמיר מטיח במשגיח המסור, מה עוד שלפי הידוע לבד"צ נרקמו יחסי ידידות בינו לבין מר נצר שמיר, ואף מעבר לכך, והיציאה הפומבית לפגוע בו, יש בה משום הוצאת שם רע והתנהלות מאוד לא ערכית וראויה.

"לגופו של דבר, לפי הידוע לנו המשגיח עובד עבודה קשה וסיזיפית בשטח בתנאי קור אימים ותחת גשם סוחף בימות הגשמים, ובחום לוהט של הקיץ הנגבי הנורא בתנאי שטח מאוד קשים. בסופו של יום ישנם מפעלי אריזה המייחדים עבורו חדר מאוורר ונוח לתפוס מחסה, עד שמסכמים את אריזת כל היבול והחתמתו על-ידי המשגיח, אך יש גם כאלו... שאינם מספקים זאת למשגיח, ואז הוא נכנס מלא בבוץ וזיעה, סחוט וגמור פיזית לרכבו, ומנסה לתפוס שם מחסה לנפשו אחרי יום עבודה קשה ומפרך.

"במערכת הכשרות של הבד"צ באמת מצטרפים לקריאתו של מר נצר שמיר, ומזמינים כל מי שיכול לבוא ולראות במו עיניו את עבודתו הסיזיפית של המשגיח, ולהיווכח שהטחת העלבון של החקלאי בידידו המשגיח לא הייתה במקומה, פוגעת באמינותו ומציירת אותו כבלתי ערכי ובעייתי.

"הבד"צ גובה מהסיטונאי תשלום סביר והגיוני על כל טון יבול שהוא מספק. התשלום הוא מינימלי ביותר, להוצאות המשגיח והפיקוח, המפוקח על-ידי דו"ח מפורט. המשגיח עושה את עבודתו נאמנה על-פי ההוראות ההלכתיות של הבד"צ ומגיע לו תשלום, והוא מקבל אותו לפי דו"ח חוקי ומפורט אשר הוא מגישו למשרדי הבד"צ.

"כאן המקום לציין ולהדגיש, שריווח מערכת הכשרות של הבד"צ על סחורה שמתייעלת ומתייקרת בגלל החותמת היוקרתית של השגחת הבד"צ, מגיע אולי ל-10% מתוספת ההשבחה שהמשווק הסיטונאי מרשה לעצמו להרוויח ולגבות על התוצרת..."

לסיום כותב פפנהיים: "אין כל אמת ולא שמץ של אמיתות בפרסומים השונים על הסרת ההשגחה מהבד"צ על שדות היבול של מר נצר שמיר. הסיפור לא היה ולא נברא ואפילו הוה-אמינא לא הייתה כזאת. הבד"צ עוסק רק באספקת מצרכי מזון כשרים לציבור הצרכנים ואינו עוסק בניהול פנקסנות וחשבונות צדדיים כאלו ואחרים, ובודאי שלא בליבוי יצרים ושיפוט סטטוסים של כל מיני אנשים בסיטואציות כאלו ואחרות, והם ימשיכו לעבוד בשיתוף פעולה והערכה הדדית עם מר נצר שמיר לתועלת שני הצדדים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!