כל מה שצריך לדעת על רשלנות רפואית

מהי רשלנות רפואית?

אם מהלך של טיפול לא עובד, או אם תוצאה של הליך אינה מה שקיוויתם שהיא תהיה, אין פירוש הדבר בהכרח שהרופא שלכם ביצע רשלנות רפואית. על מנת להגיש תביעה מוצלחת בגין רשלנות, עלינו להיות מסוגלים להוכיח את הדברים הבאים:

1. שקיימים יחסי רופא-חולה וככאלה חלה כלפיכם חובת זהירות – משמעותו של סעיף זה היא שלא כל רופא חייב כלפיכם חובת זהירות ויש להראות כי לרופא או למוסד הרפואי הספציפי הייתה חובת זהירות כלפיכם.
2. שהרופא הפר את חובת הזהירות שלו – יש להראות שהרופא חרג מסטנדרט הזהירות הנדרש והמצופה ממנו.
3. שהפציעות או המחלה שלך נגרמו בגלל רשלנות של הרופא – יש להראות כי קיים קשר סיבתי ישיר בין ההתנהלות הרשלנית לנזקים של המטופל.
4. קיומו של נזק – יש להראות שבסופו של דבר כתוצאה מהרשלנות למטופל נותר נזק כלשהו שניתן להוכיח.

אם טעות רפואית עוברת את הגבול לרשלנות רפואית, יתכן שתהיו זכאים לפיצוי בגין הפציעות שאתם סובלים מהן. מחקר שנערך לאחרונה מצא כי טעויות ורשלנות רפואית מהוות את גורם המוות השלישי בשכיחותו בעולם.

באופן כללי, יש לכם שבע שנים מהיום שנפגעתם כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית. עם זאת, ישנם יוצאים מן הכלל לכלל זה כדוגמת:

• אם המטופל קטין כאשר התרחשה הרשלנות.
• אם לנזקים לקח זמן להופיע (חלף זמן מרגע הרשלנות ועד לרגע בו נודע למטופל כי נגרם לו נזק כלשהו)

למידע נוסף אודות רשלנות רפואית היכנסו לאתר של שמואל קשיוב עורך דין לרשלנות רפואית

סוגי רשלנות רפואית

• אבחון מוטעה או אבחון מאוחר - קבלת הטיפול הנכון מתחילה בקבלת אבחון בזמן שמזהה במדויק את המצב ממנו אתם סובלים. כאשר האבחנה מוחמצת הטיפול מתעכב, מה שעלול להפוך את מצבכם לחמור יותר ולגרום לכך שהטיפול לו תזדקקו יהיה קשה יותר. אם תינתן לכם אבחנה שגויה, ייתכן שתקבלו גם טיפול מיותר או לא יעיל הגורם נזק.
• טעויות במתן תרופות – טעויות במתן תרופות יכולות להתרחש במספר רב של מקומות. רופא עשוי לרשום למטופל את התרופה הלא נכונה או לכתוב מינון שגוי. רוקח עשוי לעשו טעות במילוי הוראות המרשם של התרופה ואחות עלולה לעשות טעות במתן התרופה. טעות במתן תרופה עלולה לגרום לנזקים קשים ולעתים אף להוביל למותו של המטופל.
• רשלנות רפואית בניתוח – דוגמאות למקרי רשלנות בניתוחים כוללות טעויות במהלך הניתוח אשר גורמות נזקים לאיברים אחרים הנמצאים ליד האיבר המנותח. ביצוע ניתוח על המטופל הלא נכון או במקום הלא נכון בגוף (לדוגמה ניתוח רגל שמאל במקום רגל ימין), השארת ציוד ניתוחי בתוך גופו של המטופל. הרשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי גם לאחר הניתוח כאשר המעקב שמבוצע אחר המטופל לוקה בחסר.
• רשלנות רפואית בחדר מיון - חדרי מיון בבתי חולים הם לעתים קרובות המקום בו חולה במצב קשה נתקל במערכת הבריאות לראשונה. צוותים רפואיים המבצעים בדיקות נמהרות או כאלה שאינם מצליחים לתקשר בצורה ברורה זה עם זה עלולים לגרום לשגיאות באבחון, בטיפול או בבדיקות מעבדה, למשל. חלק מהחולים הקשים משוחררים בטעות לביתם כאשר היה מקום לאשפז את אותם חולים בבית החולים.
• שגיאות תקשורת - גם לטעות קטנה לכאורה, כגון כתיבת תאריך לידתו של המטופל או רישום משקל שגוי, עשויות להיות השלכות חמורות. כאשר אינפורמציה כגון אלרגיות של מטופלים או תרופות שנלקחו אינן כלולות בתרשים של המטופל, כל איש צוות רפואי הנשען על מידע מהתרשים מסתכן בגרימת נזק חמור. בעיות עלולות להיווצר גם כאשר תוצאות המעבדה מועברות בצורה לא נכונה. שגיאות בהעברת מידע מהוות מספר לא מבוטל מהטעויות הרפואיות המתרחשות בבתי חולים.
• רשלנות רפואית בביצוע הרדמה - אף על פי שמדובר בדרישה נפוצה בניתוחים רבים, הרדמה דורשת מתן הולם ומעקב קפדני בכדי למנוע נזק למטופל. טעויות אפשריות כוללות אי בדיקת ההיסטוריה הרפואית של המטופל לגבי סיבוכים אפשריים, אי תיעוד האלרגיות של המטופל לתרופות מסוימות, ואי יידוע המטופל על הצורך להתנהל בצורה מסוימת לפני הניתוח ועל הסיכונים אשר עלולים להתרחש במקרים בהם המטופל לא יעקוב אחר ההוראות אשר ניתנו לו. שגיאות הרדמה נפוצות אחרות כוללות מתן הרדמה רבה מדי או מעטה מדי או אי ביצוע ניטור של סימנים חיוניים בזמן שהמטופל נמצא תחת ההשפעה של חומרי ההרדמה.
• זיהומים - הסיכון לפתח זיהום מהווה מקור קבוע לדאגה בבתי חולים ובמסגרות רפואיות אחרות. כאשר ההליכים אינם מבוצעים תוך הקפדה על ניקיון, עלולים להיווצר זיהומים - והם עלולים להיות מסכני חיים. הסוגים הנפוצים ביותר של זיהומים הנמצאים במסגרות בית חולים כוללים דלקות בדרכי השתן ממיקום צנתר וזיהומים באיברים אשר נותחו ובנקודות הכניסה לגוף בהם הוחדר צנתר מרכזי כדי לסייע במתן תרופות.

מה השווי של תביעת רשלנות רפואית?

אין סכום קבוע שמגיע לתובע בגין רשלנות רפואית. סכום הפיצוי המגיע לתובע תלוי תמיד בנסיבות המקרה הספציפיות ובנזקים שנגרמו לתובע. ישנם שני סוגים של נזקים שאתם עשויים להיות זכאים להם:

• נזק ממוני - אלה הנזקים הניתנים למדידה כדוגמת הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות, עלויות הכרוכות בטיפולים להם אתם נזקקים, עזרה של צד שלישי ובעצם כל נזק כלכלי הניתן להוכחה.
• נזק לא ממוני - מדובר בראש נזק המוגדר ככאב וסבל. בראש נזק זה בעצם בית המשפט בוחן את עוצמת הנזק שנגרם לכם ונותן פיצוי עבור הסבל שנגרם לכם, לא מדובר במספרים שמכניסים למשוואה ולכן יש מקום לנסות ולהוכיח לבית המשפט במקרה הספציפי שלכם את עוצמת הסבל שנגרמה לכם בשאיפה למקסם את הפיצוי בראש נזק זה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!