לאן צריך לדחוף את עיתון 'המודיע'?

אל תעירו ואל תעוררו

לשם שינוי גם אנחנו מצדדים היום בשתיקה של העיתונות החרדית מול ההתארגנויות של מסיתים ושונאים להפגין נגד החרדים. זו גם, לדעתנו הצנועה, במקרה הזה ההתנהלות הנכונה כלפי הרוב המוחלט של הציבור החילוני, שאינו מזדהה עם המאבקים השיקריים והמתוקשרים הללו, ועם מוביליהם - והוא אפילו בז להם.

המדיניות הזו נכונה גם מתוך שיקולי טובת עולם התורה, כדי שאותם משלהבי יצרים לא יצליחו לבטל ולו במשהו את לומדי התורה בישראל.

אבל בעיקר היא טובה מטעמי 'צנזורה', כמו בכל מלחמה, וכדי שלא לחשוף למי שמכריז על עצמו כ'אויב', את ההפתעות שמכינים להם ולתקשורת.

הנה, כבר פלטנו משהו יותר מדי.

מותר לסטודנטים להפגין היום בעד 'זכויותיהם' מול משרד ראש הממשלה, ואפילו ב'הפגנה סוערת' כפי שהם מבטיחים. מה זה נוגע לנו? אם מישהו רוצה לגייס את הציבור החרדי להפגנה הזו, כדי שתראה מלאה יותר מהאירוע לציון 15 שנה לרצח רבין שהתקיים במוצאי שבת בככר רבין, ואפילו צבעונית יותר, שיפנה בדרך המקובלת והבקשה תבחן לגופה.

לא היה לציבור החרדי מה לחפש במוצאי שבת בתל אביב, ואין לנו שוב סיבה לתרום, ולעודד את השוליים להגיע ואפילו רק מתוך סקרנות, למקום ההפגנה. לנו, איש לא מציע אפילו מרפסת לעמוד עליה וקלהנות' מהמתעמתים עם אף אחד, כמו לח"כ לשעבר מנחם בן שושן, מראשי האוניברסיטאות וממעודדי ההפגנה היום, שיוכל לעמוד על המרפסת שבדירת חותנו, השר לשעבר יוסף בורג ז"ל, שגר ממש מעל זירת 'מלחמות הש...ברים'.

עוד יותר מלהפגנה היום, חשוב שלא להתייחס להתארגנות הבאה נגד הציבור החרדי שמאחוריה עומד 'הפורום לשוויון בנטל', המתכנן, בינתיים רק בתקשורת, הפגנה ליום חמישי אחר הצהרים בבני ברק. כנראה שלא לחינם הם קבעו את נקודת המוצא של התהלוכה הפרובקטיבית ב...בית הקברות של העיר, וכמו שוכני העפר, גם אנחנו מחוייבים הפעם בשתיקה.

הפתגם העממי שהכלבים נובחים והשיירה עוברת, והוא נכון גם למקרה שהכלבים וה'שיירה' הם היינו הך.

אין שום בטחון שההפגנה הזו שתפסה 'טרמפ' על גל ההסתה הנוכחי, תתקיים בסופו של דבר. 'אגודת הסטודנטים' כבר 'השתמטה' מהיחידה ללוחמה בלומדי התורה שתורתם אומנותם, שבין מפקדיה התגלה שוב ירון ידען מ'דעת אמת', שהוא עצמו מעולם לא שירת בצה"ל. יש בארגונים המארגנים את הפרובוקציה עוד כמה כאלה. תנו להם להמשיך ולטבוע במערבולת של עצמם.

אחת הטעויות הגדולות שהם כבר עשו היא ההודעה שפירסמו לכיתת המפגינים שמתעקשת בכל זאת להגיע, להתייצב במדים, אם הם נמנים על 'כוחות' המילואים ואם לא שבגדי לבן כיאה לערב 'חג הסיגד' האתיופי...

עכשיו נדע סוף סוף, ועל פי מדגם מייצג, מהו היחס האמיתי בין אלה מהפרובקטורים המשרתים במילואים לבין אלה המשתמטים או מתחזים. לא שיש לנו ספק, אבל לא היו לנו תמונות
הבעיה תהיה אם יגיעו, כפי שצפוי, שניים או שלושה מפגינים, איך נוכל לחשב אז את היחס ביניהם?

דיה לצרה בשעתה.

לא טעון גניזה

המתנו יומיים.

קווינו שאולי הפעם יקום 'מתנדב' אחר לנקות את הטנופת, ממש כך, שהושלכה אל ביתנו בשבת האחרונה בסיועו של מחלק העתונים. השלינו את עצמנו שאם זה קורה לעיתון מהוגן שמקפיד גם על 'נקיונם' של אחרים, כמו עיתון 'המודיע', יהיה למישהו במערכת את האומץ והעוז לקום ולומר: זה קרה, מתוך שגגה שלנו ומעילה של ה'מבקר', נשתדל להבא, ולתקופת מה נגזור על עצמנו 'הסתגרות' מלמתוח ביקורת על אחרים, כמו על ה'שבועונים' למשל.

אבל אף אחד לא קם.

הכתבה שבה זה קרה להם, הודפסה במקום בולט בתוספת לשבת של העיתון והיא עוסקת ב'בחירות האמצע' בארה"ב.

"צומת הדרכים של אובמה" – זו הכותרת שבחר לה העורך, ומי שחתום עליה הוא י. בן משה, שם עט של אחד מעמודי התווך של העיתון.

מחר הבחירות, ואת הביאוש שהונח ב'צומת הדרכים של אובמה", איש בעיתון לא טרח לקנח.

לא בדקנו איך זה בוושינגטון הרחוקה, גם לא מה קורה כשדבר שכזה מתגלה ברחוב יהודה המכבי בירושלים, שבה שוכנת מערכת 'המודיע', אבל בעיר הקטנה שלנו אם כלב, ולא אדם, ישאיר אחריו צרור הרבה יותר קטן מזה שהטיל המודיע לתוך ביתנו, בעל הכלב יקנס בסכום הגון וגם יאלץ להתנצל.

ושלא תטעו, מדובר בהתנסחות אומללה ובכלל לא הכרחית שהחבר'ה, שבדרך כלל משתמשים בלשון מאוסה ומלוכלכת זו, היו אומרים עליה ש"אין מצב" שהיא תופיע בדרך מקרה. היא מופיעה במסגרת מודגשת באותו המאמר, ומיוחסת למועמד למשרת מושל בארה"ב, שאובמה אינו תומך בו. האיש מתאר בתיאור מאוד פלסטי, ודווקא מעל גבי התוספת לשבת של המודיע, מה שווה תמיכתו של אובמה ומה הוא מוזמן לעשות איתה...

הפרסום לא יכל להיעשות על רקע אין עמידה בתנאי תוכנית 'ליב"ה' של המעורבים בו וההזדקקות לתרגום של 'גוגל' - באמצעות האינטרנט, או תוכנת 'בבילון'. אף אחד מאמצעים מתקדמים אלה אינו נותן תוצאה של תרגום שאינו רק מילולי, אלא מנוסח בצורה תחבירית מעולה ובעברית צחה, כפי שהמשפט הזה מופיע בעיתון.

למה אנחנו מתבוססים בתוך כל זה? – כדי להבהיר אחת ולתמיד שגם כותבי מאמרים הם, אם רק לפעמים, בני אדם היכולים לטעות בשיקול דעת. אבל הסכמה לתובנה זו מותנית בנכונות של הטועה להתנצל. את מידת יהירותו של העתונאי, העיתון שהוא כותב בו או ה'מבקר' של שניהם, לא די למדוד על פי מה שהם אינם טוענים "מעולם לא טעיתי". האמינות נמדדת דוקא כשמדי פעם הוא מודה 'טעיתי'.

וזה לא קרה ב'המודיע'.

אז אם אתם מאלה שנוהגים לגנוז את כל העיתונים החרדיים, או לשרוף את השבועונים ולגנוז את היומונים, הפעם אל תגנזו את התוספת לשבת 'חיי שרה' של 'המודיע', כדי לא לבזות את דפי הקודש ששוכבים שם עמוק במיכלי ה'גניזה'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!