העיתונות החרדית הציגה: התשובה (החיוורת?) להסתה

השערים

'בקהילה' פרס השבוע את השער של החלק החדשותי על עמוד אחד, לאורך ולא לרוחב. נדמה כי מדובר בהחלטה של הרגע האחרון (אילוצי הפרסומת של 'סנו'?). אחרת, אין הסבר לכמות המילים והכותרות, שמתאימים לעמוד הפרוס לרוחב ועל שני עמודים.

'משפחה', בהחלטה משעממת משהו, מורח את נושא ההסתה לכל אורך עמוד השער, ומצטט כמאה מילה מכל אחד מעשרת טורי הדעות שפורסמו בגיליון.

הבטחות צריך לקיים?

"די לשנאה! די להסתה! די לרדיפה!", הכותרת ב'משפחה'. ב'בקהילה' מצאנו כותרת "משיבים מלחמה". לטעון כי צריך הסברה ולהאשים את גפני – זו אינה השבת מלחמה. 'שעה טובה' מדבר איתנו על "האכזבה". לא הסתה, לא הסברה. אכזבה מנתניה".

המגזינים שוב חוטאים בהכפלת עמודי תוכן העניינים, כאשר בשערים אנו מקבלים את כל התוכן. מוגזם וחסר טעם. אם כבר החלטתם ללכת עם זה עד הסוף, ציינו בבקשה ליד כל כתבה גם מי כותב אותה. חשוב לנו לדעת, כבר בשער, לא רק באיזה עמוד היא ממוקמת, אלא גם מי הכתב. אותנו זה מסקרן.

טוב, סיימנו עם השערים, ואפשר כבר לצלול לעומק. בואו נעבור לתכני המגזין.

דיבור המתחיל

לאחר רבין וכהנא, שולח בנימין ליפקין את חיציו השנונים במדורו 'דיבור המתחיל', בח"כ לשעבר שמעלק'א הלפרט.

"ברגע של ליקוי מאורות, כשאחד מנציגי היהדות החרדית, ביקש להטביע חותם ערב פרישתו, באה לעולם אותה תוספת נואלת לקצבאות הביטוח הלאומי", כותב ליפקין. "אדם אחד שהתעקש בכוח לרשום ברזומה של עצמו הישג גרוטסקי לטובת שולחיו".

הוא מוסיף ומבהיר כי "אין כמעט הזדמנות שבה איני מברך בלבי את גאונותו של אותו ח"כ לשעבר".

'מברך' כתב בלשון סגי-נהור. הרבה זמן שליפקין לא השחיז כך את עטו. הרבה מאוד זמן, שאישיות חרדית לא חטפה כך בעיתונות החרדית.

הכתבות הטובות

הכתבה הטובה ביותר השבוע, היא ללא ספק הכתבה של אהרון גרנביץ-גרנות, שירד לאולם יצחק במערת המכפלה (באישור מח"ט חברון) עם הקבוצה שחדרה לפני 30 שנה למערה התחתונה, לשחזור הירידה וגילויים חדשים. כתבה מושקעת, מעניינת ומנפצת הרבה אגדות ומיתוסים.

באותו נושא, ידידיה בן יאיר ב'מרכז העניינים' שוחח עם נועם ארנון, דובר הישוב היהודי בחברון, שהיה חבר בקבוצה שירדה לפני 30 שנה אל מעמקי המערה. ארנון משוחח גם עם 'משפחה', רק ששם הוא נבלע בין יתר חברי הקבוצה, ואילו כאן, הוא במרכז העניינים, תרתי משמע.

היה חסר לנו תמונות של מה שהיה שם בפנים לפני 30 שנה, וכמובן, אינו דומה שיחזור של אדם יחיד לשחזור קבוצתי. אין ספק ש'משפחה' לוקח ובגדול, וההישג היה מרשים עוד יותר אם 'מרכז העניינים' לא היו גורמים לכתבה להיראות כחיקוי לחינמון המחולק מספר ימים קודם לכן.

שני העיתונים הקדישו לכתבה שער במגזין (מוסף 'עניין מרכזי' ב'מרכז העניינים'). אז הנה, הישג ל'עניינים' על עצם העלאת הכתבה על סדר היום, והישג ל'משפחה' על שדרוג הראיון והרעיון. אבל רגע, לא סיימנו.

המקום השני שמור לאהרן רובין מ'בקהילה'. רובין הפגיש שלושה מניצולי אוניית המעפילים 'פטריה', על חופי הים בנתניה, לשחזור נס הצלתם. מרתק במיוחד.

במקום האחרון (תרתי משמע) הכתבה הטובה ביותר, השבוע של 'שעה טובה', היא הראיון של יוסי בן אהרון, ששימש כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בימי כהונת יצחק שמיר. היסטוריה ופוליטיקה משמשים בערבוביא. נייס.

ההסתה והשלכותיה

בפתח המגזינים אנחנו מקבלים שוב מנה גדושה של תשובות להסתה נגד האברכים.

ב'משפחה' גרילק קורא לתכנן מראש כל מאבק על דרישותינו הצודקות ולהתחיל בטיפול הסברתי רציף להמונים. אחריו, מנחם פינס, "אברך כולל שלא מוכן להתנצל", כותב תשובה למשמיצים.

מיד לאחר מכן, כתבה של יונתן לביא על קורסים מוזרים מתוכנית הלימודים המדעית המתוקצבת מהמדינה. לביא מדווח כי כ-40 אלף סטודנטים משקיעים מדי שנה שעות לימוד רבות על נושאים בלתי ישימים.

גרילק טוב כתמיד, טוב שיש אברך רהוט כפינס ב'משפחה' וחבל שהכתבה על 'מדעי הרוח' מקורה בארכיוני 'משפחה'. אם זכרוננו אינו מטעה אותנו, הכתבה פורסמה, בשינויים מתבקשים, לפני זמן מה, באותה אכסניה מפוארת.

ב'בקהילה', צבי יעקבזון קובל על כך שאיש מנציגינו שהתראיין לא השיב כי מקור החוק הוא בהמלצת הבג"ץ. זהו ב'מגזין'.

ב'שעה טובה', שלומי גיל יצא ושוחח עם אברך מירושלים (חבל, יכול היה לכתוב טור בתור 'אברך כולל', בדיוק כמו שפינס עשה ב'משפחה'). וגם, פאנל עם אייכלר (שוב אייכלר, לקח את כולם), מקלב, גוטרמן, פפנהיים והרשל קליין, שמדברים על התעסוקה החרדית הפורחת. כשמדברים כעת על התעסוקה החרדית זה נותן תחושה של התנצלות להתקפות.

רוצו להתראיין

חבר'ה, רוצו להתראיין בעודכם בחיים. כפי שהצענו לפני מספר שבועות, אנו שבים וממליצים לעשות זאת שוב. רוצו להתראיין.

לאחר מותכם, הראיון הגנוז יתפרסם ככתבה מגזינית מכובדת. כך היה עם ראש ישיבת 'פורת יוסף' הגר"י מועלם, וכך השבוע עם ראש הקהל באנטוורפן, ר' שלמה זלמן לרר.

ואחרי הכל: מומלץ לקרוא.

אופס! גם באמריקה מדליפים מסמכים

גם 'בקהילה' וגם 'משפחה' מדווחים במגזין על פרשת הדלפת 391,823 (כ-400 אלף ב'בקהילה') מסמכים מסווגים. ב'משפחה' קיבלנו גם סיקור על אתר 'ויקיליקס', אך ב'בקהילה' קיבלנו פרשנות של רון בן ישי. אין העדפה מסוימת, שניהם בסדר בסיקור הפרשה, רק ביקורת על 'שעה טובה' ששוב פספס כתבה אקטואלית.

לא נתעלם מידידיה מאיר, שרשם במדורו 'אפעס' בזה הלשון: "400 אלף מסמכים? איזה גבר! (ענת קם)".

12 תמונות ופחות מאלף מילים

זיו קורן צלם מוכשר. קוראי 'בקהילה' יודעים זאת. הוא צילם כמה תמונות הנוגעות ליהדות ולציבור החרדי.

לא מעט צלמים מקבלים חשיפה בעיתונות החרדית, בגלל תמונותיהם השחורות-צבעוניות. בני גרנות הגיש לנו 12 תמונות של קורן בצמוד לראיון קצרצר עם הצלם.

טוב מראה עיניים.

משעשע: מה הקופאיות חושבות עלינו?

שרה פכטר בניחוח לאה מייזל. זה מה שהרגשנו השבוע בכתבה שלה ב'בקהילה', על איך אנחנו ("אתם", למה אתם ולא אנחנו?) נראים מבעד לעיניהן של הקופאיות בצרכניה השכונתית. נחמד מאוד ודי משעשע.

אין בשר בתחקיר 'שעה טובה'

לפני מספר שבועות יצא 'שעה טובה' בתחקיר ענק על מוצרי הבשר ומחיריו. השבוע מתפרסם חלק שני של התחקיר, אבל כנראה שמלכתחילה לא אמור היה להתפרסם חלק שני.

שימו לב לציטוט: "תחקיר מחירי הבשר של 'שעה טובה' שעורר סערה ועניין רב הביא אותנו לבדוק את הנתונים היותר מעניינים, מה אנחנו מכניסים לגופינו בלי לדעת".

מזל שהתחקיר הראשון עורר סערה ועניין, אחרת לא היינו מקבלים את החלק השני (לנו זה הזכיר את הכתבות והתחקירים ב'כיכר השבת' על מוצרי החלב).

ונעבור לחדשות (הכפולות)

בשבוע בו הציבור החרדי היה בראש הכותרות בהסתה עיוורת ומגמתית, היה מובן מאליו כי הנושא ייטחן אצלנו עד דק ומכל כיוון אפשרי. ציפינו להפתעות, למשהו שונה, לזווית חדשה. בגדול, התאכזבנו. בקטן, כנראה ש'בקהילה' שיחקו אותה.

כמעט כולם, בכל העיתונים, מגישים על מגש ה'דעה' את אותה ההצעה (הקמת מרכז הסברה חרדי).

יש שהציעו לבדוק תכל'ס את המספרים, את העובדות, ולצאת איתם לעולם, ולא אחת היו שהאשימו את הפוליטיקאים החרדים (מושפעים לגמרי מהתשקורת החילונית) בגרימת ההסתה.

אריה דרעי וישראל אייכלר הביעו את דעתם גם ב'בקהילה' וגם ב'משפחה'. כצפוי, די דומה, לא חידשו מאומה מדבריהם בתקשורת הכללית. למרות הכל, ההגשה של 'בקהילה' מרעננת ושונה.

אז מה היה לנו רק ב'בקהילה'?

הרב נויגרשל, דובר חב"ד הרב ברוד, ויו"ר 'מנוף' הרב נשיא – במיני ראיונות, כשרק הרב נויגרשל לא נגרר להציע "מרכז הסברה". סגן שר האוצר איציק כהן בטור אישי. עוד קיבלנו שם מנה גדושה של יח"צ ליחצנים. יעקב איזק חזר והדגיש את 'פרשת ברזילי', ירח טוקר הזכיר את 'הרב גפני', משה פרידמן מירר קצת ("הפוליטיקאים שלנו זקוקים לאנשי מקצוע") והתנגד למרכז הסברה חרדי ("הוא יהפוך לגוף פוליטי עתור סכסוכים ומריבות"), שי הורוויץ הציע ללמוד מהשמאל הקיצוני (תודו שלא הופתעתם) ואברימי קרויזר הציע להשתמש בכח "בצורה מושכלת". יצחק הורוויץ רשם, וגם אנחנו.

מנחם כהן שוחח מטעם 'בקהילה' עם חמישה כתבים לענייני חרדים: יהודה שלזינגר ('ישראל היום'), יאיר אטינגר ('הארץ'), עקיבא נוביק ('ידיעות אחרונות'), יצחק טסלר ('מעריב') ואורי רווח (ערוץ 1). ומה עם אבישי בן חיים? סיוון רהב מאיר?

פרויקט כזה עם החבר'ה הנ"ל היה לא פעם אחת, בשלל נושאים, ונכון שתמיד זה מעניין לקרוא מה "הם" חושבים עלינו, אך לפעמים, יש דברים מגוחכים עד אימה.

ציטוט: "דיווחתי בשבועות האחרונים על לא מעט אירועים שמחים במגזר החרדי. קח למשל את הסיקור על שריפת ספרי התורה בחסידות ויז'ניץ".

אאוץ' לנוביק. אם שריפת ספרי התורה זה אירוע משמח, מה הפלא שאברך עלום שם הופך למייצג הציבור החרדי. זהו, שזה לא פלא.

בכלל, הבמה ניתנה לשלזינגר לייחצן את 'ישראל היום', כאילו מדובר כאן בסניף של אדלסון. והלו, מה זה הרמזים הללו? "ההרגשה שלי אומרת שמישהו חיפש לשלוף את הסיפור הזה בדיוק בשבוע הזה".

יהודה, אתה מפחד לומר בקול מה שאתה חושב? למה? אסור לומר שהעיתונאים קיבלו תדרוך מפורט שיצא מבית ראש הממשלה, עם בקשה לצאת חוצץ נגד החרדים כדי לקדם חוק כזה או אחר?

מה קורא ב'משפחה'

ב'משפחה' קיבלנו סקירה מקיפה מפגישת יהדות התורה וראש הממשלה, מידיו המיומנות של אריה ארליך. מצאנו מידע חשוב בטורו של אליעזר שולמן – סירוב של יו"ר המועצה לשלום הילד להשמיע את דעתו. קיבלנו גם סיור בביתו של אברך (עלום שם, כמובן) המקבל קצבת הבטחת הכנסה. טור נחמד של פרופ' ריבקינד, סקירה של גלגולי הגמלה, טור של 'רועי קאשי' – בוגר אוניברסיטת סטנפורד, בעל תואר כפול בכלכלה ובהנדסת תעשיה וניהול – סוג של תשובת המשקל לאברך המתראיין ב'ידיעות'.

רק מה לעשות, שהטור הזה נשאר רק ב'משפחה' ותועלתו המקסימאלית, היא חיכוך ידיים בהנאה ביושבנו על הספה בביתנו הממוזג, תוך סינון "ידעתי, אמרתי לכם", של הקוראים. בהמשך הגיליון קיבלנו מידע על הפגנות הסטודנטים בבני ברק, ההפגנות שהיו ואלו הצפויות.

נדע להיערך בהתאם, מזל שקראנו 'משפחה'.

ב'שעה טובה' ומוצלחת?

גם ב'שעה טובה' קיבלנו סקירה של אורי פולק על הפגישה בין החרדים לנתניהו, עם נתונים תמוהים: "הח"כים הגיעו כשהם לבושים בחליפות אבל ללא מגבעות". הזוי. למה זה חשוב? גם שלומי גיל כותב על השבוע "עמוס בהסתה נגד ציבור לומדי התורה".

סוג של לקט.

המסקנה של 'מרכז העניינים'

ב'מרכז העניינים', לוי אברמוביץ מתמקד בכתבת השער על "הטעויות שנעשו והכשירו את הדרך להסתה הפרועה נגד חוק הבטחת ההכנסה לאברכים". ואנו תוהים האם זה הזמן, בעודם התותחים רועמים, להסיק מסקנות?

'העדה': גיוועלד

ומה חושבים ב'העדה' על ההסתה? "בעקבות דרישות התקציבים ו'חוק האברכים' בעדם נלחמים נציגי המפלגות החרדיות: חילול ה' והסתה נוראה נגד כלל החרדים". חילול השם.

"למרות התרפסות שולי המחנה המנופפים ב-5000 תלמידים 'חרדים' במכוני השכלה, זוכים הם בתקשורת הכפרנית לכינוי 'גנבי המדינה'".

איי, גישה מעניינת.

רגיעה או בעירה?

פולק מדווח בטורו השבועי ב'שעה טובה', כי בגזרת שר החינוך גדעון סער יש "שקט תעשייתי" ו"רגיעה קלה". אצל ריבלין ב'בקהילה' לדוגמא, מצאנו על סער ציטוט משובח: "כל כך צעיר וכבר שוכח", וגם כניסה חזיתית בסער בטור השבועי ב'בקהילה פלוס'. אז על איזו רגיעה מדבר פולק?

מה היה חסר לנו?

חיפשנו לשמוע את מה שיש לאיש שהחוק קרוי על שמו – ח"כ משה גפני – לומר, ולא מצאנו. רק ב'ידיעות'. פספוס. היו הרבה ראיונות, רעיונות ומאמרי דעה. תכלס, לא משהו ממשי שאפשר ללכת איתו למכולת. עיתונות טובה זו עיתונאות שתצא ותממש את מה שהיא יודעת לדרוש. תעשה תחקירים ותיתן תשובות. תשיב מלחמה. רק ב'בחדרי' מצאנו מעט מן החומר המבוקש.

מי עשה בית-ספר למנהלים?

ריבלין ב'בקהילה' חושף כי הוועדה תעצור תקציבים לסמינרים שלא יצייתו, ומנתח בעצמו את מכתב הגרי"ש אלישיב ("מי שמכיר את דקדוקו של מרן הגרי"ש בכל מילה הנחתמת בשמו יודע שאין מדובר במליצה בלבד", הוא כותב).

ב'משפחה', שרה פרדס מדווחת בעיקר על מכתבו של הגרי"ש, ונעזרת ברב רפאל רייכמן, חבר הוועדה, להבין את הסוגיה ואת דקדוקי מכתבו של הגרי"ש ב"דמעת העשוקות".

על ועדת הגיור

על פירוקה של הוועדה, עם פרישתם של שלושה מחבריה עוד בטרם התכנסה פעם אחת, יודעים השבוע רק קוראי 'משפחה' ו'שעה טובה'. 'בקהילה' לא דיווח בנושא (הוא כבר לא מעניין, או שמא הוא לא חשוב?).

ב'מרכז העניינים', היוצא לאור ביום שני, הדיווח מתמקד רק בהתפטרותו של הרב דרעי. יש שם אף ציטטה מהרב רוז'ה כי מצפים ממנו לקבור את הוועדה. בידיעה נרמז כי ההתפטרות של הרב דרעי צפויה להשפיע על חברי הוועדה האחרים, מה שאכן קרה. כתב העיתון, משה גולדשטיין, תמה מיהו ה"גדול" איתו התייעץ הרב דרעי בטרם פרש, ורומז כי מדובר על רבני בני ברק. מעניין.

בעמוד הראשון של 'העדה', כתבה על "תעתועי ה'רבנות'; ועדת בדיקה לגיורי הצבא". בכתבה, המשך התקפה נגד הרבנות הראשית ש"מנסה לטהר את גיורי הצבא תחת הגושפנקא של 'ועדת רבנים'". גושפנקא.

ריבלין והחינוך העצמאי

כאשר סאגת החינוך העצמאי לא יוצרת כותרות והבחירות לרבנות ירושלים במקומה עומדת, ריבלין מתעסק במועצות הדתיות ובמינויים של ש"ס, מה שהביא השבוע לדיווח על השוד ביהוד בניסיון להדיח רב מכהן, שנבחר בהוראת הגרי"ש אלישיב. חוצפה שכזאת.

צפת הערבית: אהרן גרנות בדרכים, שרה גל בטלפון

אהרון גרנות "עשה יום שלם בעיר", שהפכה למוקד התגוששות בין יהודים לערבים. גרנות שוחח עם סטודנט ערבי, עם טל גונן (המרכז את המאבק), עם רב העיר הרב מרדכי ביסטריצקי שמתמודד עם הבעיה ומנכ"ל המכללה האקדמית בצפת, העומדת בעין הסערה.

שרה גל אמנם לא עשתה יום שלם בעיר, אבל מגישה ב'בקהילה פלוס' כתבה על העיר. היא שוחחה עם עסקנים חרדים (נפתלי טרבלסקי וצחי ללוש), עם רב העיר הרב שמואל אליהו, חברי מועצת העיר מטעם ש"ס ויהדות התורה ואף עם ראש העיר עצמו. אין ספק שבכתבה לא מורגש הצורך בסיור בעיר, אבל נשקר אם נאמר שהתיאורים מהשטח, כעין אלו של גרנות, לא חסרים.

גם שלמה ברזל מדווח על צפת ב'שעה טובה', ומאשים את המפלגות החרדיות בעיר שלא התאחדו בבחירות, מה שמנע מהם לכבוש את ראשות העיר, אותה כבש אילן שוחט המואשם בכתבה כמי שחושש מהתחזקות החרדים בעיר ולכן מתנכל אליהם.

הראיון עם אטיאס ש(לא)פורסם

יעקב אפשטיין, מראיין ב'משפחה' את שר השיכון אריאל אטיאס. לא ידעתם? גם אנחנו לא, עד שהגענו לעמ' 32, ומצאנו אזכור קל בכותרת המשנה לראיון עם השר. נכון שלא יצאו שם כותרות פוליטיות כעין אלו שיעקב ריבלין הביא השבוע, אבל למה להסתיר ראיון עם השר?

נכון שהשר חוזר על המנטרות הקבועות שלו, אין חידושים גדולים, ויש גם ציטוטים מיהושע פולק. אוקיי. אבל למה להתמקד רק בבנייה בירושלים. יש עוד מקומות, ויעויין בהרחבה בשאר עמודי החדשות של 'משפחה'. בכל זאת, אם כבר שיחה עם השר, היה מן הראוי לתת במה מעט יותר מכובדת.

ולמרות הכל, אטיאס חוגג

שמעתם על החגיגה במלאות 40 שנה להולדתו של אריאל אטיאס? רק אם קראתם את טורו של ריבלין השבוע. כהרגלו, הוא היטיב להגדיר את הגיחוך שבחגיגה. לאחר ציטוט השיר שכתב ולדר על אטיאס, כתב ריבלין: "אשרי השר עם חברים כל כך טובים. שיר כזה בוודאי היה מעלה סומק גם בלחייו של המנהיג הקוריאני ג'ונג איל קים".

ב'משפחה' אין אזכור, גם לא ב'שעה טובה'.

אגב, גם נתן זהבי חוגג יום הולדת, ובטור מושחז ומתנשא הוא מסביר למה הוא לא חוגג עם אילי הון ופוליטיקאים. "אז זהו, היום יש לי יום הולדת, אני לא חוגג, לא מתהולל, לא רוצה מעטפות, לא רוצה ברכות, לא מזמין את תשובה, דנקנר, אלוביץ, הרצוג, ישי והרבניים הראשיים לאירוע חגיגי במנהרות הכותל.

"כשאשב כהרגלי בימי רביעי בלילה בפינת פאב כלשהו ארים כוסית לחיי העובדות של המתפרה; לבריאותם של הנכים הטמבלים שהפסיקו את המאבק בטרם החלו אותו; ארים עוד כוסית לשלומו ולבריאותו של גלעד שליט; ועוד כוסית לכבודם הרמוס של קשישי ארצנו; ואם לא אהיה מסטול ארים עוד כוסית שיהיה לי כוח להתמודד עוד שנה עם כל המנוולים, המושחתים והמטומטמים שהתמודדתי איתם בשנה האחרונה, ולצערי לא בהצלחה יתירה".

למרות שאיננו מסכימים עם זהבי כמעט בשום עניין, הטור הנוכחי גרם לנו להרהר מספר דקות. ואכמ"ל.

טאטע, מה יהיה עם מאמא רחל

הוועדה לפניות הציבור דנה השבוע בקריסה שאירעה בקבר רחל. חיים הבר מדווח על כך ביובש ב'משפחה'. צבי יעקבזון, במדורו 'פתיתים' ('בקהילה') מרחיב לעסוק בנושא, כשרק אצלו התוודענו לכך שמכל חברי הוועדה – רק היו"ר מקלב נכח בדיון.

טורו של דודי זילברשלג ואכמ"ל

דודי זילברשלג, בטור משובח כתמיד, נוגע בנקודה אחת אך ממנה משתמעת הנקודה השנייה. "מסע השנאה שהתרגש ובא עלינו בשבוע האחרון, יותר ממה שהוא מזכיר שנאת עמי ארצות לתמידי חכמים, הוא מסגיר את יסודותיו אפופי הקנאה בכל מה שמסמלת ומבטאת היהדות הנאמנה", הוא כותב. "התקשורת אשר מכשירה את הלבבות לתפיסת 'החרדי הנהנתן', 'העלוקה', 'הפרזיט' שחי על חשבון אחרים – מסתערת עליו כל אימת שצצה אצלו איזושהי זכות לקיום, או לחיים".

לא היינו מגדירים זאת יותר טוב ממנו, אם היינו רוצים להתייחס לעליהום תקשורתי מסוג אחר. ואכמ"ל.

ועל הכלכלה

מזל טוב ל'משפחה' על המדור החדש במוסף 'ממונות'.

ייקור המשכנתאות: מוטי רובינשטיין מדווח על כך בקצרה הראויה לשבח ב'על הכלכלה'. 'משפחה' מרחיב בנושא ב'ממונות'. שני עמודים הוקדשו לדיווח של וסרמן, פרשנות של יונתן לביא ו'הזווית החרדית', כולל מילון מושגים ונתונים שונים. יפה מאוד.

החלב והמים: ראובן שטיין מדווח ב'בקהילה', "מהפך בשוק החלב הישראלי: עוברים למהדרין". ב'משפחה' מדווח דוד בראון על "רפורמה במשק המים". איפה המים ב'בקהילה', ולמה אין חלב ב'משפחה'?

אהבנו (או: LIKE)

תמונתו של אריה ארליך המצורפת דווקא לטור של יוסי אליטוב (וגם במדור הפוליטי ב'קו עיתונות'), עם אישור הכניסה תלוי על הצוואר, כשהוא מנסה לאמוד הנזקים היוצאים מפיו של גפני. בתחתית התמונה נראה צלם 'בחדרי' דוד קורן, עמל קשות לצלם את גפני התזזיתי.

את טורו של יעקב ריבלין ב'בקהילה פלוס'. אם כבר להאשים את גפני, אז להסביר מדוע. זאת בנוסף לכך, שבטור אחד קיבלנו סיקור מתומצת, עובדות מעניינות ופרשנות טובה.

את הראיון של יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין ב'שעה טובה'. "נתניהו נאמן לברית עם החרדים", הוא טוען. אשרי המאמין.

את הכתבה של חגי הוברמן ב'בקהילה פלוס' על הפגיעה באיראן. מצדיק את התואר והמעמד, רק חבל שאנחנו, עדיין, לא מקבלים ממנו יותר.

את הידיעה ב'שעה טובה': "קווי ה'נייעס' מתמודדים עם הוזלת הקישוריות". נושא מעניין, שכדרכו של השבועון, מוזכר בקצרה ולא ממוצה.

כאבנו לקרוא ב'משפחה' את הכתבה על מאבק הנכים החרדיים. לא זכור לנו שהנושא עלה לדיון מההיבט החרדי. נושא כאוב, שקיבל במה מכובדת וראויה. שאפו.

שמחנו לראות כי התחביב של 'בקהילה' שהפך למדור הולך ומתפתח. "בכו להולך", 11 נפטרים מוזכרים בו. 5 מתוכם בתת מדור – 'זיכרונם לברכה'. 6 קיבלו סיקור מקיף, כולם "הרה"ח". וצ"ע.

רק 'שעה טובה' דיווח על שובו של אורי בלאו לארץ.

לא אהבנו

רק 'שעה טובה' דיווח על שובו של אורי בלאו לארץ. שני עמודים הוקדשו לכתבה, כשבאחד מהם נמרחה תמונתו של בלאו. זוועה. קצת פרופורציות.

כתבת יח"צ ל'משפחה' (על יום הבריאות שאורגן בחסות העיתון) מופיעה כידיעה חדשותית. HATE .
כתבת יח"צ ל'מפעל החסד' מוצגת ככתבה חדשותית, בלב גיליון החדשות ב'בקהילה'. גם ב'משפחה' זו מופיע כידיעה כלכלית ב'ממונות'. למה, מה קרה?

את כל הכתבות ב'משפחה' על הדירות לחרדים והמסתעף, היינו שמחים למצוא בעמוד אחד. אחיסמך, קרית יערים, ירושלים, רמת בית שמש ג' ועוד. במקום לפרוס זאת על כמה עמודים, תנו את הכל בעמוד אחד שיוקדש לדיור, וכך ייטב לנו.

"מסלול ללימודי תואר ראשון בתקשורת במכללה החרדית", זו לא ידיעה חדשותית. זו ידיעה פרסומית, מקומה בעמודי הצרכנות במקרה הטוב, גם אם עו"ד אריאל דרעי, בעל טור בעיתון, הוא מנכ"ל המכללה.

את הידיעה ב'שעה טובה': "השחקן הגוי הדהים את הישראלים: רק לא בשבת".

משום-מה, רק ב'העדה' קיבלנו דיווח על מעצר חברי כנופיית הסיקריקים, בירושלים ובבית שמש. בשאר השבועונים, שידעו לתקוף בחריפות את התופעה, דממה תמוהה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!