ואשרי העומדים על סודך • טור אישי

בימים האחרונים רעשו גלי ההסתה על קצבאות האברכים הממיתים עצמם באוהלה של תורה. אמנם בלתי אפשרי בזמן מועט לבאר את הדברים לעומק, אך ננסה לגעת במספר נקודות - לגעת בידית הדלת - למתן התשובות, בעיקר לנו, עצמנו, וגם קצת לדעת מה להשיב.

כבר בתקופת הנצי"ב (ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח-אירופה במאה ה-19) החלו הניסיונות לשנות את דפוסי הלימוד המסורים לנו ממתן תורה. פעם אחת שאלו את הנצי"ב, מדוע לא לומדים שפות זרות בעולם הישיבות, שהרי בהיסטוריה היהודית ודאי למדו שפות זרות, שאם נאמר שלא כך, הרי לא היה מתרחש נס פורים, שהרי הנס התרחש בזכות בקיאותו של מרדכי היהודי בשפות זרות ורחוקות, ואילו לא ידע - איך היה מבין את דבריהם של בגתן ותרש, שזממו להרוג את המלך אחשוורוש?!

ענה הנצי"ב, שדווקא מכאן הראיה שלא נהגו ללמוד שפות זרות, כי אם אכן היו לומדים, ודאי לא היה מתרחש הנס, שהרי בגתן ותרש לא היו מדברים ליד מרדכי בשפה זו, שהיו חוששים מנכחותו של מרדכי, שיבין את דבריהם - וממילא נס פורים לא היה מתרחש. רק מפני שידעו שהיהודים אינם מבינים שפות זרות, הרשו לעצמם לדבר לידו - וכך הסגירו את עצמם.

עומק דבריהם של חז"ל

אומרת המשנה במסכת קידושין(פ"ד,יד): "רבי מאיר אומר לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה", וממול מצינו באותה המשנה: "ר' נהוראי אומר מניח אני כל אומנות שבעולם ואין אני מלמד את בני אלא תורה".

ובגמרא בעירובין מתברר שר' מאיר ור' נהוראי בכלל זהו אותו אדם בעצמו. אלא שלכן מגיע ואומר ר' מאיר שבעולמנו יש מקום גם ליששכר שהוא תורה בלבד, ויש מקום גם לזבולון שזה תורה עם דרך ארץ. ובאמת יש מקום לשניהם - ומי שירצה יילמד את בנו אומנות וזה בסדר, אבל אני כשלעצמי מניח כל אומנות ומלמד את בני רק תורה!

ניתן עוד להביא ציטוטים כאלו ואחרים, שאין הזמן והמקום כאן, אבל המעיינים לא כאותם אלו שמכירים רק חצאי מאמרים, אלא אותם שאינם מסתפקים בהסתכלות שטחית ולימוד פתגמים בעל פה, יעמיקו עומק ויגלו את עומק דבריהם של חז"ל.

האדם שאינו מאמין, אכן אין ביכולתו להבין את גודל חשיבות התרומה של העוסקים בתורה. אבל שומרי התורה יכולים לדעת ולהעריך את אותם הממיתים עצמם באהלה של תורה. וכבר כתב בספר נפש החיים: "והאמת בלי שום ספק כלל שאם היה העולם כולו פנוי לרגע אחד מהעסק והתבוננות שלנו בתורה כהרף עין היו כל העולמות העליונים והתחתונים הופכים לאפס ותוהו חס ושלום וכן ריבוי אורם או מיעוטו ח"ו הכל לפי ריבוי עסקנו בה או מיעוטו".

זאת אומרת, שזו האמת בלי שום ספק כלל.

כל מה שמחזיק את העולם, ולא רק את העולם הרוחני, אלא אף את העולם הגשמי הפיזי,
זה לימוד התורה, העדרם או צמצום מספרם, עלול להמיט אסון ולהביא להרס העולם,
האם בגלל שישנם כאלו שלא מבינים את זה נחדל מתפקידנו בקיום העולם.

ובכל זאת, מילה על ההקשר לימינו.

עולם התורה הוא עמוד האש

ראשית האוניברסיטאות המתוקצבות בסכומי עתק מחזיקות כיתות ומחלקות שלמות העוסקות באומנויות הלחימה, לימודי מכשפות בתקופת הרנסנס, יוון העתיקה, היסטוריה ופילוסופיה של תרבויות כאלו ואחרות, שאין בהם שום רלוונטיות לימינו אנו, ואין בזה אלא הרחבת הדעת ותו לא. ובכל זאת הם נהנים מתקציבי המדינה, אף שלא מועילים מאומה לחיי האדם בעולם הגשמי וחיי היקום.

דבר נוסף: מאז ומעולם היו שני שבטים שהקדישו את עצמם לקדושה, ללימוד תורה, ועבודת ד' -
שבט לוי ויששכר, כאשר כל שאר השבטים שילבו 'תורה עם דרך ארץ'.

אבל תורה עם דרך ארץ, על פי ביאורו של ר' ישמעאל, כמובא בנפש החיים, הנהג בהם דברי תורה מנהג דרך ארץ, כלומר שגם בשעה שהאדם עובד ועסוק בעבודתו, ראשו וליבו יהיו בדברי תורה, וודאי וודאי בקביעות עיתים לתורה, וזה לא רק פלקט בקישוט כיתה.

אבל בתקופות קשות לעם ישראל, תקופות של כליה רוחנית כימיו של חזקיהו, נעץ חזקיהו המלך חרב בביהמ"ד ואמר: "כל מי שלא יעסוק בתורה ידקר בחרב" - ולא נמצא תינוק ותינוקת מדן ועד באר שבע שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה.

כוווולם עסקו בתורה ללא יוצא מן הכלל, כל העם.

כיום אנו נמצאים במצב דומה של סכנה מהתבוללות, מרפורמות, מהתנכלויות. כיום, שאחוז כה קטן מוגדר כשומרי תורה וגם אלו המוגדרים כמסורתיים לא כולם מקפידים על קלה כבחמורה, וחלקים מהם גם לא קובעים עיתים לתורה כלל, אם כן מאזן הקדושה מופר, ואין ספק שכל מי ששייך ורוצה להיכנס לבית המדרש נפתח בפניו את השער ונקבלו בשמחה ובצהלה.

למרות זאת, כיום ישנם רבים, חרדים, העמלים לפרנסתם, בכל סוגי העבודות מקטון ועד גדול, אחרים לומדים במכללות השונות וחלקם משרתים בצבא.

כך שהוויכוח אינו ויכוח עניני כלל וכלל, אלא דברי הסתה כנגד ציבור הירא לדבר ד'.

בל נשכח שעולם התורה הוא עמוד האש אשר לפני המחנה של העם היהודי. מי שזוכה ומבין זאת אשריו. מי שאינו מבין זאת, הנה אנו מסבירים לו. אבל אם בכל זאת יש מי שאינו רוצה להבין, נצטער עליו שהרי לא נעזוב את דרכנו, לא נכבה את אבוקת האש שלנו, בגלל חוסר הבנה של כזה או אחר.

אשרי העוסקים בתורה. אשריהם בעולם הזה ולעולם הבא, כי הם חיינו ואורך ימנו ובהם נהגה יומם ולילה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!