בת ה-96 תעמוד לדין בבית משפט לנוער

תושבת בית אבות אמורה להופיע בפני בית משפט לנוער בגרמניה בגין תפקידה ברצח שיטתי של יותר מ-11,400 אסירים במחנה ריכוז פולני.

אירמגרד פורצ'נר, בת ה-96, הייתה בת 18 כשעבדה כמזכירה של מפקד מחנה הריכוז שטוטהוף, בין התאריכים יוני 1943 לאפריל 1945. היא תעמוד לדין בבית משפט לנוער מאחר ובשעת המעשים היא היתה נערה.

הקשישה הנאצית הינה תושבת בית אבות בקוויקבורן, ליד המבורג שבגרמניה. פורצ'נר אמורה לעמוד לדין בבית הדין האזורי באיצ'יהו בהמשך השנה. כפי שקרה במשפטיהם של עובדים נוספים במחנה הנאצי לשעבר, פורצ'נר תופיע בפני בית משפט לנוער מכיוון שהייתה מתחת לגיל 21 בזמן ביצוע פשעיה, והיא נחשבה אז לקטינה. כך על פי ה'דיילי מייל' הבריטי.

הנאצים רצחו כ-65,000 איש בשטוטהוף ובמחנות המשנה שלה, שהיו פעילים מ-2 בספטמבר 1939 עד 9 במאי 1945. התנאים המחרידים של המחנה גרמו לכך שרבים מתו גם מרעב, מעייפות ומחלות בנוסף לאלו שנלקחו למשרפות.

פורצ'נר מואשמת בסיוע לרצח וניסיון לרצח של 11,430 מקרים בהם היו מעורבים אסירים יהודים, פרטיזנים פולנים ושבויי מלחמה סובייטים.

"בתפקידה כקלדנית בלשכת מפקד המחנה של מחנה הריכוז לשעבר שטוטהוף, היא סייעה לאחראים על המחנה בהריגה שיטתית של כלואים שם בין יוני 1943 לאפריל 1945", כך נכתב בכתב האישום של הפרקליטות הציבורית. פורצ'נר טענה שהיא לא ידעה שאנשים נרצחים בגז במחנה, כך דיווח ה-BBC. עוד דווח, כי במחנה הריכוז שטוטהוף, כל האסירים, גברים, נשים וילדים, חויבו לעבוד עבודה קשה שקבעה את קצב החיים והמוות במחנה.

פורצ'נר עבדה כמזכירתו של מפקד המחנה פול-ורנר הופה בשטוטהוף מ-1 ביוני 1943 עד אפריל 1945, אז המחנה שוחרר על ידי הצבא האדום. הופה, המפקד לשעבר של המחנה, נידון לתשע שנות מאסר בשנת 1957. הוא שוחרר לאחר שריצה את עונשו ומת בגרמניה ב-1974 בגיל 64.

במחנה פגשה פורצ'נר את בעלה לעתיד, איש אס אס היינץ פורצ'נר, לפני נישואיה לרוצח היינץ, שם משפחתה היה דירקסן. התובעים החלו לחקור את פורצ'נר בשנת 2019, ודיברו לצורך החקירה עם ניצולי שטוטהוף החיים כיום בישראל.

ה'דיילי מייל' הבריטי מדווח, כי באפריל השנה האשים ועד אושוויץ הבינלאומי, אגודה של ניצולי אושוויץ וארגוניהם, את מערכת המשפט הגרמנית בעשרות שנים של כישלון ביחס לפושעים נאצים. "העובדה שזה קורה רק עכשיו היא כישלון ופיקוח על מערכת המשפט הגרמנית שנמשכה עשרות שנים", אמר סגן נשיא הוועדה כריסטוף היובנר.

לדבריו, "הידיעה שהמבצעים מהמחנות יכלו לחיות את חייהם ברובם ללא תחושה מאיימת, מבלי שיצטרכו לתת דין וחשבון על מעשיהם בפני בית משפט גרמני, הכבידה על הניצולים כל חייהם". עוד נאמר, כי "עבור הניצולים זה נראה כמעט מוזר שהמשפטים הללו מתרחשים בתקופה שבה הניאו-נאצים כבר קוראים שוב לשנאה ומאדירים את מה שקרה במחנות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!