סוציולוג נכבד, קצבאות לאברכים? הצחקת את הגמ"חים • טור מיוחד

לכבוד הפרופסור הסוציולוג ר.ג

אודות שאלתך כיצד לא חשים האברכים החרדים בושה, או אי נעימות מכל מקום, סביב סוגיית ה'מענקים', כאשר במשואה בלתי פתורה זו נמצאים הם במחלקת ה'סחטנים' או לפחות הנוטלים והמקבלים, וזאת מעבר לפולמוס הציבורי - פוליטי המתרחש אי שם מעליהם.

והתשובה ידידי חגה סביב הפרקטיקה ולא נוגעת כלל לדילמה האקדמית. שכן אותם מאות שקלים זעומים עליהם נסובה הבקשה הפרובלמטית הם במקרים רבים השכבה הראשונה במדרג הצרכים של האברך החרדי שזקוק להם לצורך קניית מזון, ביגוד ותשלום שכר לימוד.

הלה, שהינו אב ל 7-11 ילדים בממוצע ומתפרנס ממילגת הכולל [ומכתיבת והגהת מזוזות אחר הצהריים] שואף אל קרבו את אותם מאות שקלים כחמצן אקונומי שכה חסר לו ומנסה להחזיר עוד תשלום חוב לאחד מקרנות הגמחי"ם מהם לווה לצורך התקנת מכשיר ליישור שיניים לבתו המתבגרת.

לעלוב זה, אין זמן, יכולת, או מקום לבושה ולהרהור אודות הכסף בו הוא זוכה מ'הקופה הציבורית' כביכול. מכאן, גם מענה ללוחמי הקודש, גפני מחד, וברוורמן מאידך, הסבורים בטעות כי המלגות הזעומות או היעדרן ישנו משהו במעמד ובקוגניציה של האברך התשוש לכאן או לכאן.

לפני כשבוע השתתפתי בכינוס רב משתתפים לציון חמש שנים לייסוד תכנית 'לימודי האקדמיה לחרדים באוניברסיטה הפתוחה'.

אל הכנס שאליו הוזמנו מאות ממשתתפי התכנית הוזמנו אישים רבי מעלה ביניהם נגיד בנק ישראל הפרופ' סטנלי פישר, שר הרווחה בוז'י הרצוג ועוד. הנגיד, שזכה זה לא מכבר בפרס היוקרתי של המגזין Emerging Markets כאיש הכלכלה המבריק במזה"ת חשף באוזני המשתתפים בעזרת מצגת מפורטת את הנתון המפתיע לפיו כח העבודה של הגבר החרדי נמוך לאין ערוך מזה של רעהו החילוני.

בעברית קלוקלת ומתישה חזר הנגיד שוב ושוב על הנתונים הבנאליים והזכיר בין השאר באופן ראוי לציון כי האשה החרדית משתתפת יותר מן הגבר החרדי במעגל העבודה ומשכורתה -כפונקציה ישירה- גבוהה יותר. את מה שעומד מאחורי הסוד הכלכלי ניסה פישר להסביר בעזרת שמועה שהגיעה לאזניו לפיה בסמינרים החרדיים לומדות הבנות מקצועות שונים העשויים לסייע בידם בבא היום להיהפך לחלק ממעגל העבודה.

מאחר שהנגיד הנכבד לא הצליח לזכור אלו מקצועות לומדים בדיוק בסמינר טרח שר הרווחה שישב לצידו ללחוש באזניו כי מדובר בשני מסלולים: מורות וגננות. פישר שקיבל בתודה את העזרה של רעהו הישראלי הזדקף, חזר על דברי המקור שלו כשהוא מציין, בהומור המסויים שלו, עד כמה מדובר במקור נאמן.

אלא שבקהל ישבו בעיקר חרדים וגם חרדיות. הללו לא ידעו אם לצחוק, לבכות או לכעוס על פישר שבא ללא ידע מינימלי, ועל הרצוג שבמצח נחושה שכח לציין שבסמינרים לבנות לומדים היום כמעט הכל, חוץ מגננות ומורות שהפכו [להוות הסמינרים יש לומר] למקצועות בלתי מבוקשים.

הסיפור הקטן והבלתי חשוב הזה לא היה מגרה את זכרוני האפיזודי אילולי סוגיית מענקי האברכים המדוברת המעלה שוב את אותה תהיה, האם מחלחלת אל הרחוב החילוני עובדות החיים החרדיות לפיהם כיום לומדים אלפים רבים של חרדים [גברים] במכללות ובאוניבסיטאות מקצועות חפשיים כמו מחשבים, כלכלה, משפטים, ניהול ופסיכולוגיה, כשרובם אגב, מסיימים בהצטיינות.

באותו כנס נאם סטודנט חרדי בשם שלמה בוסקילה שסיים בהצטיינות זה עתה תואר במדעי הטבע. בשפה עשירה ובעברית רהוטה פרס הלה את משנתו ותיאר את הקורלציה המדהימה הקיימת בין עולם הרוח והמעשה היהודי לזה המדעי כללי שביעניו, אינו חייב לבא בסתירה. כשהוא מדלג בין תיאוריית היחסות הפרטית של איינשטיין לרציונאליות השזורה בדברי הרמב"ם, בין ההתפתחות הביוכימית של התא למסתורין בשיטת המהר"ל הוכיח הלה כי לנו, הקבוצה החרדית, חסרים אנשי מדע אמיתיים שיודעים מה זה 'תורת הקוואנטים' ומהי 'תיאוריה קוגניטיבית' אבל מודעים גם להכרה בחובתינו בעולמינו ובקיום המצוות ובמעמדינו בפני האלוקים. הצעיר החרדי של העת האחרונה, ובטח זה של העתיד הלא רחוק לא יוכל לקבל יותר את אותו מענה שחוק ולעוס על ידי סוכני השפעה שהידע הנצבר שלהם ברפרטואר היהודי ובשדה המדע כמעט ולא קיים.

זמן מה מציק לי ידידי האברך מ.ק עם טיעון עיקש כי המנהג הקוסמו – דתי לשלשת הנענועים - השתחוויות בפסוק הראשון של קדושה "וקרא זה אל זה ואמר" אינו מעוגן בכל מקור הלכתי.

על אף הקושי לקבל היגד כפרני כזה המייצר קונוונציה לפיה נוהגים ההמון [הכולל תלמידי חכמים] כאחרוני הקונפורמיסטיים לא נרתעתי ונגשתי עם הטיעון המוזר לגר"ש אויערבך באחד הבריתות בהם השתתפתי ובה כובד הוא כסנדק. כשסיימתי בהיסוס מסויים להרצות את תהייתי הביט בי ר' שמואל במבוכה ואמר: "האם כך כולם עושים? אני לא נוהג כך, ואני לא מכיר כל מקור לזה".

לשליחת מייל לכותב: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!