ליצמן, בת בלי סמינר? המשפחה זקוקה לרפואה!

שרשרת מכתבים מרשימים, החליפו השבוע ידיים בקצב מעורר השתאות, כשהנושא המככב בכולם: 'סאגת הסמינרים'. בדיקת 'בחדרי חרדים' מעלה: עד לרגע זה, לא פעלו המכתבים את הפעולה אותה ביקשו כותביהם לפעול.

תחילתו של הסיפור בפרשת עמנואל. הבג"צ לימד את הציבור החרדי כי הוא לא מתכוון לוותר בנושא וכי בית-ספר שלא יישמע להוראות החוק בכל הנוגע לקבלת תלמידות, יהיה חשוף להשלכות קשות (מאסר הורים וביטול תקציבים).

הלקח הזה, מן הסתם, עמד לנגד עיני כל הנוגעים בפרשה כאשר היא נדדה אל העיר החרדית מודיעין-עילית. איש לא רצה למנוע מהסמינרים המקומיים תקציבים, איש לא רצה באמת להגיע אל פתחם של השופטים ואיש לא רצה להסתכן בהפגנת מחאה שמסתיימת מול שערי מעשיהו.

כך או כך, הבינו הכול, חייבים לעשות מעשה ולמצוא, אחת ולתמיד, פתרון לבעיה המעיקה בכל תחילת שנה מחדש: אי קבלת בנות לסמינרים, הן על רקע לימודי (ציונים נמוכים) והן על רקע עדתי (מכסת 30 האחוזים המפורסמת).

דעתם של גדולי ישראל בנושא ידועה: הגרי"ש אלישיב יצא השבוע, בפעם-המי-יודע כמה, בקול ברור וצלול בבקשה להביא לפתרון הבעיה, אותה הגדיר בחדות לשונו "עושק" של ממש. כך עשה גם הרב עובדיה יוסף.

אף דעתו של הגראי"ל שטינמן ידועה ומפורסמת. תשאלו כל מנהל סמינר שהגיע לשאול אותו מה לעשות בפרשה – כולם שמעו ממנו את דעתו הנחרצת כי צריך להגיע לפתרון בדרכי נועם.

אף ידועה ומפורסמת 'פרשת בית שמש' במהלכה ניסו עסקנים לשכנע את הגראי"ל כי אינם יכולים לקבל ילדים 'מבית מודרני' לחיידר מפורסם. הוא זעק מנהמת ליבו ומחה כנגד המשפט הזה. כשאמרו לו ש'אברך חשוב' הוא זה שטוען כך, השיב נחרצות 'אברך חשוב?! בעל גאווה!".

מדוע לא שומעים מנהלי הסמינרים לקול גדולי ישראל? זוהי שאלה קשה העומדת בפני עצמה, ולא כאן המקום לדון בה.

התגובה: אחד מתוך שישה

בפועל, מי שאמורים להפוך את דרישתם של גדולי ישראל למציאות בשטח הם מי שמכנים עצמם שלוחי דרבנן, ה"ה חברי-הכנסת של המפלגות החרדיות. ואכן, כמה מהם (לא כולם) החליטו לעשות מעשה.

לפני כשבועיים נפגש השר אלי ישי עם חברי הכנסת של יהדות התורה, לדיון בנושא אי-קבלתן של בנות מקרית ספר בפרט, ותלמידות הסמינרים בכל רחבי הארץ בכלל. הפגישה, מיותר לציין, לא הניבה כל תוצאה מעשית. מכאן, עברו הפעולות למעשים בכתב...

את המכתב הראשון שיגר ח"כ חיים אמסלם, כשהוא ממען אותו אל חברי הכנסת של יהדות התורה.

"מזה זמן רב שאני חוכך בדעתי האם לפנות אליכם בנושא שבנידון", פתח את מכתבו. "אך הגיעה העת והשעה בה אסור לי יותר לחשות. העוול הנורא ואי הסדר השולט בקבלת התלמידים/ות למוסדות החינוך זועק את זעקתו וקולות אחינו שבמקרים רבים הינם תשב"ר שלא טעמו טעם חטא, זועקים אלינו מן האדמה.

"מנהלי מוסדות חינוך שעבורם סיעתי תנועת ש"ס, אני וגם אתם נאבקים ונלחמים כנגד כל ריח גזירה כנגדם, מבעטים בהוראות גדולי ישראל ועושים ככל העולה על רוחם בכל הנושא של קבלת תלמידים למוסדותיהם. ולית דין ולית דיין והני בהפקרא ניחא להו.

וכאן עובר אמסלם לעוד מתקפה מסוג המתקפות בהן הוא הורגל לא מכבר: "תחת כל עץ רענן, אתם מצהירים ומתגאים שהינכם פועלים בהנחיית ובהוראת גדולי ישראל האשכנזים המכונסים תחת כנפי מועצת גדולי התורה.

"שאלתי ובקשתי, האם ומתי נערכה אי פעם ישיבה אמיתית אצל גדולי ישראל לפתור את הבעיה בצורה רצינית אחראית ושקולה בשיתוף הרבנים הספרדים והרבנים שמובילים את המאבק בתופעה", הוא תוהה.

אמסלם גם ידע לפרט במכתבו את מספר התלמידות שלא התקבלו השנה לסמינרים בכל עיר ועיר.

כמה ימים חלפו, ותשובת חברי-הכנסת בוששה להגיע.

לאחר שלושה ימים, שיגר אליו רק אחד מחברי הכנסת של יהדות התורה תשובה רשמית, לאקונית אמנם, אך לפחות בדל של התייחסות, ודווקא מכיוונו של סגן שר הבריאות.

"מכובדים, הריני לאשר בתודה ובברכה קבלת מכתבך אליי מיום י"ג חשוון התשנ"א (הטעות במקור – ש.ר.) ולהשיבך: הנושא אותו אתה מעלה במכתבך אינו מגיע לפתחי ולא שייך לתחום טיפולי כממונה על מערכת הבריאות בישראל, לידיעתך".

ליצמן, מצידו, אינו מבין למה עליו להתערב בנושא. אל כינוס הרבנים בבני ברק הוא הרי לא הוזמן, חברי הכנסת של יהדות התורה אינם משתפים אותו בכל הנושא והוא נאלץ להיפגש עם ראש הממשלה כדי להתעדכן, כך שהמכתב הנ"ל הוא, מבחינתו, פועל יוצא של כל ההתנהלות.

"מישהו עזר לי בפרשת ברזילי?" – הוא תוהה, בינו לבין עצמו, ומאחורי הקלעים, ממשיך בעשייה.

רק השבוע, ביום שני בלילה, צעדו לכיוון משרדו ראשי איגוד מוסדות הפטור. על מה דנו עמו? מה הבטיח להם? קשה לדעת. אבל מה שברור הוא שהם לא הגיעו כדי לדבר איתו על 'שפעת מקסיקו' או על בית החולים 'ברזילי'. נו נו.

צוות פוליטי מאוחד

הפנייה האמורה לא השיגה את מטרתה. היא אולי גרמה למקבל התגובה לגחך. או אז נכנס לעובי הקורה יו"ר 'התנועה להחזרת העטרה ליושנה', השר אלי ישי. במכתב אותו שלח אמש לסגן שר החינוך, ח"כ מאיר פרוש, וליו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, הוא מבקש להקים ועדת רבנים לענייני קבלת בנות לסמינרים.

"אני שב ומבקש להחיש את הקמת ועדת הרבנים לענייני קבלת בנות לסמינרים", כותב ישי לקולגות האשכנזיות. "כזכור, סיכמנו על הקמת ועדת רבנים שתרכז את הטיפול בסוגיה כאובה זו של אי קבלת בנות לסמינרים, ותגבש נוהל מפורט למציאת פתרונות מעשיים עבור כל בת ישראל".

ישי מוסיף: "למותר לציין כי משבר זה הוא אחד מן המשברים הכואבים ביותר שידעה החברה החרדית. אין חולק כי דעתם של מועצת גדולי התורה (האשכנזית - ש.ר.), כמו זו של מועצת חכמי התורה (הספרדית - ש.ר.) אינה נוחה, בלשון המעטה, מהיעדר הסדרים ראויים בתחום חשוב זה כפי שאכן הביעו זאת לא אחת ובאופן נחרץ".

"כשליח ציבור אני סבור כי שומה עלינו לפעול במהירות ובדחיפות הראויה לקידום הקמת ועדה זו לטובת הבנות היקרות והחברה החרדית כולה, וחלילה לנו מלשחק לידם של חורשי הרעה בתחום החינוך המקודש לכולנו".

את מכתבו מסיים ישי כי הוא מבקש לקבוע כבר בימים הקרובים צוות משותף לחברי סיעת יהדות התורה וסיעת ש"ס, צוות שיגבש רשימה מוסכמת של רבנים וקביעה במשותף של ההסדרים הראויים לקבלתן של בנות הסמינרים בכל רחבי הארץ.

"מטרת המכתב היא להביא ליצירת מנגנון מסודר, שידאג לכך שמקרים כפי שחווינו השנה במודיעין עילית ובמקומות נוספים לא יישנו", מסביר שר התמ"ת.

המשך יבוא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!