סיפור לשבת: האחדות שלא השאירה עין יבשה

סיפור לשבת על כוח האחדות עם חיבור לפרשת דברים חזון ותשעה באב

לפני מספר שנים באולימפיאדה לאנשים בעלי מוגבלויות בסיאטל, היו 9 משתתפים, שהסתדרו בשורה כדי לצאת לריצת 100 מטרים. כאשר ניתנה האות,כולם יצאו. הם לא היו הכי משוחררים אבל עם רצון לתת את הטוב ביותר, לסיים את המרוץ ולזכות בפרס.

כולם, חוץ מבחור אחד, שנתקע ברצפה, נפל, התגלגל והתחיל לבכות. האחרים, האיטו את את צעדיהם והסתכלו אחורה. הם ראו את הבחור שרוע על הריצפה, עצרו וחזרו...כן כולם! אחד החברים כרע ברך ואמר לו: "תתכונן, עכשיו אתה תזכה"...

וכולם, תשעת המתמודדים, שלבו ידיים והלכו ביחד עד קו הגמר. האצטדיון כולו קם על רגליו וברגע זה, לא היה אפילו זוג עיניים אחד יבש...

נקודה למחשבה

בסופו של דבר כולנו יודעים שמה שחשוב בחיים, יותר מלזכות לבד, זה לנצח ביחד עם אחרים, אפילו שמשמעות הדבר היא לצאת מאיזור הנוחות, לעבוד בשיתוף ולהתחלק בפרס.

המשמעות האמיתית של החיים היא שכולנו ביחד נזכה ולא כל אחד בנפרד.

והלוואי שנצליח להאט את צעדנו, להגיב יותר באיפוק לשנות גישה, לשנות כיוון, לקבל את האחר

וביחד... לנצח!

פרשת השבוע דברים חזון

מפרשה זו ועד סוף חומש דברים, מדבר משה עם בני ישראל על הדרך שעשו במדבר ועל האתגרים הצפויים להם בכניסה לארץ.

חומש דברים, נפתח כך: "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל"

הדבר הראשון שמשה אמר לעם: אני מדבר אל כל ישראל. תישארו כך. גם אחרי הכניסה לארץ ישראל, תשמרו על האחדות והגיבוש, על החזון, על הנאמנות לדרך. זו לא קלישאה, זה הכרחי.

ט' באב:

את הפרשה הזו קוראים בשבת שלפני תשעה באב.

כי אלו הם ימים משמעותיים בהיסטוריה הלאומית שלנו, ימים של התפוררות האומה בעבר.

וכדי לתקן, חשוב שנזכור שהתורה נאמרה "אל כל ישראל".

ושלא המחלוקת, או הפערים זה מה שמאפיין אותנו, אלא הרעיון, המשותף, הזהות היהודית, ההסטורייה ומסורת אבותינו מחברת את כולנו לעם אחד.

כ- 2000 שנה אחרי יש עדיין קווים דומים למה שקורה פה היום עם חוסר האיפוק, קבלת האחר, האשמה, הכעסים והשיפוטיות.

בואו נשנה את זה!

תשעה באב הזדמנות לשינוי:

בואו נעשה כולנו גם חשבון נפש קטן. ואין הכוונה לעשות חורבן של אבנים, אלא חורבן שבלב, עם התייחסות ליחסים שבין אדם לחברו המבוססים על התחשבות, הבנה, קבלה, חמלה, סליחה ואהבה.

כי אלו הם השורשים שלנו כפרט וכעם להתפתח ולחיות טוב יותר זה לצד זה ולתקן את החורבן שבפנים ושבחוץ.

ושנזכור תמיד את ערך השותפות גורל, הערבות ההדדית ושלכל אחד ואחת יש הזדמנות ואחריות אישית להתאמץ ולעשות דבר אחד כל יום (גם בלי שאחרים יידעו), משהו קטן, טוב וקבוע שנעשה מעכשיו, כדי להוסיף עוד קצת אור בעולם.

שבת שלום

מאת: חֶדִי חזן, מלווה ויועצת לתהליכי סליחה לשחרור כעסים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!