סער(ה) על לא מהומה • סיכום עיתוני סוף השבוע

שבוע נוסף עבר על מערכות העיתונים, ומה קיבלנו? יחסי חרדים-סער-בג"ץ נטחנו עד דק, רבין קפץ לבקר, הכורים בצ'ילה פופולאריים רק בשבועונים החרדיים, והרבה דם ואש. שנתחיל?

השערים:

משהו לא טוב קורה בשערי המגזינים.

במחיר אחד, אנו מקבלים פעמיים את כ-ל תוכן העניינים. במקום המיועד לכך, באחד מן העמודים הראשונים, ו... בשער! מגזין 'משפחה' מתהדר השבוע ב-6 כתבות, כולן מופיעות בשער המגזין (כולל מספרי העמודים), עם מלל אינסופי. מגזין 'בקהילה' עם 5 כתבות, כולן מופיעות בשער המגזין. מגזין 'שעה טובה' התעלה על עצמו, ופרסם בשער המגזין 6 כתבות. במגזין עצמו תמצאו רק 5, השישית שייכת לחדשות. וואלה.

כנראה שזו טיבה של תחרות. העורכים רוצים להרשים את הקונים הפוטנציאליים כבר בעמדם ליד דוכני העיתונים. המלצה שלנו: פרסמו מודעות רחוב, ואולי גם ב'יתד' יום ג'.

החדשות: סע(י)ר לעזאזל

לא ספרנו, אבל מיסטר סער מוזכר בכמויות אדירות. משחקי המילים סביבו, צפויים להחריד. "רוח סער וסופה" בטור של שולמן, "הסער הגדול הזה" בטור של ארליך, "סערת סער" בהמשך העיתון. "בשל מי הסער הגדול הזה" בטורו של אורי פולק (שעה טובה), "מרוח סועה, מסער" בפרשנות של א. ארצי.

"תודה, מר גדעון סער", פונה הרב משה גרילק במכתב בוטה וחריג לשר החינוך. רוצים ציטוט? "אנו לא רוצים להתווכח אתך ומסרבים לנסות להסביר לך. ונא לא להיעלב"; "הצרה היא שאתה פשוט לא תבין את השיח והשיג שלנו. אתה לא תקלוט על מה אנו מדברים"; "הבנת את זה מר סער?". אאוץ'. דווקא גרילק, לא נצר את מקלדתו והשתלח בבוטות.

"תודה לך, גדעון סער!", פונה שמואל חיים פפנהיים לשר החינוך. פפנהיים בוחר דווקא לתקוף את הכינוס, שהיה "סקטוריאלי ואינטרסנטי, עם הרבה מאוד פוליטיקה". "את חסידי גור, את סלונים, את באיאן ואת מרן הגר"ש וואזנר לא ראינו שם, זה מעיב מאוד על כל הסיפור".

לא מפתיע, נכון?

החינוך • מדינת ישראל • החרדים • גדולי ישראל

"הכדור חוזר לבג"ץ", כתבה בעמוד 2 ב'משפחה', המוגשת יותר כטור פרשנות של אריה ארליך. אם רק דברים לא היו מוכפלים, היינו מקבלים תמצית של הדברים, בהרבה פחות מלל. הכתבה מסכמת, אבל מסכנת. מיותר היה להוסיף 'מסגרת' בצד ("התנגשות בלתי נמנעת") כדי לתמצת את הכתבה ולחזור שוב על הנכתב בה.

לאחר שקראנו בשקיקה את ארליך, ישראל פלר וחיים וייס חזרו על הדברים במילים אחרות, בפתיחה הארוכה לכתבה שאמורה הייתה לסקר את כינוס הרבנים (ועל כך בהמשך). יוסי אליטוב הקדיש 4 הערות לסער היהודי וזה הפוליטיקאי המתעמתים ביניהם.

ארליך מספר בכתבתו כי ח"כ חרדי שוחח עם סער ואמר לו שהכינוס לא היה מכוון נגדו. מי הח"כ?
ארליך לא ציין, וגם מוטי לביא לא הצליח למשוך בלשונו של גדעון. עשה זאת ישראל פלר בעמוד 4 ("לא (רק) גדעון"). פלר חשף כי גפני לחש בכינוס הרבנים כי "עיקר הכינוס הוא נגד בג"ץ". ב'בקהילה', הדברים הובאו כמי שנאמרו בדבריו של גפני בסיום הכינוס. ולא בלחישות.

יעקב ריבלין ב'בקהילה' מתייחס לנושא רק בטורו השבועי ב'בקהילה פלוס', המהודק לחדשות, בפתח הראיון עם סגן שר החינוך, ומביא ציטוט מפיו של גפני, שנאמרו "באוזני קהל כתבים פרלמנטרים לועסי שניצלים", על-כך שהכינוס היה נגד בג"ץ. ריבלין אף חשף כי סער ביקר פעמיים בביתו של גפני.

ב'שעה טובה', אורי פולק עסק בנושא וטען כי הקרב כבר הפך לקרב של החרדים מול נתניהו. נו נו. בכתבת השער נטען על ידו כי הובהר לנתניהו, שחוק האזרחות יוכל לעבור בממשלה רק לאחר טיפול בבעיות מול משרד החינוך. לא ברור איך זה נכון, עם ב'בוקסה' המופיעה בסמוך נכתב "גפני נגד חוק האזרחות".

הכותרות

כותרת ראשית: 'משפחה' – "אל תגעו במשיחי". 'בקהילה' – "הזעקה". 'שעה טובה' – "על משמר החינוך הטהור".

כותרת כתבה: 'משפחה' – "דור דור ומחנכיו". 'בקהילה' – "בהתאסף ראשי עם". 'שעה טובה' – "בית קטן – הכרזה גדולה".

רק 'בקהילה' עם פרויקט מיוחד, "אל תגעו במשיחי" - "בכירי מערכת החינוך החרדית כותבים לבקהילה". לייזרזון ובלוי מהחינוך העצמאי; ברויער מאיגוד מוסדות הפטור; קוגלר, מנהל ת"ת; ואבידן, מפקח לשעבר במשרד החינוך. אלו הבכירים ואין בלתם? כיצד זה שמבקשים מאנשים שעסקו ואישרו לימודי ליב"ה, לכתוב נגד? ועוד משהו שלא הבנו: המאבק הוא נגד סער, נגד בג"ץ, נגד לימודי הליב"ה, נגד הפיקוח, נגד עצם ההתערבות. אין מישהו שיחליט?

הכינוס

'משפחה': "הדרמטי", "רב רושם". 'בקהילה': "כנס החירום התקדימי", "המעמד המיוחד". 'שעה טובה': "הכנס המרשים", "אז נדברו יראי ה'".

הכתבות

ב'משפחה' קיבלנו סקירה קטנה ולא מקיפה על הכינוס, לאחר מילים רבות שנכתבו בכתבה קודמת. דבריהם של הגרמ"י לפקוביץ, האדמו"ר מבעלזא והר"י הגר, כלל לא צוטטו, משום מה.

ב'בקהילה', אריה בלום התמקד בכינוס ובדברים שנאמרו שם והביא סקירה קצרה אך עניינית. בנוסף, רק הוא דיווח כי האדמו"ר מבעלזא הגיע בין היתר על מנת לפגוש בהגר"ח קנייבסקי, אותו לא פגש 22 שנה. (בלום: רובינשטיין, הוא מזכיר ה'מועצת'. ברנשטיין איננו. אותה טעות מצאנו גם ב'שעה טובה').

ב'שעה טובה' קיבלנו סקירה של שלמה ברזל, עם כמה תוספות 'מעניינות' בדבר הזמנת גדולי התורה (אם כבר נוגעים בנושאים שאצל האחרים לא מוזכרים, למה לא לכתוב את האמת ולתת מידע חלקי?), וההכנות לכינוס.

רב הנסתר

מדוע הגר"ג אדלשטיין לא הגיע לכינוס הרבנים? המון תשובות בדבר. באתרים התפרסם במהלך השבוע כי לא יופיע משום שלא חש בטוב. ב'משפחה' נטען כי שליחים הגיעו לביתו, אך הוא אמר להם כי ביום ראשון בערב הוא מכין את השיעור הכללי שמוסר בישיבה "ואין בכוחו להגיע". (לא אמרנו שהרב אדלשטיין מוזכר לאחרונה הרבה מאוד ב'משפחה').

האמת היא, שחצי שעה לאחר סיום הכנס, הוא השתתף בבר מצווה בבני ברק. כך שהוא הרגיש טוב, ולשיעור כללי אין קשר לדברים. מדוע, אם כן, הוא לא בא? משום שלא הוזמן. ולמה ר' בערל כן הגיע? לא נעים, אבל גם הוא לא הוזמן. אך שם, זה אמנם לא על דעת עצמו, אלא על דעת אחד ממקורביו, להגיע גם אם לא הוזמן.

ההבטחה וההכנסה

ב'משפחה' קיבלנו דיווח על החוק שיעקוף את בג"ץ בנושא הבטחת הכנסה לאברכים.

בסוף הכתבה, כמו מתנבא ארליך וכותב: "כבר עתה נראה כי כלי התקשורת ממתינים לעונת המלפפונים שתצוץ מעבר לפינה, כדי ליצור עליהום רבתי סביב ההצעה עוקפת בג"ץ" (ישראל פלר, כמו החזיק אחריו, כתב ב'פרשנות': "ושהתקשורת תחגוג").

אז הם קיבלו את מה שביקשו כבר ביום שישי, גם ב'הארץ', גם ב'ישראל היום'. ארליך החמיץ בדיווח את איומי הח"כים כי לא יתמכו בתקציב המדינה אם החוק לא יקודם. ב'בקהילה' מצאנו רמז קל על הנושא, בכתבתו של יעקב ריבלין על תקציב המדינה. ותו לא.

תקציב המדינה

ריבלין כותב ב'בקהילה' על ההטעיה של האוצר את הח"כים החרדים בתקציב הישיבות, ושוב נותן את הקרדיט לגפני על הכנסת תקציב הישיבות לספר התקציב, כשאיציק כהן, סגן שר האוצר, טען בזמנו כי הנחלה וההצלחה פרי ידיו להתפאר. כעת, עם הקיצוצים, והפדיחה של הסעיף שנשאר כ"תמיכות" ולא כ"תקציב", הוא בודאי מעדיף להשאיר את הקרדיט אצל גפני.

אגב כהן וגפני - מחלוקת נוספת בין השניים היא בעניין ה"ביטוח חיים" לאברכים שיוזם כהן. אם להסתמך על דבריו של ארליך ב'משפחה', הרי שגפני מתנגד בחריפות. צבי יעקבזון ב'בקהילה' עוסק בנושא במדורו על תנועת ש"ס 'פתיתים', ומתייחס בעיקר לביקורת מבחוץ, אך גם לזו מבית: "וגם חרדים ["העלות תתגלגל לבסוף אל האברכים עצמם"] דיברו נגדו. - - -

יאיר וסרמן ('משפחה') עבר על 256 עמודי חוק ההסדרים, אך את הקיצוץ בתקציב הישיבות - לא הצליח למצוא. יצאנו מבולבלים מהכתבה. מה טוב, מה לא טוב. על מה צריך להלחם, מה צריך להשאיר. אם כבר השקעה, למה לא עד הסוף?

אמנון כהן, ח"כ מש"ס, מונה ל- "יו"ר תת ועדה בוועדת הכספים שתעסוק בענייני תעסוקה ותעשייה". המחלוקת היא כיצד הוא הגיע לתפקיד הרם הזה. יונתן לביא ('משפחה') אומר כי "בשבועות האחרונים זימן כהן הפתעה ליו"ר ועדת הכספים משה גפני, כשפנה אליו וביקש ממנו להקים תת ועדה" (וזאת אחרי סופרלטיבים ומחמאות בלתי מרוסנות לח"כ הספרדי: "אחד הפרלמנטרים החרוצים, המעולים, איש הכספים, רוחו מתונה, אינו מחמיץ דבר, מעניק תשומת לב לפרטים, לא מתבלט, אחד הכוחות היציבים בש"ס", ועוד...).

ב'שעה טובה' מצאנו במדור 'עובר ושב' כי "יו"ר ועדת הכספים הרב גפני שהוא יו"ר דגל התורה מינה השבוע את חבר הכנסת אמנון כהן מש"ס שנחשב נאמנו של לב לבייב, לתפקיד יו"ר ועדת המשנה של ועדת הכספים לענייני קידום תעסוקה ותעשייה".

הצבי והצדק • יד בנימין • שחיתות בלי אש

ב'משפחה', הס מלהזכיר, לא ברור למה.

ב'בקהילה' מצאנו 2 התייחסויות: "ש"ס יוזמת חוק שיכשיר בדיעבד את יד בנימין", כותרת הידיעה שעסקה בחשדות נגד גבי מימון, שכמובן הוצגו לגמרי כחשדות ולא כעובדות. על הידיעה חתום 'משה פרי'. היה חסר רק הפנייה למדור 'פתיתים' של צבי יעקבזון, שם התייחס כמיטב כישרונו לנושא, תחת הכותרת "בארזים לא נפלה שלהבת". יעקבזון כותב כי "הרבה עשן יש כאן; מעט מאוד - אם בכלל - אש". והדברים מדברים בעד עצמם.

גם ב'שעה טובה'מצאנו התייחסות קצרה לפרשייה. שלומי גיל דיווח כי "מנכ"ל משרד הפנים נעצר בחשד לעבירות מרמה". לדברי גיל, השר אלי ישי "נכנע" והוציא הודעה בעד מימון. גיל לא ניסה להכשיר את מימון, ודיווח באובייקטיביות על הסיפור.

הזיווג שלא צלח

במחילה מכבוד ראש הישיבה שליט"א, קטונתי מלהבין את היח"צ הבלתי מוצדק ב'משפחה' להקמת קרן הלוואות מנגידי לונדון. במקום לפתור את הבעיה מהשורש, מקימים קרן שתסייע לאברכים להשיא את ילדיהם. אולי שהבעיה תיפתר בכך שלא ימותו ויתנו דירה, במקום שייקחו הלוואות שלא יהיה להם מהיכן להחזיר?

ושלא תטעו, היח"צ לא נגמר בידיעה חדשותית. במגזין 'משפחה' תוכלו למצוא "תחקיר" מקיף. "פקק הכסף", "בסימן חוב ובלי מזל". הכתבה, בעלת נתונים הזויים מתארת את כאבם של רבים וטובים שהיטיבו לתאר בפני הכתבת המוכשרת שרה פרדס, תמונה מעוותת של המציאות. לדברי המרואיינים, אנשים לא מתחתנים כי לא מקבלים / נותנים דירות. נו באמת.

ככה מקדמים את המיזם החדש? מעניין כמה לירות סטרלינג הקרן תגלגל, שכבר יש מקום לכתבת מגזין וידיעה חדשותית. "משבר אמיתי והאטה מדאיגה ב'שוק השידוכים'", לא פחות ולא יותר.

רחל מבכה על בניה

'משפחה': "ושבו בנים לאימם", "מתפרקים על אימא". 'גרנות בדרכים' מציג תמונה אחת, שהקורא אותה לא מבין על מה ארליך מזדעק בטורו הסמוך - "הקטסטרופה". כשארליך מדבר על "בימים שקדמו להילולת רחל אימנו, איימה תיבת הדואר האלקטרוני שלנו להתפקע מרוב הודעות לעיתונות של כל הגורמים והרשויות". ומי שלח ת'דוא"ל? קראו ת'כתבה של גרנות וכנראה תמצאו (אגב, הטור של תמר לוין היה מעולה ובמקום. נחמד לקרוא מה מרגישים מעבר למחיצה. גם מעניין).

'בקהילה': "מאמע רחל, צפוף לנו כאן". יואב כהן מדווח אף הוא ומשרטט את האחראים לשינויים. מקלב בוועדה לפניות הציבור, מוזס איש מירון, ואם שני אלה לא יעזרו, "נשק יום הדין יהיה התערבות של סגן השר מאיר פרוש". ממש וואו. "נשק יום הדין" נשמע יומרני משהו. ולחשוב שבשנה הבאה פרוש כלל לא יהיה בכנסת. ולא במשרד החינוך. רוטציה.

'שעה טובה' מנצל את היומא דהילולא כדי ליחצן את ארגון "חסדי יוסף". למרות שהעיתון מדווח על קריסת המערכות במקום, זה לא מונע ממנו לכתוב כי "הרבה מן העזרה בתפעול והכנת המקום לקליטת ההמונים נעשה בזכות עסקני מפעל החסד הוותיק בירושלים 'חסדי יוסף'". לי, הדיווח על הקריסה גרם לא להעריך את מה ש'חסדי יוסף' עשו. היח"צ לא במקומו. אולי התכוונו להזיק לארגון? לא נבין לא נדע.

רבין הוד

לאחר טורו של עורך 'בקהילה' בנימין ליפקין בשבוע שעבר, שעסק בנושא הרצח (השבוע עסק במאיר כהנא. יש עוד רצח בסביבה?), מאיר הירשמן התייחס השבוע לנושא בטור מיוחד ולא נדיר.

הכותרת: "הרצח ושברו". התוכן: מעניין. השאלה שלי, האם יש טעם להתייחס לנושא. ואם כן, חבל שחגי הוברמן לא כתב ב'בקהילה' את מה שכתב ב'מצב הרוח', בנושא זה ('שעה טובה' ראיין השבוע את עו"ד יורם שפטל, בו התייחס בהרחבה לרצח רבין וליגאל עמיר, 'מרכז העניינים' גם הביא אחלה כתבה, עם ראיון מיוחד).

האייטמים הבלעדיים בכל עיתון

רק 'שעה טובה': האפליה ב'מודיעין עילית'. המיצג של אריאל שרון. כתבת המשך ובה עדכון בעקבות סגירת כוללי הקנאים בבית שמש (חלקם פנו ללימודים, 22 מהם פנו לעבוד במפעל 'תפוצ'יפס').

רק 'משפחה': הנוהל החדש שיגדיר את עבודת רבני השכונות, ועל השלום באשדוד במלחמה בין הרבנים הראשיים של העיר . על פרשיית ה'מאכער' החרדי שהונה את הביטוח הלאומי (גם זה בעקיפין, דרך דיווח על "פגועי נפש חרדיים: מתייחסים אלינו כאל נוכלים"), ודו"ח העוני.

רק 'בקהילה': ההתפתחויות בהקמת מועצה דתית במודיעין עילית. מכתב הרבנים נגד נגני ה-MP (גרינברג, במכתב לא היה כתוב נגני MP4). קריאת המשטרה לציבור החרדי להשתלב בשורותיה. עוד אי אלו ידיעות מחצרות האדמו"רים.

ז"ל שטרודל בקהילה

שני מדורים חדשים ב'בקהילה': הראשון הוא "למחר יהיה", אירועי הימים הבאים בחצרות הקדוש. מיקומו הוא משום מה באמצע שומקום, וניתן לפרסמו בסמוך או במקביל למדור 'קהילות הקודש', שם יתקבל בברכה רבה.

המדור השני הוא "בכו להולך", התחביב לדווח על נפטרים הפך למדור. קצת ציניות מצאנו בכתובת המייל: [email protected].

ומשהו על הכלכלה: "בקהילה בדק: איזה רכב משפחתי מיד שנייה כדאי לכם לקנות". איזה? מתוך תשעה רכבים, החיסרון הכי גדול שהיה בסקודה סופרב הוא ש"כל המנהלים בוחרים ברכב הזה". אז זה הרכב המומלץ?

סקירת מגזינים

בואו נבדיל (בין הכתבות)

"ראשון לציון הנה הינם", כתבת השער במגזין 'בקהילה'. הרב נעים ואחיו אליהו למשפחת עובדיה, התכנסו יחדיו ביוזמת 'בקהילה' למטרת שיחה על אחיהם, הגר"ע יוסף. אז אמנם, לפני לא מעט זמן, חנני בלייך ב'שעה טובה' שוחח עם ר' נעים עובדיה, בא 'בקהילה', שידרג והפגיש את שני האחים (שהרבה זמן לא נפגשו), סייר איתם בישיבת 'פורת יוסף' בה למדו, ובשכונת ילדותם 'בית ישראל'. מוטי רובינשטיין שמע מהם סיפורים על האח, אבל לא רק. השיחה לקראת תומה נסובה סביב פעולותיהם של השניים, כאילו ולשם כך התכנסו.

השיחה מוצגת כך: "במלאות 90 שנה להולדת נשיא מועצת חכמי התורה, הראשון לציון מרן הגר"ע יוסף וכו'"... אנו שואלים, למה עכשיו? 90 שנה חגגו לפני כחודש. האם כל ידיעה על הגרי"ש במהלך השנה הקרובה, תהיה בסימן "יומולדת 100"?

מה קורא לי, מה כורה

מילא 'קו עיתונות', העיתון של השבוע הקודם ירד לדפוס עוד בטרם יצא הכורה הראשון מקברו. אבל למה שאר השבועונים המשיכו לטחון את הנושא?

'משפחה' עם שתי כתבות, גרורות של הנושא. האחת: "מכרה האמונה של מפוצץ הסלעים החרדי - מהנדס המכרות החרדי שנכח במפולת דומה לזו שאירעה בצ'ילה ונמלט בעור שיניו, מדבר". זה מעניין, גרנות עושה עבודה טובה, יש הרבה תמונות. מזל שהיה את הסיפור בצ'ילה, אחרת מי היה שומע עליו. הכתבה השנייה: "מכרה הזהב של הקריקטוריסטים - החילוץ המרתק בצ'ילה מזווית העין השנונה והמחויכת של המאיירים, הקריקטוריסטים והפובליציסטים בתקשורת העולמית". אוי, צ'ילה עשתה טוב לעיתונים.

מגזין 'בקהילה': "רואים ונושמים חושך - כמעט כל שבוע מתמוטט בעולם מכרה, וגם: רשמיו של עיתונאי ישראלי שירד לתוך מכרה פחם בעומק 1,800 מטרים מתחת לפני האדמה". אם כבר מישהו שהיה בפנים, הרי שהמהנדס החרדי מעניין יותר.

יעקב ב. בדרכים?

"המאמר הנוכחי נכתב בדרך המוליכה מצ'כיה לסלובקיה. בדרך לברטיסלבה. רוחה הפייסנית של שלוות הטבע הרוגע, הרחק ת"ק פרסה משלל המדווים והנגיפים בעולמנו, שורה על המאמר ועל כותבו. ייתכן שכדאי היה שהטור הזה ייכתב דרך קבע במרחבים הנינוחים שבין צ'כיה לברטיסלבה".
אוחח... לחשוב כמה היו משלמים בכדי שמאמריו של הרב יעקב ב. פרידמן ייכתבו בנינוחות שכזו, ולהבין למה הוא חייב לכתוב את המאמרים שלו בלב ליבה של בני ברק.

חסר במגזין: סיפור אימה בהמשכים

מסתבר כי העיתונים ועורכיהם, אוהבים דם, אוהבים אש. לא יודע אם זה עושה להם טוב, אבל בטוח הם חושבים שזה מעניין ומוכר. כך קרה, שמצאנו השבוע לא מעט כתבות שנדמו יותר כפרומו לעלון 'קופת העיר'.

אש במגזין 'בקהילה'

ואני בחרתי להישאר: "בלי יד ימין, בלי אצבעות ביד שמאל, עם המון אמונה", כותרת הראיון שערך זלמן רודרמן עם משה ספיר שטיין בעל שלושה סיפורים מרטיטים. מעבר להרבה שורש "אני" שמצאנו בתחילת הכתבה, היה נדמה לנו כי ראוי היה להתפרסם בשבוע שעבר, פרשת לך-לך. ציטוט: "סיפורו של יהודי שבמסירות נפש עשה 'לך לך' מארץ הולדתו". הציטוטים בכתבה, מדברים על ירי ודם, והרבה.

אברהם מבקר החולים: "מול גופותיהם הירויות של דודו ובת דודו, קיבל הצעיר הירושלמי החלטה נחושה". הכתבה מעניינת וראוי לו לאברהם חשין שכר רב על מעשיו הברוכים, אבל שוב הרבה חולי, דם וירי.

אוד מוצל מיאסי: "את המשחקים השארתי שם". ציטוט: "מלאך המוות רדף אחריו, הרמטכ"ל בא להגן עליו ויום אחד הוא קם והכריז על עצמו מת". שוב, מוות.

אין "חדשות טובות"?

תמרות עשן במגזין 'משפחה'

ודבריו שמעתי מתוך האש: "הרב משה מנחם טויבנפלד, איש חינוך, שאיבד את רעייתו ובנו בפיגוע בקו 2, ועתה עלה ביתו באש, מדבר". אש, פיגוע, הרוגים.

לבלוע מסמרים ולהישאר יהודי: אחלה כותרת. הכתבה מספרת את סיפורו של שלום פוירשטיין, שהפך ל'מחתרת יהודית של איש אחד' נגד הקומוניסטים בפראג. גם כאן, תיאורי זוועה, המעוררים אי נעימות במסדרונות האברים הפנימיים לאחר סעודת שבת דשנה.

מחלות איומות במגזין 'שעה טובה'

תולדות המחלה: "מחקר העלה כי התקדמות הטכנולוגיה היא שהביאה את התפרצות הסרטן באורח כה גבוה" (גם הרב מרדכי ארנון עוסק בכך בטורו החדש במגזין 'משפחה').

שנשמע ונתבשר בשורות טובות.

הידיעה המעניינת ביותר

הכתבה או הידיעה המעניינת ביותר, שמורה ללא ספק לספי בר חיי ('קו עיתונות'), וזה לשון הידיעה: "העיתונאי מוטי רובינשטיין (בקהילה), השיק מיזם חדש ברשת בשם 'הגניזה'. תחת הסלוגן "אל תזרוק – תגנוז" הוא מתעתד לכנס פירות ביכורים של סופרים צעירים ומצוינים, אשר ניחנו בכישרון כתיבה, ומחפשים אכסניה לפרסם בה את תנובת כישוריהם.

ב'גניזה' מבחר כותבים מבטיחים וצעירים במגוון תחומים. החל בסיפורת, ביקורת עיתונים, טורים אישיים, שירה, פרוזה ועוד. התקווה של מייסד 'הגניזה' היא לראות את הכותבים עולים ומתעלים במעלות מערכות העיתונים לתפארת התקשורת המגזרית". סופסוף ידיעה מעניינת ואקטואלית.

ונאמר אמן.

קישורים:
בלוג 'הגניזה'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!