כפר יונה: מי בונה קריירה פוליטית על-גב החרדים?

מאבק עיקש מתנהל בכפר יונה במשך חודשים ארוכים. התושבים הדתיים מבקשים בסך-הכל הקצאת שטח מסודר למוסד חינוכי ותיק - אולם התושבים החילונים מתנגדים ומסעירים את האזור.

תלמידי בית-הספר 'פני מאיר', המשתייך לרשת 'מעיין החינוך התורני', לומדים מזה שנים בקראוונים תחת צפיפות נוראה. הניסיון להשיג עבורם שטח בכפר יונה נסחב, לאור מאבקם של תושבים חילונים נגד מה שהם מגדירים 'התחרדות הכפר'.

אמש (ב') נערך עימות חזיתי בכפר: התושבים הדתיים והחרדים הפגינו - ומולם נעמדו תושבים חילונים.

לטענת ראשי עמותת 'אזרחים למען כפר יונה', ההפגנה הייתה של החילונים, אך היא נעשתה באישור המשטרה ובתיאום מלא עם כל הגורמים. לדבריהם, קומץ אנשי ש"ס נעמדו מולם והפגינו, בעוד הם הזמינו מחוץ לכפר ילדים ונוער בסיכון שהשליכו עליהם פחיות, ביצים וקיללו אותם.

בשיחה עם הרב יוסף הללויה, מנהל בית-הספר ומי שעומד בראש עמותת 'פני מאיר' התמונה נראית שונה: "לא גייסנו אף אחד. לא היה אף אחד מן המפגינים שהגיעו מבחוץ. כל מי שהיה שם הגיע בספונטאניות עקב הפרסומים של החילונים בעיר. גם, אנוכי, הגעתי לשם בגלל מודעות הענק שהופצו בכמויות בכפר יונה.

"בתחילת האירוע היינו 8 או 9 איש בלבד. מכיוון שאנחנו אנשים שומרי תורה ומצוות אז למדנו יחד לפני שהתחילה ההפגנה. הגיעו לשם נערים שהיו בסביבה, נערי רחוב של כפר יונה, אשר נמצאים בכל מקום של אקשן.

"ציבור המפגינים החלו לקלל אותם והם השיבו מלחמה. אין לי או לאנשי ש"ס שום קשר לבואם של הנערים הללו. הם הגיעו לבד.

עוד טוענים אנשי העמותה, כי אנשי ש"ס שהיו במקום עוכבו לחקירה וקיבלו אזהרה מהמשטרה. באשר לכך טוען הרב הללויה: "אכן, בתום האירוע הוזמנתי לחקירה לברר האם אני ארגנתי את ההפגנה הזאת. ועניתי במשטרה את אשר אני אומר לכם, לא.

"במו עייני ראיתי את התגבורת שהביאו אנשי הכפר, 2 אוטובוסים שהורידו אנשים, בעוד אנשי הכפר מנו בסך הכל 50 איש".

לטענת עמותת 'אזרחים למען כפר יונה', בכפר יונה יש רוב מוחץ של תושבים חילוניים ואילו החרדים נמנים על קבוצה של 40 משפחות. אולם הרב הללויה סבור גם במקרה זה אחרת: "יעשה הציבור חשבון פשוט. בכפר יונה יש למעלה מ-20 בתי כנסת שמלאים בשבתות ובחגים. ישנם 11 חברי מועצה, מתוכם יש 4 חברים בעל אופי וצביון חילוני. 7 האחרים הם דתיים ואף יותר מכך.

"כל מה שאנחנו רוצים הוא בית-ספר נורמאלי ללימודים, כפי שיש לכל ילדי הכפר.

"מן הראוי היה שאחרי 10 שנים בהן התלמידים לומדים בקרוואנים צפופים, בהם שורצים חרקים מסוגים שונים - יקצו לנו את המבנה.

"כל הזמן זה נמצא בתהליכים", מסביר הללויה ומדגיש: "מדובר במיעוט של תושבים שמובילים מאבקים בתקשורת. הרעש והצלצולים הללו משפיעים בסופו של דבר על מקבלי ההחלטות, וכבר הייתה הקצאת קרקע שבוטלה.

"אני מדגיש: מדובר בקומץ אנשים המחפש להגיע לפוליטיקה המקומית ועושה זאת בכל דרך רמיסה אפשרית".

מנגד - טענותיהם של התושבים החילונים.

חברת המועצה, ישראלה רוזן, אומרת בשיחה ל'בחדרי חרדים': "יש טענה של התושבים, לפיה, מצב הנתון, המקום לא מתאים למוסד שבנוי על מערך הסעות מחוץ ליישוב. העניין מהווה מטרד בשעות הבוקר ובשעות האיסוף.

"הטענה העיקרית היא שההקצאה שעברה כביכול לא נעשתה באופן ציבורי, היות ואין לנו ועדה מקומית של הקצאות. אף אחד לא ידע שביה"ס אמור לקום שם, וכשהתושבים הבינו שמתעתדת לקום בסמוך למבנה המריבה קהילה חרדית, אנחנו לא רואים צורך לשרת את העניין.

"ראוי לציין, כי מי שעומד בראש העמותה ובראש ביה"ס, הרב הללויה, הוא גיסו של השר אלי ישי - והדבר מהווה סוג של ניגוד חמור".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!