לכבוד שבת: 'לחיים' ב'טיש' המרפא • תיעוד מיוחד

קצרים הם ערבי שבתות החורף. כולם ממהרים. ביום שישי שעבר, מעט לפני חצות היום, 'קפצתי' לבקר ידיד השוהה בבית-החולים תל השומר.

בעוד אנו משוחחים, נקישות נשמעות על הדלת. הדלת נפתחת – ומוטי נכנס פנימה. "שלום, 'הרב' ביקש ממני להביא אותך עכשיו ל'טיש'. תעלה בבקשה על ה'ריקשה' החשמלית".

איזה רב? ואיזה טיש מתקיים כעת, בשעת חצות של ערב שבת? אני תוהה.

טרם עיכלתי את הסיטואציה, מוטי מזמין גם אותי להצטרף למסע – ואני עולה בזהירות על ה'ריקשה' לא לפני שאני מפעיל את המצלמה שברשותי.

אנו נוסעים במסדרונות בית החולים, מדלגים מאגף לאגף, והופ – באפינו עולים ריחות ההרינג, המעושנים ויתר המאכלים היהודיים.

אנו נכנסים לחדר, שבו יושבים כמה עשרות. לומדים, אוכלים, שותים 'לחיים' ושרים בצוותא. בראש השולחן, בעממיות ייחודית, יושב רב בית החולים, הרב ישראל סלומון.

ה'טיש' הזה, המתקיים מדי יום שישי, הפך לחלק אינטגרלי בבית-הרפואה הגדול.

"זה החל לפני 26 שנה", מספר הרב סלומון ל'בחדרי חרדים'. "הייתי אברך צעיר. מוניתי לתפקיד רב בית החולים תקופה קצרה לאחר פטירתו של הרב הקודם. בימי יום שישי היו מגיעים אליי עובדים ומבקשים 'ווארט' טוב על פרשת-השבוע.

"כך נוצר איזה קשר רוחני. תוך זמן קצר, נוצרה מסורת שביום שישי מגעים לרב, עושים פסק זמן מכל המירוץ - ומתיישבים לאתנחתא רוחנית".

בחזרה ל'טיש': מדברים כאן על הכול. על בעיות בצנרת החשמל של בית החולים לצד משחקי העונה.

לרגע משתררת דממה. הרגע אליו המתינו כולם שבוע ימים, הגיע.

הרב סלומון מוזג 'לחיים' ופותח בדבר תורה.

סיימון, מהנדס החשמל של בית החולים, נמצא עמוק בימי הפנסיה שלו. הוא בן שמונים ושבע, ועדיין, מדי יום שישי, הוא כאן.

"אני לא מוותר", אומר לי סיימון. "אין דבר כזה אצלי להיכנס לשבת ללא התחנה הזו של יום שישי. גם חולים שמתאשפזים כאן, לא שוכחים את מי שלא שוכח אותם - ודואג לשלוח להם את מוטי מהתעבורה שייקח אותם ממיטת חוליים לעונג השבת המסורתי שמתקיים כאן כל שבוע, בערב שבת".

גולשים יקרים, כנסו גם אתם לאווירת ערב-שבת. צפייה מהנה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!