הסיפור המלא: הסערה ברשת סביב תעלומת האותיות בחומת ירושלים

הרשת החרדית סוערת בימים האחרונים לנוכח תמונה בה נראות בבירור שלוש האותיות הראשונות משם הוי"ה כשהן כמו כתובות על חומת ירושלים באזור שער הרחמים.

שמועות שונות טוענות כי אלו סימני גאולה וכבר היה מי שפרסם שלקראת הגאולה יושלם השם הקדוש במלואו. אולם בעוד השמועות הללו חסרות ביסוס עד כה, ביקשנו ב'בחדרי חרדים' לעמוד אחר מקורות העניין.

מבירור שערכנו, הרי שהראשון לפרסם את התמונה שהרעישה את הציבור היה הסופר הוותיק הרב יאיר וינשטוק בכתבה אותה פרסם במגזין 'בקהילה' לפני כחודש, לקראת יומא דהילולא של בעל ה'אור החיים' הקדוש.

בשיחה שערכנו עמו פירט הסופר הרב וינשטוק את השתלשלות העניינים וגם את ההסבר לתופעה המופלאה.

"מספר שבועות לפני יומא דהילולא של האור החיים הקדוש", מספר הרב וינשטוק, "פנה אליי הרב לוי יצחק בקרמן, אברך יקר מירושלים וסיפר לי שהוא מבקר בציון האור החיים מדי יום ביומו. בתקופה האחרונה, אמר לי בכאב, ישנה ירידה במספר המבקרים והעולים לציון. תחילה בגלל הקורונה ובהמשך בגלל המצב הביטחוני המעורער. הרב בקרמן שמסור בכל נימי נפשו לציון הקדוש ביקש לעורר את הציבור לבוא ולהשתטח על הציון הקדוש בלא חששות. שוחחנו אפוא שיחה ארוכה ומיוחדת, במהלכה סיפר לי הרב בקרמן גם סיפורי ישועות מופלאים שהתרחשו רק בשנים האחרונות מכוח התפילה על הציון הקדוש וקביעות שיעורים בספר 'אור החיים', שיחה שהפכה בהמשך לכתבה מכובדת במגזין 'בקהילה'.

"בתוך אותה שיחה", ממשיך הסופר הרב וינשטוק, "סיפר לי הרב בקרמן על תופעה מופלאה ממש. 'לפני כחודש ניגש אלי אחד מבאי הציון ואומר לי, 'אתה רוצה לראות משהו יפה?' והוא מראה לי את חומת הר הבית, בדיוק מול המצבה, ולנגד עינינו אנו רואים בצבע ירוק-שחור על החומה בגודל ענק את האותיות יו"ד, ה"א, וא"ו - שלוש אותיות משם הוי"ה כסדרו, כאשר אפשר לראות את שאריות האות ה"א האחרונה. ניגשנו לבדוק מקרוב וגילינו כי את מראה האותיות המופלא יוצרת צמחיה הגדלה על אבני החומה, אבל המיקום, בדיוק מול הקבר, וצורת האותיות הברורה ללא ספק, מעוררים מחשבות רבות. האות ה"א האחרונה נמחקה בחלקה מאחר ועובדי העירייה גוזמים את הצמחים מהחומה אבל הם צומחים שוב ושוב ולמרבה הפלא - בצורת השם הוי"ה. דבר חסר כל פשר. אבל מעורר מחשבות'.

התמונה שרצה ברשת עם החיצים לשם הוי"ה

"בכתבה שפרסמנו ב'בקהילה'", אומר הרב וינשטוק "הזכרנו את הסיפור הידוע עם הרה"ק רבי ישראל מהוסיאיטין בקיץ הגורלי שעבר על ארץ ישראל בשנת תש"ב. היה זה בעת שהצבא הנאצי התקדם וכבש עוד ועוד חלקים מהעולם. כאשר בעזרת הפשיסטים האיטלקים, הוא השתלט על טוברוק שבלוב, חצה את גבול מצרים והסב אבדות כבדות לצבא הבריטי. בהמשך הוא כבר הגיע לאל-עלמיין שבמדבר המערבי של מצרים והיה קרוב מאוד לאלכסנדריה. מכאן הדרך לארץ-ישראל קצרה מאוד. הנציב הבריטי בארץ הודיע לראשי היישוב היהודי שאם אלכסנדריה תיפול הוא ייאלץ להסיג את כוחותיו לעיראק.

"פה ושם נוצרו התארגנויות לאימונים צבאיים, אך זה היה מעט מדי. להתארגנויות האלה לא היה שום סיכוי לעמוד בפני הצבא הגרמני האדיר. יהודים מאמינים התארגנו למשמרות תפילה ולימוד. בישיבות עוררו את הבחורים לתיקון המעשים והמידות. היו שאף עסקו בהלכות קידוש השם, מתוך תחושה שהקץ קרוב.

ואז אירע המהפך.

רבה של בני-ברק, הגאון רבי יעקב לנדא, נכנס באותם ימים קשים אל הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין זי"ע שהתגורר אז בתל אביב והניח על שולחנו איגרת ובה פירוט של הסכנות הצפויות מהנאצים. בסיום מכתבו ביקש שהרבי יבטל את הגזרה הנוראה. האדמו"ר קרא את האיגרת והשיב: "צריך ביטחון". הרב לנדא התעקש: "ויהודי אירופה המובלים להשמדה, וכי להם אין ביטחון?!".

"ארץ-ישראל היא ענין שונה", השיב הצדיק.

הגיע יום ט"ו בתמוז, יום הסתלקותו של האור החיים. בכל שנה נהג האדמו"ר מהוסיאטין לעלות לציונו. הרבי בא במונית, עם מספר מצומצם של מקורבים ורבנים. קהל גדול כבר נכח במקום, וביניהם, כאמור, הרה"ק רבי שלמה מזוועהיל זי"ע. הרבי מהוסיאטין הוציא מכיסו ספר תהילים והחל לומר מן הפרק הראשון. לאמירת התהילים הצטרפו כל הנוכחים, ובמהרה נהפכה התפילה לזעקה ולבכי.

הייתה שם חרדת-קודש. הכול אמרו תהילים ובכו. איש לא הסיר את עיניו מספר התהילים. באוויר עמד מתח רב. פתאום הרים הרבי את עיניו והסתובב מעט אל הקהל. 'ער וועט נישט קומען' ( -הוא לא יבוא), אמר בלהט קודש. למקורבו הגאון רבי שלמה שרייבר, ראש ישיבת חיי עולם הוסיף הרבי ואמר, "ראיתי את שם הוי"ה כסדרו מאיר באותיות זהב מעל הציון ולפיכך אני יודע בוודאות שהוא לא יבוא". המילים המעודדות התפשטו במהירות. המצביא הנאצי רומל התרברב שכיבושה של ארץ-ישראל יארך כזמנה של ארוחת צהריים אחת. אבל מאותו יום והלאה החלה מפלתו. הצבא הבריטי, בפיקודו של פילדמרשל מונטגומרי, הדף את גדודיו של הצורר, וליהודי ארץ-ישראל הייתה הרווחה.

"את האותיות הפלאיות שראה הרבי הקדוש מהוסיאיטין", מסיים הרב וינשטוק, "לא ראינו, אבל האותיות שאכן צומחות בימים אלו ממש על החומות בדיוק מול ציון האור החיים, מעוררות הרבה מחשבות של תקווה וציפייה לגאולה. בוודאי ובוודאי בימים אלו".

התמונה בעיתון 'בקהילה' לפני חודש

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!