מכה לרבני השכונות: מרגי יחייב דיווח חודשי
דו"ח מבקר המדינה, שמתח ביקורת על רבני השכונות, הוביל את שר הדתות לקבוע כללים חדשים בהתנהלות הרבנים • בגזירות החדשות: דיווח חודשי, מגורים בשכונה ועוד
- יוסי כץ, בחדרי חרדים
- י"ב חשון התשע"א
- 9 תגובות
השר יעקב מרגי עם רבה של רחובות הגר"ש קוק
מהפכה בנהלי פעולתם של רבני השכונות: המשרד לשירותי דת מכין בימים אלו נוהל חדש שיגדיר את תפקידו של רב שכונה, יקבע את התקן למספר תושבים הזכאים לרב, ימנע בחירת קרובי משפחה של הרב המקומי – ולראשונה גם יסדיר נוהל דיווח חודשי לרב העיר ולראש המועצה הדתית.
הנוהל החדש, קובע כי רב שכונה יחויב להתגורר במקום כהונתו, ולא יקבל משכורת בטרם עשה זאת.
הנוהל מתגבש בימים אלו בעקבות דו"ח מבקר המדינה על תפקידי רבני השכונות. בביקורת התברר עוד כי במשך השנים גדלו שטחיהן של שכונות וישובים במהירות ובצורה ניכרת, ומשרה אחת של רב כבר איננה מתאימה לגודל המקום. כך ישנם יישובים בהם רב השכונה משרת ל-2,800 תושבים, ומולם ערים בהן יש רב אחד ל-71,600 תושבים. המבקר מצא לדוגמא עיר בה מכהנים שני רבנים בלבד, ולידה עיר בעלת אותו מספר-תושבים ועם חמישה ושישה רבנים.
מנכ"ל המשרד לשירותי-דת אביגדור אוחנה ציין, כי מעתה התקן שייקבע הוא רב אחד לכל 15,000 תושבים כשלא התחום הגיאוגרפי של השכונה הוא הקובע אלא מספר התושבים.
נציג ארגון רבני השכונות, הרב משה ראוכברגר, טען בתגובה כי הדבר איננו מספק וכי יש להעמיד את התקן על רב אחד לכל 12,000 תושבים. הרב ראוכברגר גם דרש להוציא ממספר התקנים את רב העיר, כי יש לו תפקידים אחרים ואין הוא ממלא כלל את תפקיד רב השכונה.
בדיון הדגיש ח"כ עתניאל שנלר, כי מחד שכרו הממוצע של רב איננו מספק, ומאידך המדינה מצפה ממנו לעבודה מלאה 24 שעות, כולל בשבתות וחגים. "יש עיוות מהותי בין שכר הרבנים שהממשלה מאשרת - לבין התפקיד הרחב, האינטנסיבי והאחראי שמצפים מהם ודורשים מהם", הוסיף. שנלר שיבח את פעילות משרד הדתות להגדרת נהלים ופיקוח על עבודת הרבנים בסטנדרטים גבוהים – כדי להעניק שירות מקסימאלי לאזרחים, ו"כדי לקבוע האם הרב הוא רק של בתי הכנסת או גם של בתי הקפה והמתנ"ס?", כהגדרתו.
השר מרגי ציין, כי למרות תנאי השכר הנמוכים, נעשית עבודת קודש ע"י רבני השכונות. לדבריו, "רב בישראל אמור לתת לכל אזרח יהודי - ולא משנה מה הרקע שלו ומה השקפת עולמו. הדו"ח הוא אמנם חמור אך לא באשמת רבני השכונות אלא ההיסטוריה והנוהג".
מרגי הוסיף כי במשרדו הייתה דילמה קשה בצורך וביכולת להגדיר את תפקיד רב השכונה. הוא ציין כי תפקידיו המסורתיים של רב יישמרו כמו מסירת שיעורים, שלום בית, עריכת חופות, ביקורי חולים, ניחום אבלים, הדרכת חתנים, וע"פ תנאים מסוימים הוא יוכל לעבוד גם בעבודה נוספת. הוא הדגיש כי מעתה רב השכונה יחד עם רב העיר יגדירו תוכנית עבודה חודשית, כדי שהרב, הציבור והמועצה הדתית, ידעו למה לצפות. הרב יצטרך לדווח מדי חודש לרב המקומי ולמועצה הדתית. רבני השכונות יצאו בדיון נגד הדיווח, בפרט לאור העובדה כי בהסכם הקיבוצי שנחתם עימם בשנת 88', נאמר במפורש כי הם פטורים מכך. הם הסכימו לדיווח בעל-פה.
ח"כ חיים אמסלם, בעצמו רב שכונה בעבר, ציין כי לרבני ערים ושכונות רבים יש מוסדות תורה במקום כהונתם, ועליהם לגייס מדי-פעם תרומות עבורם בחו"ל.
הנוהל החדש, קובע כי רב שכונה יחויב להתגורר במקום כהונתו, ולא יקבל משכורת בטרם עשה זאת.
הנוהל מתגבש בימים אלו בעקבות דו"ח מבקר המדינה על תפקידי רבני השכונות. בביקורת התברר עוד כי במשך השנים גדלו שטחיהן של שכונות וישובים במהירות ובצורה ניכרת, ומשרה אחת של רב כבר איננה מתאימה לגודל המקום. כך ישנם יישובים בהם רב השכונה משרת ל-2,800 תושבים, ומולם ערים בהן יש רב אחד ל-71,600 תושבים. המבקר מצא לדוגמא עיר בה מכהנים שני רבנים בלבד, ולידה עיר בעלת אותו מספר-תושבים ועם חמישה ושישה רבנים.
מנכ"ל המשרד לשירותי-דת אביגדור אוחנה ציין, כי מעתה התקן שייקבע הוא רב אחד לכל 15,000 תושבים כשלא התחום הגיאוגרפי של השכונה הוא הקובע אלא מספר התושבים.
נציג ארגון רבני השכונות, הרב משה ראוכברגר, טען בתגובה כי הדבר איננו מספק וכי יש להעמיד את התקן על רב אחד לכל 12,000 תושבים. הרב ראוכברגר גם דרש להוציא ממספר התקנים את רב העיר, כי יש לו תפקידים אחרים ואין הוא ממלא כלל את תפקיד רב השכונה.
בדיון הדגיש ח"כ עתניאל שנלר, כי מחד שכרו הממוצע של רב איננו מספק, ומאידך המדינה מצפה ממנו לעבודה מלאה 24 שעות, כולל בשבתות וחגים. "יש עיוות מהותי בין שכר הרבנים שהממשלה מאשרת - לבין התפקיד הרחב, האינטנסיבי והאחראי שמצפים מהם ודורשים מהם", הוסיף. שנלר שיבח את פעילות משרד הדתות להגדרת נהלים ופיקוח על עבודת הרבנים בסטנדרטים גבוהים – כדי להעניק שירות מקסימאלי לאזרחים, ו"כדי לקבוע האם הרב הוא רק של בתי הכנסת או גם של בתי הקפה והמתנ"ס?", כהגדרתו.
השר מרגי ציין, כי למרות תנאי השכר הנמוכים, נעשית עבודת קודש ע"י רבני השכונות. לדבריו, "רב בישראל אמור לתת לכל אזרח יהודי - ולא משנה מה הרקע שלו ומה השקפת עולמו. הדו"ח הוא אמנם חמור אך לא באשמת רבני השכונות אלא ההיסטוריה והנוהג".
מרגי הוסיף כי במשרדו הייתה דילמה קשה בצורך וביכולת להגדיר את תפקיד רב השכונה. הוא ציין כי תפקידיו המסורתיים של רב יישמרו כמו מסירת שיעורים, שלום בית, עריכת חופות, ביקורי חולים, ניחום אבלים, הדרכת חתנים, וע"פ תנאים מסוימים הוא יוכל לעבוד גם בעבודה נוספת. הוא הדגיש כי מעתה רב השכונה יחד עם רב העיר יגדירו תוכנית עבודה חודשית, כדי שהרב, הציבור והמועצה הדתית, ידעו למה לצפות. הרב יצטרך לדווח מדי חודש לרב המקומי ולמועצה הדתית. רבני השכונות יצאו בדיון נגד הדיווח, בפרט לאור העובדה כי בהסכם הקיבוצי שנחתם עימם בשנת 88', נאמר במפורש כי הם פטורים מכך. הם הסכימו לדיווח בעל-פה.
ח"כ חיים אמסלם, בעצמו רב שכונה בעבר, ציין כי לרבני ערים ושכונות רבים יש מוסדות תורה במקום כהונתם, ועליהם לגייס מדי-פעם תרומות עבורם בחו"ל.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות