בין בית לחם להר הרצל ובין רשעות לדאגה

בין בית לחם להר הרצל

לפני שנה עוד ניסו אנשי 'מורשת רבין' ל'תפוס טרמפ' על יום פטירתה של רחל אמנו. בסכלותם כי רבה הם האמינו כי ניתן ל...שלב כוחות בהנצחת זכרונם.

סוף סוף, חשבו לעצמם, איש הרי אינו מטיל ספק שגם רבין היה בנה של 'מאמע רחל'. והיה גם מי שהזכיר למי שמעולם לא ידע, שיש לו גם מעט זכויות בבית לחם, שהרי ברגע האחרון נכנע רבין לתחנוניו ודמעותיו של הרב מנחם פרוש ז"ל, ולא העביר לידי הפלשתינים את השליטה הבטחונית על איזור הקבר, כפי שתיכנן לעשות אחרי 'הסכם אוסלו'.

הנסיון האווילי לקשר בין יום פטירת רחל עמנו ובין יום רצח רבין, עלה במוחם הקודח אחרי שמאמצים קודמים לשוות ליום הזכרון לרצח רבין משמעות 'יהודית' באמצעות הקבלתו ל'צום גדליה' שבו נרצח גדליה בן אחיקם, לא תפס גם הוא ונכשל. גם הם הבינו שבלי ערך מוסף יהודי, אין לשום יום זכרון כל סיכוי.

כך לפתע, אחרי 14 שנה של שליטת התאריך הלועזי בקביעת פתיחת אירועי ההנצחה, גילו האחראים עליהם שרצח רבין לא אירע ב-4 בנובמבר, אלא בשבת י"א במרחשוון, שהיה גם יום פטירת רחל אמנו. העובדה שהרצח בוצע במוצאי שבת, שהיה על פי התאריך העברי כבר י"ב במרחשוון, הושמה בצד, או מחוסר ידע, או כדי שלא לקלקל, חלילה, את נסיונות השילוב שלהם בין שני האירועים. מה גרוע כוחו של י"א במרחשוון מזה של י"ז בתמוז או תשעה באב שהצליחו להכיל בתוכם יותר מפורענות אחת? - אמרו לעצמם...

אבל השנה הם כבר הבינו שגם המחשבה הזו לא היתה אלא רעיון תעתועים משעשע שלא היה לו כל סיכוי.

אלפי שנים אחרי פטירתה של רחל אמנו, פקדו הלילה וממשיכים לפקוד היום רבבות יהודים את קברה של רחל אמנו. זאת, על אף ולמרות הסכנות והקשיים שבכברת הדרך אפרתה, חלקם בעטיים של המהלכים השגויים שהביא עלינו רבין באמונתו ה'משיחית' ב'שלום'.

למחזה המרהיב הזה, של עם שלם שאינו שוכח תורת אמו והוא מתרפק עליה אלפי שנים ואינו מפסיק להאחז בה ובסגולותיה, לא תמצאו היום שום רמז בעיתונות הכללית.

במקומו יש התבכיינות על רבין. לא על הרצח, כמו על 'מחלת השכחה' שפוקדת את ההתאבלות הכפייתית, רק 15 שנים אחרי הרצח.

זכרו הולך ונמחק!

לא רק העתונות החרדית מדווחת היום כי העצרת ה'מסורתית' המתוכננת להערך בעוד עשרה ימים , קרוב יותר ל-4 בנובמבר מאשר לי"א במרחשוון, תהיה האחרונה במתכונתה. "קשה בימים אלה לגייס קהל, בשל תחושת האדישות השוררת בציבור, והוועדה רוצה למנוע אפשרות, שבעתיד הככר לא תהיה מלאה בשעת העצרת" - אומרת העתונאית ניבה לניר ממארגנות העצרת. להתקנא בחרדים היא לא תרשה לעצמה, וגם התקשורת, שאינה מדווחת על הנעשה בקבר רחל, ממש בשעה שהיא מדברת, חוסכת ממנה את פליטת הקללה. בעיר מודיעין למשל כבר ביטלו גם השנה את העצרת מחוסר משתתפים.

הכאב הצורב ביותר מרצח רבין נותר היום הכותרת הראשית של 'ידיעות אחרונות' הזועקת על רקע שחור של אבל "חבר, אני לא זוכר".

בפורום המטה הכללי של צה"ל שקיים אתמול את ישיבתו השבועית במרכז רבין בתל אביב, ביכתה דליה רבין, הבת, את אובדן הזכרון אצל תלמידי ישראל וחיילי צה"ל על רצח אביה: "עבור המתגייסים הטריים, ועבור מליון וחצי תלמידי מערכת החינוך, הרצח ב-4 בנובמבר 1995, הוא דף בספר ההסטוריה, אירוע עבר רחוק ומעורפל, שהקשר שלו למציאות חייהם כלל אינו ברור" - אמרה.

אם לא היה די בדבריה, יצאו מיד, בעקבותיהן, כתבי העיתון ובדקו אם אכן כך הוא. בין התשובות שקיבלו מחיילים על השאלה מי היה מעורב ברצח? היו: "יגאל וחגי עמיר עם מעורבות...השב"כ" "יגאל עמיר אבל זה בעצם השב"כ".. "יגאל עמיר ואבישי רביב"..."יגאל עמיר ויש חשד שהמוסד מעורב".

נראה שלגבי אלה היתה גם דליה רבין רוצה שזכרונם ימחק ...

על השאלה מה גרם לרצח ? התקבלו, בין השאר, התשובות הבאות:"הסתכסך עם הדתיים בירושלים"... "בגלל שנלחם בסמים"...

אפשר להתפלץ. את רבין, הרצח וסיבותיו לא זוכרים חיילי ישראל 15 שנה אחרי, ולרחל אמנו מגיעים רבבות על גבי רבבות לתפילה , למרות נסיונות ההשכחה.

אפילו מילות השיר החילוני שכתב שמואל רוזן ושהיה מושר בפי כל, עד שמאגר הזכרונות שעליו גם היה זכר רבין, נמחק, הולך ומתגשם לפתע על ידי החרדים: ... "מנעי קולך רחל, מנעי קולך מבכי, כולנו פה, רחל, עם התרמיל על שכם., שוב לא נלך רחל, ואת שוב לא תלכי, שוב לא נלך רחל מני שדמות בית לחם.

מרגיז, אה?

טקס ה'עריפה' הגדול של סוף השבוע

זהו הסוד השמור ביותר בתקשורת הישראלית, אבל בעלי מהלכים ב'ידיעות אחרונות' גילו אותו רק לאזנינו.

במוסף '7 ימים' שייצא בסוף שבוע זה עומדת להתפרסם, מה שהם כינו - 'כתבת רצח' על הרב מרדכי אלון. כותבת אותה שוש מולא, והיא תרד לפרטים שלא יהיה קל ולא נעים לקרוא אותם.

המעשה הנלוז והמתועב של עריפת ראשו של הרב אלון תחת הגליוטינה שנועדה לחיתוך נייר בבית הדפוס של 'ידיעות אחרונות', וניתוקו מהגוף שהורד מחבל התליה עליו נתלה כבר הרב אלון בשידור חי על ידי חברי 'פורום תקנה', הוא מעשה וונדלי ואכזרי מאין כמוהו. הוא המוכיח כאלף עדים כי גם הסיבוב הקודם היה 'רדיפה' נטו ומתוך מניעים תת אנושיים.

אלה שעשו זאת במחזור הקודם, עוד יכלו להצטדק ולטעון אז כי הם עושים את מה שעושים בשם תיקון העולם וכדי להרחיק את עם ישראל מלב הסכנה האמיתית המאיימת עלינו ועל היקום כולו מן הצפון, שהרי כבר נאמר כי מ...צפון תפתח הרעה.

מסתבר שאכן יותר משהצליחו אנשי פיקוד העורף להטמיע את הצורך להזהר מפני הגרעין האיראני, או הנשק הלא קונבנציונאלי שבידי החיזבאללה, הצליחו אנשי 'פורום תקנה' להרחיק את כל אבירי האחריות המוסרית, משעורי התורה הנהדרים של הרב אלון, ואפילו חיזקו את הקשר האסוצייטיבי בינו לבין הנשיא לשעבר משה קצב. זה החליט משום מה ל'כבד' את הרב אלון המופתע, בהשתתפות בחתונת בנו שנערכה לפני כשבועיים ברוב עם שמח.

רצינו מאד להאמין שידי 'פורום תקנה', שעדיין לא יבשו מההתבוססות בסיבוב הקודם, לא מעורבים גם בעריפה הפעם . אז, הם עמדו על טענתם שהאשמות הן אתיות, אבל לפחות היו מוכנים, גם בשיחה עמנו, לחשוב שוב האם נכון ומוצדק היה לערוך לו משפט שדה ולחסלו בשידור חי כפי שעשו.

מאז, חשבנו לעצמנו, הרי גם הם עצמם הואשמו, על ידי אותה תקשורת, בהשתקת פרשיות חמורות לא פחות, תמורת בצע כסף. מאז, הרי הועבר כל החומר שבידיהם למשטרה, וממנה לפרקליטות, והרי לא ייתכן שמישהו השאיר בידו 'עותק', רק כדי להעביר אותו לשוש מולא מ'ידיעות אחרונות' וללחוץ, באמצעות הפרסום, על רשויות החוק לפעול וכמה שיותר מהר.

אלא שלפני שבוע הופיעה ידיעה באתר ynet שלא מותירה לנו הרבה מקום להרחיק את החשד שהמקור הוא גם הפעם אותו מקור כלומר - 'פורום תקנה'. באותה ידיעה חשף קובי נחשוני (גילוי נאות: בני היקר) כי שמונה חודשים לאחר שפורום תקנה הזהיר את הציבור מפני הרב מוטי אלון, החליטו חבריו לחשוף מידע נוסף.

"ל-ynet נודע כי חברי הגוף החליטו לחדש את המאבק על דעת הקהל בעניינו ולפרסם פרטים נוספים ומשמעותיים בפרשה, זאת שמונה חודשים לאחר שגזרו על עצמם שתיקה והודיעו כי סיימו את טיפולם בנושא. לטענתם, תלמידיו של אלון מנסים באחרונה לערער על אמינות הפורום והמתלוננים באמצעות הפצת "מסכת של שקרים", עד שלא נותרה להם ברירה אלא להסביר את אזהרתם ולחשוף בפני הציבור את החומר הרב שברשותם".

"נכון ליום פרסום הכתבה"– כותב קובי בידיעה – "ב'תקנה' עדיין דנים מה, כיצד ומתי לפרסם".

אז זהו. כנראה שהדיונים נגמרו, ההחלטה המרושעת נפלה, והבחירה היא - 'ידיעות אחרונות' ושוש מולא בסוף שבוע זה. ואם מישהו יספר לכם שה'רודפים' פועלים מתוך 'שליחות ממלכתית' שאלו אותו בבקשה, גם בשמנו, למה בשמונת החודשים האחרונים הם, איבדו את אמונם לא רק בבתי הדין הרבניים הבלתי תלויים שאליהם לא פנו ללבן את הענין , אלא כבר אינם סומכים אפילו על הפרקליטות ובתי המשפט ה'ממלכתיים'.

רק על שוש מולא?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!