30 אלף הוטבלו: לדמותם של האוונגליסטים הנוצרים בישראל

במסגרת ניסיונות פסיכותרפיסט רפואי להבין את השפעתו של המיסיון האוונגליסטי הנרחב בישראל, הלכה והתבהרה סוגיית ניצול ישראלים בידי מיסיונרים, כאשר חלק מהמיסיונרים בישראל התגלו כממירי דת תוקפניים.

בטור מיוחד כותב דונלד זאב אוסלן, מומחה עולמי לנפש האדם, כי האוונגליסטים במידה רבה פועלים על-פי דפוסים דומים של טיפוח ומניפולציה.

"אני מאמין שיש לבחון עמדה זו כדי להבין את השפעת המיסיון על העם היהודי", הדברים נכתבו על רקע חשיפת 'בחדרי חדרים' על ניסיונות של מספר משפחות נוצריות להמיר את דתן של יהודים, וחלקן התערו בתוככי החברה החרדית בעיקר בעיר ירושלים.

דונלד זאב אוסלן, כותב. כי עלינו להכיר בכך שבמשך שנים ניצבה קהילה אוונגליסטית נוצרית פרו-ישראלית משמעותית בקדמת השדולה הפוליטית לטובת מדינת ישראל, ותרמה סכומי כסף גדולים במסגרת תמיכה כלכלית ופילנטרופית למדינה היהודית ולמוסדותיה. על אף המהפך והשינויים בממשל האמריקאי הנוכחי, נותרו האוונגליסטים תומכים נאמנים של ישראל, ועל כן דיפלומטים ישראלים ומנהיגים יהודים בתפוצות מעדיפים להעלים עין מפניוֺת מיסיונריות בלתי מזיקות לכאורה, מאשר לבחון או לנתק את הקשרים מבוססי האמונה שכובלים אותנו בחוזקה יחדיו, שהתוויתם נערכה במלאכת מחשבת. אך התנאים המוקדמים והמחירים הכרוכים במערכת היחסים הזאת משוועים לבחינה מחדש.

כיום בישראל ישנם יותר מ-300 סוכנויות ואתרי פולחן, כמו גם אתרים מקוונים רבים, המיועדים להמרת יהודים לאמונה ב'אותו האיש' המאמצים האגרסיביים של הארגונים המיסיונריים בישראל (הממומנים בעיקר דרך ארה"ב) הובילו להכפלת מספר ההמרות במהלך 5 השנים האחרונות, בהן הוטבלו לנצרות רח"ל כ-30,000 איש.

גופים דמוי-ממשלתיים בישראל עושים שימוש בארגונים אוונגליסטים מיסיונריים לצורך תמיכה כספית ולמתן שירותים לישראלים.

דונלד זאב אוסלן, כותב, כי ב-45 שנות הקריירה שלו, הוא עבד עם אנשים שסובלים מבעיות רפואיות כרוניות, הוא מציין, כי על-פי מחקרים, לחץ חמור מהסביבה הקרובה, יכולים לגרום לפגם במערכת החיסונית ולנטייה לפתח מחלה אחת או יותר בשלב מאוחר יותר במהלך החיים. למרבית המטופלים הייתה, בנוסף לבעיותיהם הרפואיות, אבחנה פסיכולוגית שהייתה קשורה בחרדה ובטראומה.

עוד מציין המומחה כי יש אנשים שמשתמשים בהונאה, בשקרים ובתרמיות במטרה להשפיע על קורבנותיהם ולשכנעם. הם "קונים" את תשומת הלב של קורבנותיהם ואת חיבתם, לעתים קרובות בעזרת מתנות והצעות כספיות. הם מקשרים את עצמם לדמויות סמכות וכבוד ראויות לאמון ובכך זוכים לאמינות. הבריתות שהם יוצרים עם דמויות הוריות או דמויות מוערכות אחרות מאפשרות להם לצוד את קורבנותיהם.

מיסיונרים מזהים קורבנות, משחרים להם ספציפית בקבוצות או כיחידים, ומשיגים סיפוק כלשהו כתוצאה מהצלחתם וממאמציהם. סיפוק זה עשוי להיות תאולוגי, רוחני, רגשי, או קשור בשליטה והשפעה. הם גם מקהים בהדרגה את רגישותם של הקורבנות לתוצאה האמיתית שאליה הם מייחלים: המרה. מכאן שמדובר למעשה ב-"טורפים רוחניים".

המיסיונרים יודים לזהות ולנצל אוכלוסיות פגיעות בישראל. אלה כוללות מהגרים מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר, שייתכן שטרם השתלבו באופן מלא בחברה הישראלית, או שלא התקבלו לחלוטין כיהודים. המיסיונרים מאתרים גם ניצולי שואה, חרדים צעירים ומנוכרים, חולים שנוטים למות, וחיילים בודדים. אנשים פגיעים אחרים כוללים גם את אלה שסובלים מערך עצמי נמוך ומבעיות שונות, בעלי בעיות נפשיות ואנשים הסובלים מהתמכרויות.

המיסיונרים "ניזונים" מפחד: "אתה רוצה להגיע לגן עדן; אתה לא רוצה להגיע לגיהנום. האמן בו" (אותו האיש). מיסיונרים סמויים רבים למדו היטב להשתמש בסממנים יהודים חיצוניים כגון השפה העברית, טקסים ואירועי חיים יהודיים, ולעתים מאמצים את הלבוש היהודי הדתי, סרטוני וידאו מקצועיים המוצגים במדיה החברתית מצליחים לגרום לפיתוי באמצעות שימוש במיסיונרים אטרקטיביים המיומנים ומוכשרים בטכניקות תקשורת. ניסיונות הפיתוי שלהם איטיים, הדרגתיים, ומצטברים, ורק לעתים רחוקות מטרתם הסופית – המרה – ברורה.

הישראלים נוהגים לראות במיסיונרים "אנשים נחמדים", "ידידותיים", "טובי לב" ו-"אכפתיים". הם מטפחים אמון ותלות אצל קורבנותיהם בכך שהם מציעים בידור, ארוחות, ואמצעי חברות אחרים כדי לייצר פמיליאריות. (הישראלים, שהסתגלו במהלך ההיסטוריה ארוכת השנים למלחמה, לטראומה, ולאיום גופני, הם חסרי "הגנות" טבעיות כנגד נימוס ונחמדות). רבים מחסידי "היהדות המשיחית" הם בעצמם ילדיהם של מיסיונרים שהגיעו לישראל דרך פרצות בחוק השְבות של ישראל ומזדהים כישראלים.

הנוצרים האוונגליסטים מממנים שירותים חברתיים ואחרים, ומספקים מבנים, משאבים, וכוח אדם במטרה להפגין "אהבה" ותמיכה פוליטית וחברתית, כדי להשיג ולשמר אמינות. מאמצי הונאה רבים נעשים באמצעות סמלי וטקסים בעלי מראה יהודיים, וטרמינולוגיה מעורפלת, כמו "יהודים שלמים" במקום "נוצרים". הם מנצלים את החקיקה הרופפת בישראל נגד המרת דת ומיסיון.

המיסיונרים עקרו מהמסרים שלהם את הסממנים הנוצרים המורכים, כמו צלב, ודמויות אותו האיש, המיסיונרים מקשרים את עצמם למנהיגים ולגופים פוליטיים ישראליים, ולדמויות חברתיות ורבניות יהודיות, ומנהלים יחסים פוליטיים וכלכליים עם ארה"ב. באופן זה הם מציגים את עצמם באור של אמינות וסמכות. עקב כך, לעתים קרובות היהודים הם אלו שמניחים לתקיפה הרוחנית להתרחש.

מנהיגים יהודים רבים שאפשרו את המעורבות של המיסיונריות הנוצרית בתוך החברה הישראלית טוענים ש-"אף אחד מעולם לא ניסה להמיר אותי", או שהם "מעולם לא ראו מיסיונרים בארץ מנסים להמיר אחרים". מנהיגים פוליטיים וקהילתיים בישראלים השרישו בקרב הציבור את התפיסה שהאוונגליסטים הם "חברינו הטובים ביותר" ושהם ראויים לאמון.

המיסיונרים מאמינים שהם "מושיעים" את היהודים ומביאים אותם לכלל "שלמות". אמונה זו מצדיקה כל אמצעי הונאה.

כאשר מעמתים את ממירי הדת עם התנהגויותיהם הנצלניות, הם נוקטים הכחשה וערפול, מגייסים אחרים באופן אגרסיבי להגנתם, טוענים לנוכח ההאשמות שהם עצמם קורבנות, ומצהירים על חששם מפעולות תגמול כתוצאה מהאשמה "כוזבת".

באופן אירוני, היהודי האמריקאי והישראלי הממוצע נרתע מפעולות מיסיונריות. עם זאת, חסרים נתונים על מידת ההשפעה של הפרוזליטיזם התוקפני האוונגליסטי בישראל. אחת הסיבות לכך היא שמשפחות נבוכות ומתביישות באפשרות שבנם או בתם המירו את דתם, ועל כן הנושא נשמר "בסוד". אנשי מקצוע מצווים מבחינה אתית לשמור על חסיונם של אלה שנפגעו באופן טראומתי בידי מיסיונרים, ומחויבים להגן על הקורבנות ועל משפחותיהם.

רבים מראשי הקהילות היהודיות משיגים חלק ניכר מהכנסותיהם מתמיכה נוצרית אוונגליסטית. לאור העובדה שהתנועה האוונגליסטית מונה 80-60 מיליון חברים בארה"ב, ו-600 מיליון בכל העולם, מובן שמנהיגים ישראלים להוטים לקדם בברכה "ידידות" נוצרית אוונגליסטית, שירותי כוח אדם, ותמיכה כספית ופוליטית.

המומחה דונלד זאב אוסלן כותב עוד, כי השפעה על תחושת הביטחון הדתי והתרבותי בקרב הישראלים המיסיונריות, היא מהלומה לנשמה היהודית, רמיזה לסיבת היותנו בישראל – הבית היהודי, המקום הבטוח ליהודים. ההטפה הדתית היא מעשה ערמומי של פיתוי ופגיעה שלא רק שאיננו יכולים להתמודד עימו, איננו יכולים אף לזהות אותו ולהכיר בו. התוצאה של הבושה הסודית הזו היא החלשת הקשרים שמחברים בינינו. זוהי השפעת המשולה ל-"מחלה" המשפיעה על "מערכת החיסון" הישראלית, בדומה למצבים הרפואיים והפסיכולוגיים של המטופלים שלי. אני מאמין שישראל וישראלים חוו, או יחוו בעתיד, מה שניתן לקרוא לו "הפרעת דחק פוסט-טראומטית על רקע של המרת דת", או PTCD: Post Traumatic Conversion Disorder. תסמונת זו תלווה בתחלואה אישית, משפחתית וחברתית-מערכתית. אנו נקראים להתערב כדי לפעול מול הטראומה וההלם שנגרמים לחברה ולתרבות הישראלית.

יש מחיר לכך שהממשלה הישראלית משקיעה רק מאמצים פעוטים בעמידה על עקרונותיה ובקביעת קווים אדומים בהתמודדותה מול בני ברית נוצרים אוונגליסטים. בשל הלחץ מצדם של בני ברית אוונגליסטים וקבוצות נוצריות משיחיות בישראל, הניסיונות לחוקק בישראל חוקים משמעותיים נגד המיסיון נכשלו שוב ושוב. לעת עתה נותרו בישראל רק שני חוקים נגד פרוזליטיזם שהם חסרי השפעה וקשים לאכיפה. חוקים אלו קובעים רק כי המרת דתו של מי שלא מלאו לו 18 ללא הסכמת שני הוריו אינה חוקית, וכי חלק איסור להציע הטבה חומרית כחלק מניסיון להפיץ דת.

כמובן, כל זאת עומד בניגוד גמור לדעתם של אלה הרואים בהטפה לנצרות חלק לגיטימי ובלתי נפרד מהאמונה הנוצרית הבסיסית. ומה לגבי אותם אלה שדוגלים ב"מחשבות נשגבות" לגבי חופש ביטוי דתי – מי שטוענים שבמפגש פתוח בשוק החופשי של הרעיונות "האמת תמיד תנצח"? יש להכיר בכך שרעיונות אלה, המעוגנים במדיניות הציבורית ובנפש האמריקאית, אינם תמיד מתרגמים היטב כאשר מייצאים אותם לאומות אחרות – במיוחד כשמדובר בביטויים אינטימיים של אמונה. היהדות היא דת שאינה עוסקת בהטפה, מכבדת גבולות רוחניים פרטיים, ובאופן מסורתי נמנעת מדיון ציבורי עם הדתות המונותאיסטיות האחרות, שמטבען דוגלות בעליונות אמונתן.

ולבסוף ישנו גם העניין האתי. נראה שהטקטיקות האגרסיביות והמטעות שבהן משתמשים המיסיונרים מנוגדות למטרה לקדם זרימה חופשית של מידע מדויק ואמתי. תביעתם של הנוצרים הפונדמנטליסטיים לחופש לקיים פרוזליטיזם בתוך המדינה היהודית משמשת טקטיקה בלתי הוגנת כדי לקדם עליונות דתית נוצרית הקוראת תיגר על הרוח היסודית של האומה הישראלית – אומה שנחושה להבטיח את ההמשכיות והשימור של הזהות והמורשת של העם היהודי.

הכותב הוא דונלד זאב אוסלן, פסיכותרפיסט רפואי ושיקומי מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, וושינגטון, ומתגורר כיום בירושלים. מומחיותו לאורך קריירה בת 45 שנים היא בעבודה עם אנשים שסובלים ממחלות כרוניות מורכבות.

המאמר פורסם לראשונה באתר Visionmag.org.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!