מבעלזא ועד חב"ד • השיחות המעניינות ליד דוכני העיתונים

הלהבות בשער של עיתון 'בקהילה' צדים את עיניי. בתקופת מגוריי באשדוד פחות נתקלתי בדוכני העיתונים המוצבים בעיצומן של מדרכות עמוסות הולכי רגל, אבל מסובב כל הסיבות הוביל אותי לירושלים וכך, מיד עם יציאתי ממקום מגוריי החדש, אני נוהג להיתקל באותם דוכנים. והנה אני מבחין במישהו שקורץ לי מתוך הערימה. כשאני מתקרב אני מבין כי "עולם הלהבות", הוא זה שהתפשט מבעד לפלסטיק והדליק בי את ניצוצות הסקרנות. אז כן, 'בקהילה' לוקח את זה בהליכה; שער מדליק (תרתי משמע), השמצות על 'רובי' שהביא האיש הכי מצחיק בכנסת וקווים לדמותו של מי שכיהן כראש ישיבה במוסד התורני הכי גדול בעולם.

בדרך ל'הדרך' אני נתקל באחד ממכריי בעולם התקשורת והוא לוחש לי לאוזניים: "אתה יודע כמה עותקים 'הדרך' מוכר מדי שבוע?". אני מעמיד פני תם ושואל: "כמה?". הוא נוקט במספר עצום אבל אני לוחש לו בחזרה: "במסגרת ההתעסקות עם עיתונים ומגזינים נחשפתי למספרים יותר מדויקים ומתברר שהמספר יותר גבוה. ולא רק, עיתון 'הדרך' הוא המגזין הכי נמכר במגזר החרדי בסופ"ש". בינתיים אנחנו מתמוגגים על השער המרהיב, עם הכתבות שמסקרות גם את החדשות הפנים ישראליות וגם את הסערות המתחוללות מעבר לים. והוא מסביר לי כי ישנן אלפי משפחות מבני עדות המזרח שלא מוכנות לוותר על סופ"ש בלי העיתון, ולכן המספרים כל כך גבוהים. אני מהנהן בהסכמה וממשיך הלאה.

עיתון 'משפחה' בוחר ככל הנראה בקו חדש; האדרת כבודם של מאורי הדור ועיני העדה. גם השבוע מופיע בשער, על רקע תמונה עתיקה ומדהימה, כתבה על דמות תורנית, והפעם, פרויקט מתוך חדרו של רבן של ישראל וגדול המפרשים בהיסטוריה היהודית. 'משפחה' שהוביל את העיתונות החרדית המודפסת בעשרות השנים האחרונות, שומר על ההובלה בתחום התוכן, ושולח, גם הפעם, כתב לחו"ל שיתאר את המחזות בצורה הכי אותנטית שיש. אוי אוי, אני פולט אנחה, חבל ששער של עיתון הוא זה שמזכיר לי כי 'תשעת הימים' בפתח. עיתון חרדי למגזר חרדי. יפה ומרגש .

הדמות הרוז'ינאית המלכותית שמופיעה על השער של 'העולם החרדי' - לא משאירה ברירה ומושכת אותו לעבר עמדת 'מגזיני הבחצרות'. המוכר שרואה אותי בוהה בדוכן העיתונים ניגש אליי ומתעניין על הסתקרנותי המיוחדת בדוכן הספציפי. נכנסים לשיחה וכרגיל, אני מתחיל לחפור. "אני די רחוק מהמגזר החרדי ולכן אני פחות מתעניין במגזינים של הרבנים", הוא אומר לי, "אבל מעניין מאוד שמגיעה כמות אדירה של 'העולם החרדי' ולמרות שהוא מצורף גם ל'בקהילה' - לא נשאר אפילו עותק אחד עד אחרי שבת. מוזר החרדים האלה", הוא אומר ומושך אוטומטית כמה זוגות עיניים עצבניות...

העיתון המוביל בניו יורק החרדית, 'די וואך', בוחר השבוע שוב להתמקד ב'קאנטרי'. אינני חושד כי תמונותו של האדמו"ר מסאטמר באה לאזן את התמונה של הבחורים הבלזאיים משבוע שחלף, אלא נוטה לחשוב כי, כהרגלו של עורך ה'די וואך', הוא משכיל להבין כי יצירה פוטוגרפית בה נצפה אדמו"ר בכיר, עם בעקיטשע ושטריימל מפוארים, בחורים שמתגודדים סביבו ורקע של 'קאנטרי' - היא תמהיל נכון ומובטח למשיכת כל לקוח פוטנציאלי.

השבוע אני מעדיף לא לדלג על המגזין האגדי 'כפר חב"ד'. עוד בהיותי בחור צעיר באנטוורפן העתיקה נהגתי להציץ בין דפיו המעניינים של המגזין החסידי שלא פוסח על אף בית חב"די בעולם. למרות עשרות השנים מאז נסתלק לגנזי מרומים אותו צדיק, בחב"ד עדיין מצליחים להביא כל שבוע מחדש, סיפורים ואנקדוטות מעניינים על הרבי זצ"ל ועל אנשים או מעשים הקשורים אליו. "היחס הנדיר שקיבל מהרבי". "השליחות של אחרי הקורונה בארגנטינה וברזיל" ו"הרישיון שהרבי שלל" - אלו ציטוטים שלא מותירים אף יהודי עם ניצוץ חב"די בלב, ללא התלהבות וסקרנות. 

גם 'המחנה החרדי' של בעלזא מגיע מדי שבוע לאלפי חסידים בארץ ובעולם. מדי שבוע מופיע המאמר של חבר הכנסת ישראל אייכלר. ניסיתי להמר במהלך השבוע על כותרת של אייכלר - אבל כל ניסיונותיי לשווא; "ממשלת האקזיטים הימור מסוכן", הפך את כל הנאומים שלו במהלך החודש האחרון כמשהו שדומה לשיחת קירוב על שפת הימים, על רקע קול נגינה של כנר מיומן.

הלהיט החדש של השנים האחרונות בניו יורק החרדית, הוא מגזין 'מאמענט'. אפשר להגיד שהיצירה הקריאייטיבית על השער מסמלת את סוד הצלחתו של המגזין, למרות ההערכות על כישלון צפוי בתחילת דרכו. אולי הגיע הזמן שגם בישראל יהיה משהו דומה לדבר המיוחד הזה.

'א בליק' הופיע עם שער שמסמל את שגרת היהודים בניו יורק בתקופה זו. אפשר להגיד שזה מוציא את העיניים של הישראלים ומוציא את הכסף של האמריקאים, שמנסים לתפוס מנוחה קטנה בין האטרקציות השונות בנופש.

ולסיום, העלון המיוחד שכבש את המגזר בשנים האחרונות. בניגוד לאחרים הוא כן זכר שהגיע יום ה'יארצייט' של פוסק הדור זצ"ל, והוא גם מביא פרקים נהדרים שאפשר לראות אותם נקראים לפעמים בין הדף של לכו נרננה בסידור שבת, לבין הדף של לכה דודי. משהו כמו "מסע אל הדממה", זה מה שמונע מאותם קוראים להירדם בשעות הראשונות לאחר כניסת השבת.

זיגיש

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!