יעילות החיסון: הנתונים הסותרים בין ישראל לאירופה

תחת הכותרת "נתונים סותרים על יעילות החיסון נגד הדבקה בווריאנט דלתא, המתפשט בישראל. בבריטניה לוקחים הימור מושכל – האם כבר אפשר "לחיות עם הנגיף"?" פרסם היום (חמישי) הד"ר ארז גרטי ממרכז דוידסון, הזרוע החינוכי של מכון ויצמן, את סיכום התפתחות ההיבטים השונים של נגיף קורונה במהלך השבוע האחרון. הטור המלא להלן:

3.3 מיליארד מנות חיסון נגד נגיף הקורונה ניתנו עד כה ברחבי העולם, כמעט מחציתן בסין לבדה. במדינות רבות מבצעי החיסון מתקדמים יפה ושיעור גדל והולך מהאוכלוסייה קיבל מנה אחת לפחות של חיסון. במדינות האיחוד האירופי, שבתחילת הדרך סבלו מחסמים בירוקרטיים וארגוניים שעיכבו מאוד את חיסון האוכלוסייה שלהן, ניתנו עד עד כה למעלה מ-380 מיליון מנות, ויותר ממחצית התושבים קיבלו מנה אחת לפחות. בכמה מדינות באירופה שיעור ההתחסנות עדיין נמוך, בהן קרואטיה, רומניה ואלבניה. 

בארצות הברית התקיימו חגיגות יום העצמאות ה-245 עם הישג מרשים – 67 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת במדינה חוסנה במנה אחת לפחות. המספר הזה קרוב מאוד ליעד השאפתני שהציב הנשיא ג'ו ביידן עם כניסתו לתפקיד לפני כחצי שנה – 70 אחוזי התחסנות עד היום הזה. אז זה עוד נשמע דמיוני. עם זאת, הפצת החיסונים לא אחידה ובכמה מהמדינות, בהן אינדיאנה, קרוליינה הדרומית ולואיזינה, שיעור המתחסנים עדיין נמוך.

בזירת חיסוני הנוער, בארצות הברית נראית האטה משמעותית בקצב ההתחסנות. מתקרבים שם אט-אט לחסן חמישה מיליוני בני נוער במנה אחת, ו-3.6 מיליון בשתי מנות. בישראל המבצע המקביל הואץ השבוע לקצב של למעלה מ-20,000 מתחסנים ביממה מתחת לגיל 16. הבהילות נובעת משתי סיבות עיקריות: ההתפרצות של וריאנט דלתא בארץ, שנפוץ במיוחד אצל צעירים ולא מחוסנים; והעובדה שתוקפם של החיסונים שנמצאים בארץ עומד לפוג בסוף החודש, לפני שסוכם מתי יגיע המשלוח הבא מחברת פייזר.

בעניין הזה ישראל חתמה ברגע האחרון על הסכם עם קוריאה הדרומית על העברת 700 אלף מנות חיסון לשימוש מיידי של תושבי קוריאה, בתמורה לכמות זהה שתועבר לישראל בסתיו. עבור הקוריאנים זו עסקה מצוינת, עקב שיעור ההתחסנות הנמוך מאוד בה – פחות מ-30 אחוז מאוכלוסייתה קיבלו מנה אחת לפחות, ובגלל וריאנט דלתא שמתחיל להתפשט גם שם. וכמובן, כך נמנע בזבוז של מאות אלפי חיסונים מצילי חיים.

נתונים מדאיגים: בישראל התפרסמו השבוע שתי הערכות קודרות – האחת של חוקרים מהאוניברסיטה העברית והשנייה של משרד הבריאות, שהסתמך כנראה על אותם נתונים. מההערכות עלה שיעילות החיסון במניעת הדבקה בווריאנט דלתא נמוכה משמעותית מההערכות שרווחו עד כה ועומדת על כ-64 אחוז בלבד. עם זאת, שיעור ההגנה שלו ממחלה קשה נותר גבוה ועומד על כ-93 אחוז.

הנתונים האלה סותרים מחקרים מאנגליה, מסקוטלנד ומקנדה, שמצאו כי היעילות של קבלת שתי מנות חיסון של חברת פייזר גבוהה הרבה יותר, אך עולים בקנה אחד עם מחקר מסינגפור שדיווח על 69 אחוזי יעילות במניעת הדבקה. ייתכן שהמצב הייחודי בישראל, שהקדימה לחסן את רוב האוכלוסייה הבוגרת שלה, אכן מאפשר למחקר המקומי לשקף תמונה מהימנה יותר של המציאות, כפי שכבר קרה במחקרים קודמים שפורסמו בארץ בחודשים האחרונים. מצד שני, יכול להיות שקיימת הטיה בממצאים ושבעוד כמה שבועות נגלה כי החשש היה מוגזם.

גם אם החיסון לא מונע לגמרי הדבקה ואולי אפילו לא מחלה קלה, נראה שהוא עדיין מונע היטב סיבוכים מסכני חיים – וזה החשש העיקרי מהקורונה. ובכל זאת, כיוון שמספר החולים עולה, גם התחלואה הקשה גוברת, ואיתה מספר המאושפזים. בזכות החיסונים, העלייה הזאת הרבה יותר מתונה ממה שראינו בגלים הקודמים, אבל היא מראה לנו שהנגיף עדיין פה ושאסור להיכנס לשאננות.

השבוע התפרסם גם מחקר שהראה כי בני זוג הגרים יחד נמצאים בסיכון מוגבר להידבק זה מזה גם אם הם מחוסנים. הוא התפרסם לפי שעה באתר הפרסום המקדים MedRXIV, וטרם עבר ביקורת עמיתים. המחקר הראה שסכנת ההדבקה של בני זוג מחוסנים זה מזה היא כ-12 אחוז, לעומת 50 אחוז אצל מי שלא חוסנו. הנתונים נאספו בחורף, כשעיקר ההדבקה הייתה בווריאנט אלפא (הבריטי). נראה כי המצב עם וריאנט דלתא חמור יותר, בין השאר לאור ממצאים מסין שמראים שהעומס הנגיפי שלו גבוה יותר במידה משמעותית.

לחיות עם הנגיף: בבריטניה נערכים בינתיים לפתיחה מלאה של המשק למרות גל התחלואה הנוכחי, בניסיון להסתגל לחיים לצד הנגיף. הממלכה המאוחדת נקטה צעד דומה גם במהלך הגל הראשון לפני כמעט שנה, אך אז זה הוביל לאסון ולאלפי קורבנות בנפש. התקווה היא שהמצב שונה כעת בזכות החיסונים, אך יש רופאים שכבר מזהירים מעלייה בתחלואה הקשה, אם כי בצורה מתונה. כמו כל הימור, מחושב ככל שיהיה, קשה לחזות לאן הוא יוביל. בדומה להימורים שקיבלו מדינות אחרות לאורך המשבר, כולם יפיקו ממנו לקחים בדיעבד. בישראל מעדיפים לעת עתה גישה זהירה יותר ואף שוקלים להחזיר לתוקף שורה של הגבלות מתונות על הציבור, כמו מניעת התקהלויות, החמרת הקריטריונים לבידוד והגבלות נוספות על הכניסה לארץ דרך נתב"ג.

בתוך כך, נגיף הקורונה עצמו לא קופא על שמריו ונוצרים עוד ועוד וריאנטים נוספים שלו, כמו דלתא פלוס, הווריאנט הקליפורני ועוד. רובם לא יתבססו, או לא יגרמו נזק יוצא דופן, אך מספיק שאחד יהיה בעל יכולת ההדבקה, או כושר התחמקות מהחיסון שיעלו אפילו על אלו של וריאנט דלתא, כדי שנחזה בהתפרצות עולמית מחודשת. עם זאת חשוב לזכור שיש לקהילה המדעית אס נוסף בשרוול והוא היכולת לעדכן את החיסון בזמן יחסית קצר, כך שגם אם הנגיף ישתנה בצורה משמעותית, אפשר יהיה לעדכן את החיסון במהירות (באופן יחסי).

אנחנו נמצאים שוב בתקופה של חוסר ודאות. האם הנגיף הצליח להשתנות מספיק כדי לאתגר את מערכת החיסון המחוזקת של מקבלי החיסונים ולהתפשט כמעט באין מפריע, או שהבריטים צודקים ומצאנו את שביל הזהב של "לחיות עם הנגיף". עדיין לא ברור מה ילד יום, אם כי הרמזים, ובעיקר הגידול במספר החולים הקשים, נוטים מעט לעבר האפשרות הראשונה. ימים יגידו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!