הח"כית חושפת: ה-צ-ר-ח-ו-ת שבקעו מחדרה של איילת שקד

בסופו של שבוע סוער שבו הפסידה לראשונה הקואליציה בהצבעה על חוק האזרחות שמכונה גם 'חוק איחוד משפחות' - הודות לחבר הכנסת עמיחי שיקלי שהצביע 'נגד' והביע אי אמון בממשלה שבראשה עומד ראש מפלגתו נפתלי בנט, חושפת חברת הכנסת גלית דיסטל-אטבריאן, מקום 10 במפלגת 'הליכוד', את מסכת הלחצים שעבר ח"כ שיקלי שבסך הכל מבקש להישאר נאמן לבוחריו.

וכך מספרת ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן, עיתונאית וסופרת מוערכת בישראל בפוסט שפרסמה הלילה (חמישי) בדף הפייסבוק שלה: "באחד הלילות הלבנים בכנסת, נכנסתי ללשכה שלי כדי לנוח קצת על הספה. מאוד לא נוחה הספה. מפה לשם נרדמתי על הספה המאוד לא נוחה ברגע בו התיישבתי ואחרי דקה או שתיים התעוררתי לקול צרחות. וכשאני אומרת צרחות אני מתכוונת לזה".

"לא צעקות, לא דיבור בקול רם - צ ר ח ו ת", מדגישה הח"כית, "צרחות שגרמו לי להתעורר בשנייה, להחסיר פעימה ולרוץ אל החלון כדי לוודא שאף אחד לא עולה באש, ובאף אחד אני מתכוונת לאף אחת כי הצרחות בקעו מגרון נשי".

"העוזר שלי שהיה איתי בחדר רץ איתי אל החלון כי גם הוא נבהל, עשינו זה לזו "שששש..." כדי להבין מהיכן צרחות הייסורים האיומות האלה מגיעות ואז שנינו הבנו ברגע אחד ברור וצלול - זאת איילת שקד, אין מקום להתבלבל".

לפי תיאורה של ח"כ דיסטל-אטבריאן, "הצרחות היו כלכך איומות עד שהתקשינו לברור את המילים מהווליום, אבל היו מילים, אלה לא היו סתם צרחות, אלה היו מילים שנצרחות, מילים כמו "נמאס לי ממך!!!" וכל תת הז'אנר מהסוג הזה שלא אפרט כאן כעת".

"העוזר שלי ואני הבטנו זה בזו בתדהמה, שנינו כיסינו באינסטינקט את הפה עם כף היד, לשנינו נפלט צחקוק של מבוכה ותדהמה ושנינו רצנו למסדרון כדי לנסות להבין על מה המהומה (הדלת של שקד צמודה לדלת שלי). הצרחות לא פסקו, המסדרון הקטן והצר המה מצרחותיה של שרת הפנים, אמצע הלילה, כנסת ישראל, אני וידידיה העוזר עומדים נבוכים, קצת מודאגים ובאמת לא יודעים מה לעשות".

היא ממשיכה לתאר, "חזרנו ללשכה שלי, הצרחות לא פסקו וידידיה העוזר ואנוכי התחלנו להבין מה קורה: דקות ספורות לפני כן כל האופוזיציה קיבלה את פניה של שקד במליאה בקריאות "בוז" ו"בושה". אף אדם לא יכול לעמוד בזה בלי שזה יגע בו קצת, יטלטל אותו מעט, ישפיע עליו בצורה כזו או אחרת".

"היא צורחת על נפתלי, אני בטוחה שהיא צורחת על נפתלי כי הוא זה שסיבך אותה ככה, כי הכל בגללו", לחשתי לידידיה והוא נטה להסכים. "אולי באמת היו לה כאבי בטן," ידידיה ענה לי, "אולי היא באמת מרגישה אשמה על הנוכלות וההונאה," הוא השיב.

חברת הכנסת החדשה, אך הדומיננטית בליכוד, ממשיכה לתאר את אשר שמעו אוזניה: "הצרחות לא פסקו, אם כבר הן התגברו, התגברו עד כדי כך שהתחלתי לרחם עליה, בחיי, היא נשמעה כמו מישהי שנמצאת על סף התמוטטות עצבים, לא פחות. ברגע ההוא קצת השלמתי איתה בלב. ההבנה שיש לה מצפון פעיל שמייסר אותה ככה גרמה לי לשקול מחדש את דעתי עליה".

אז תפנית בעלילה, מספרת דיסטל-אטבריאן, "אלא שאז הדלת שלה נפתחה. ולא נפתלי יצא משם אלא עמיחי שיקלי. היא צרחה עליו כמו ברברית כדי שיסכים למכור את המדינה למנסור עבאס, היא צרחה עליו כדי שהוא יאשר בהצבעה את זכות השיבה השקטה של הפלסטינים לישראל, היא צרחה עליו כמו שהיא נעלה את ניר אורבך בשירותים ברגע הקט בו הוא התלבט האם ליישר קו עם ההונאה".

לסיכום טוענת ח"כ אטבריאן, "שום כאבי בטן לא היו שם מעולם אצל איילת. היא הזרוע הביצועית והנחושה ביותר שם בקבוצת ההונאה. בריונית ונחושה ואסטרטגית ומפחידה שזה למות. אגב, דקות ספורות אחרי כל הצרחות האלה, שיקלי נכנס למליאה והצביע נגד. איזה שאקל השיקלי הזה, יא אללה". סיכמה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!