"את מכורה לדימיון שלך כמו לסמים"

"חשבתי הרבה על מה שאמרת לי" פתחה מירי

"באיזה הקשר?" שאלתי אותה

"שאמרת לי מה אני בוחרת, להיות מונעת על ידי האושר או להיות מייצרת אושר.

וגם, שאמרת לי, שאני מאמינה  מאוד חזק, שאצלי עולם דמיוני  טוב יותר מעולם מציאותי"

"נו? ולאיזה מסקנות הגעת?" התעניינתי.

"שלא טוב לי. לא יודעת, פשוט לא טוב לי איתו, הוא משעמם אותי, הוא לא יצירתי, אין לו ראש פתוח הוא לא אוהב לבלות, כל היום נשאר בבית, הוא פשוט משעמם אותי, הוא לא כריזמתי כמו שאני אוהבת, לא טוב לי בקשר הזה" רטנה.

"אני מבינה שלא טוב לך, אבל האם אלו המסקנות שלך מזה שאמרתי לך שעולם דמיוני עבורך טוב יותר מעולם מציאותי?" התעניינתי.

"לא, אני פשוט חושבת שאני לא באמת מבינה  את זה, לא מבינה איך זה אמור לשנות את החיים שלי, איך אני פתאום יכולה להפוך להיות מאושרת ? ומה רע בזה שעולם דמיוני טוב יותר עבורי מעולם מציאותי?"

שאלה בכעס.

"בואי נעשה רגע סדר בדברים. קודם כל, על מנת להפוך להיות מייצרת  אושר, עליך לבחור!

ובשביל לבחור, את צריכה  להרגיש שקיימות  בפניך 2 אפשרויות.

כרגע, את מרגישה שיש בפניך רק אפשרות אחת וזה להשאר איתו.

את מרגישה שאת לא יכולה לעזוב אותו , הוא ייפגע, הילדים יפגעו הוא לא יסתדר בלעדיך, זה כשלעצמו כבר בעייתי.

את לא יכולה לבחור כאשר רק אפשרות אחת נתונה בידך. את חייבת להגיע לנקודה שבה לא תתני לפחד להוביל אותך.

כל עוד הפחד מנהל את הבחירה שלך, את לא יכולה לבחור.

ואז, מהרגע שתבחרי  את תעשי הכל על מנת לייצר אושר בנישואין האלה ולא תייצרי תלות בו באיך הוא הופך אותי למאושרת, ממלא את החיסרון שלי, אם אם הוא רק היה עמוק, זורם וקליל יותר.

זה בכלל לא העניין.

ועכשיו, לגבי המנגנון הזה שטבוע בך חזק: שעולם דמיוני הוא טוב יותר מעולם מציאותי.

במהלך חייך, סיגלת לעצמך תפיסה, שעולם מציאותי הוא דבר לא טוב.

למה? אני לא ממש יודעת, מאמינה שאם נפשפש בהיסטוריית חייך נוכל אפילו לגלות, מה גרם לך להגיע לתפיסה הזו.

בעקבות התפיסה הזו, פיתחת מנגנון בריחה, שכל פעם שאת נוגעת במציאות מול קושי או תסכול נוצרת אצלך חרדה ואז המנגנון הזה מופעל ומייד, קשה לך להשאר שם בקושי.

אז נפתח הדמיון שלך ואת נמלטת אליו, רק לא לשהות יותר מדי זמן במציאות.

זה מנגנון נפשי, שלא הצלחת להסביר לעצמך אותו כל חייך ואני בטוחה שכבר נתקלת בו ובנזקים הקשים שהוא ייצר עבורך.

הדמיון יכול לבנות עולמות ומצד שני הדמיון יכול להיות סם המוות שפשוט מפורר לך את המציאות אל מול העיניים.

רוב האנשים שהורסים לעצמם את החיים זה בגלל דמיונות.

המנגנון הזה, בעצם מפריע לך לבטא את כל כוחות הנפש שלך" הסברתי לה ואז היא קטעה אותי באמצע.

"אז מה? אני לא ידמיין? אני בסך הכל חולמת על בעל טוב יותר, מה רע בזה? כל מה שראיתי וקראתי בספרים על נישואין, על אהבה, איפה כל זה? איפה הדבר הזה שאני אמצא את החצי השני שלי? למה אני מרגישה שאני בסיפור הלא נכון? אני מרגישה שהשם טעה הוא בחר לי את הבנאדם הכי לא מתאים, יש בו בדיוק את מה שהכי מעצבן אותי " התפרצה בתוקפנות.

"לא צריך בשום אופן  לוותר על החלומות, יש הרבה מקום לדימיון.

אבל צריך לשים לב, איך זה משתלב בתוך המציאות, איך הדימיון הוא מנוע שעוזר לבטא את כוחות הנפש  שלך ולא מגיע כדי  לשמש לך מקלט מהמציאות המרירה של חייך.

את צריכה להתמודד עם המציאות ועם כל מה שזה אומר.

גם אם זה אומר להתעקש על דברים שמגיעים לך בזוגיות, לתבוע את השותפות שאת ראויה לה, את כל האהבה שמגיעה לך.

דימיונות עלולים להיות כמו עוד סוג של התמכרות, כמו מי שמשתמש באלכוהול או סמים או כל דבר אחר.

כל אלו, הם רק נתיב בריחה של האדם מעצמו, זה מייצר לו חומת הגנה מול המציאות, כי אין בו כוחות נפש להתמודד, לשנות ולשהות במציאות.

את  מצליחה להבין אותי?" פניתי אליה

"בערך" אמרה נשמע בקולה ייאוש.

"את נמצאת בבלבול ובמאבק פנימי.

בשכל, את מבינה שאת לא רוצה להמשיך לברוח מההתמודדויות של המציאות.

את מבינה שההתמודדויות האלו יחזרו אליך בכל מקרה בחיים.

האפשרות היחידה שלך להתמודד עם הבעיה, זה להחליט החלטה אחת שאת לא חוזרת ממנה, אבל הפעם, את תמצי את כל כוחות הנפש שלך, תשימי את כל כולך בקשר במאה אחוז ואז תתחילי לראות את כל האור במציאות שלך ותוכלי להתחיל לייצר אושר ושמחה בתוך המציאות האפרורית שלך היום" סיימתי.

"אז מה אני צריכה לעשות? תני לי כלים מעשיים. תני לי שעורי בית, משהו להתאמן עליו, לעבוד איתו" מירי התחילה לשנות כיוון והתחילה להשמע נלהבת.

"את קודם חייבת להבין שהבריחה שלך מהמציאות היא בריחה מעצמך, את צריך להתחיל לפגוש את עצמך ולפגוש את עצמך המשמעות של זה, זה למוסס את כל הדמיונות.

את צריך להתחיל לעבוד בשני מישורים:

1. להיות ציידת דמיונות - לאתר את כל הדמיונות שלך שבהם את מרגישה שהם מקפיצים אותך מעל המציאות של חייך (דוגמאות: אם תגורי בבית גדול יותר יהיה לך טוב יותר, אם יהיה לך בעל יותר כריזמתי יהיה לך יותר כיף, אם תעשי עוד חסדים ימחאו לך כפיים וכולם יאהבו אותך וידברו עליך...)

בכל פעם שאת נתקלת בדמיון שאתה רגילה להתענג עליו, תזכירי לעצמך שזה רק דמיון, הדמיון הוא מסך שמסתיר את המציאות.

הדמיונות האלה פוגעים בך באופן שיטתי כל הזמן, את חייבת להתחיל לצוד את הדמיונות האלה, להבין שהם סתם בלון נפוח ופשוט לפוצץ אותם עם סיכה. להגיד לעצמך, זה סתם דמיון, שום דבר מהדמיונות האלה, לא באמת יעשה לי טוב בחיים האמיתיים, הם פוגעים במציאות שלי.

1. במקביל לזיהוי הדמיונות, שכל דמיון כזה הוא מסך שמערפל לך את המציאות האמיתית.

כל פעם שתסיר את המסך הזה, תוכלי לאט לאט לראות יותר פרטים במציאות שלך וזה יאפשר לך להתחיל לגלות את כל האור במציאות שלך.

זה יאפשר לך לגלות כמה בעלך טוב לך, כמה הילדים שלך מדהימים, כמה העצים הפרחים שבחוץ יכולים למלא אותך באושר.

 שאת לא צריכה לברוח מהמציאות וכל האושר האמיתי הגדול של חייך נמצא לידך ממש.

הטור נכתב בהשראת הרצאותיו המרתקות של הרב אליהו לוי

חנה דיין אור-ישראל
בוגרת בית הספר הגבוה לתורת הנפש
MA טיפול זוגי ופרטני
מתמחה בליווי לצמיחה מתוך משבר
קליניקה פרטית באזור המרכז
טלפון: 054-4480705
מייל: [email protected]

בהשראת הרצאותיו המרתקות של הרב אליהו לוי
מרצה מתורת הנפש
לאתר בית הספר לחצו כאן>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!