כשנתניהו אמר לריבלין: "לך תתקוף את אמנון"

הטורים המרכזיים ב'הארץ' ו'ידיעות אחרונות' מוקדשים בסוף השבוע לנשיא היוצא ראובן ריבלין. שניהם מהללים את ריבלין ואת דרכו הפוליטית, תוך שהם כצפוי, מתייחסים ליו"ר האופוזיציה נתניהו ומבקרים את התנהלותו.

ורטר עמד בטורו ב'הארץ' על הסימבוליות בכך שריבלין עוזב לאחר שהושלמה מלאכת הרכבת ממשלת השינוי ונתניהו זז מהדרך. הוא גם מספר על מערכת היחסים העכורה בין השניים: "הוא היה בא אליי, מדבר איתי בדחילו ורחימו, יוצא ממני, ודקה אחרי היה הולך ומסית נגדי בצורה מחפירה, סיפר ריבלין לאחרונה לקבוצת חברים שבאה להיפרד ממנו", כותב ורטר.

"ביבי היה אומר לי כל פעם שזה לא הוא, שח ריבלין לחבריו. אני הייתי אומר לו, איך אתה לא מתבייש לשקר לי בפנים? שכחת עם מי אתה מדבר? זה אני, רובי. לקראת הסוף, סירבתי לראותו. אמרתי לו: אדוני, אתה לא תבוא ותדבר אליי בלשון אחת, ואחר כך אני אקרא בכל הרשתות והאתרים השמצות שמגיעות כולן מהבית שלך. מלשכתו היו מתקשרים לבקש פגישות. סירבתי".

בהמשך ורטר מתייחס למה שהתרחש מאחורי הקלעים של הברזת הנשיא ריבלין מהתמונה המשותפת עם נתניהו ביום השבעת הכנסת: "עוצמת הקרע בין השניים הומחשה כשריבלין החרים את התמונה המסורתית בכנסת לאחר ישיבת השבעתה".

ורטר כותב כי "נתניהו, יו"ר הכנסת לוין ונשיאת העליון אסתר חיות יצאו כהרגלם למרפסת וגילו שאחד חסר. ריבלין כבר היה בבית, בטרנינג. כמה מיועציו חשבו שהוא טועה. שככה לא עושים. לך תצטלם, אתה לא חייב לדבר אתו, תכבד את המסורת. דחקו בו".

אך ריבלין התעקש: "מסורת אינה תמיד דבר מקודש. אם אני מצטלם איתו, אני נותן לו לגיטימציה. אני משדר שהכול בסדר. בעוד שכלום לא בסדר".

גם נחום ברנע ב'ידיעות' מציין את סיום תפקידו של ריבלין. הוא גם חושף סיפור שלדבריו ממחיש את ההבדלים בין נתניהו לריבלין: "במחצית השנייה של שנות ה־ 90, כשנתניהו היה ראש ממשלה וריבלין חבר כנסת, הכוכב העולה בפוליטיקה של המרכז־שמאל היה אמנון ליפקין־שחק. עזוב כל דבר, לחץ נתניהו על ריבלין. תקוף רק את שחק. הוא האויב. תגיד שהוא שמאלן קיצוני, שהוא מסוכן למדינה. לך, עכשיו. אבל אמנון לא כזה, אמר ריבלין. הוא לוחם אמיץ, רמטכ"ל. חוץ מזה, הוא חבר שלי. אתה לא מבין בפוליטיקה, פסק נתניהו, ופנה לחפש שופר אחר".

עוד כותב ברנע על השניים: "הם היו חברים קרובים. בילו יחד, בעיקר בחו"ל. ריבלין, מבוגר מנתניהו בעשר שנים, עזר לו לעשות את צעדיו הראשונים בליכוד". ברנע מנתח את אופיים ומסביר כי אישיותם שונה. "נתניהו ממוקד מטרה, כוחני, גמיש להפליא מבחינה אידיאולוגית, חשדן ותועלתני ביחס שלו לאנשים; ריבלין רגשן, חם, דבק בהשקפת עולמו, מחובר לאנשים בלי קשר לדעותיהם או לזיקתם המפלגתית. נתניהו בשאפתנותו; ריבלין באנושיותו".

"אולי מיותר לציין לאיזה מודל בפוליטיקה ליבי נוטה", הוא מציין.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!