עורכים, קצת רחמנות. קצת חמלה, בבקשה

הלב נחמץ

פחות משבוע אחרי שהעלנו כאן, בהקשר לדודי זילברשלג ועו"ד סיני גלבוע את תופעת ההתעלמות, ואם תרצו או לא ההתאכזרות מצדנו, אל האישים מתוכנו שהופכים מטרות לחיצי התקשורת והפרקליטות, ומופקרים כשהם מדממים בשדות הקרב, זה קורה שוב ובצורה הקורעת לב.

מי שלא קרא בעיתוני היום את הדיווח ה'קר' מתוך עדותו של עורך הדין יעקב וינרוט במשפט שהוא נקלע אליו, לא חווה את החוויה הקשה של אדם הנלחם על חייו וכל מה שהצליח לצבור בהם. מי שאינו מגיש לו עזרה ותמיכה, ולו בצעד הקטן של הבעת הבנה למצוקותיו וחיזוק האמונה בחפותו, כאילו עוצם עיניים בזיהויו של מי ש'פגע וברח'.

קוראי העיתונות החרדית, לא חשודים בכל אלה. עורכי העתונים, במדיניותם המאכזבת והמכעיסה, שלא להזכיר את ההיטפלות אל וינרוט, כאילו הם מואשם חלילה במשהו, ואפילו ברצח, חסכו זאת מהם. אבל הם עצמם, וכל אלה שרואים ושותקים ישלמו את המחיר.

כשהדברים מתרחשים ב'זירה הסטרילית' של אולם בית המשפט שהקורבן נחשב למומחה הגדול בהתמצאות בכל נבכיהם ו...נבחיהם, הם חמורים פי כמה. עומד לו המשפטן יעקב וינרוט, על דוכן הנאשמים, חייו האישיים והמקצועיים מוטלים מנגד על 'מאזני הצדק' הוירטואליים, והוא מתחנן על נפשו: "אני לא איש חזק ולא גיבור ישראל. זה הורג אותי"!

בלשכות הנציגים החרדים, במערכות העיתונים וברחוב תורמים רק את ה'רקע' לזעקה המצמררת - שקט של חדר מתים...

וינרוט מואשם כי לקח תמורת ייצוגו של שוקי ויטה, בכיר במס הכנסה, שכר טרחה של 20 אלף שקל 'בלבד' שהוא מחיר זול מדי בעיני התובעים. מכאן הסיקו שה'יתרה', שלא נגבתה, היא תשלום שוחד לויטה תמורת טיפול הולם בלקוחותיו של וינרוט.

אין זה משנה אם כל אחד אחר מבני המעמד הנמוך או אפילו הבינוני שהיה נתבע לשלם סכום של 20 אלף שקל לעורך דין תמורת אותו שירות שקיבל ויטה מוינרוט, היה מאשים אותו ב'גניבה' ולא בויתור על חלק מהתשלום. אין זה משנה אם היו מהם שהיו פונים בתלונה ללשכת עורכי הדין על 'עושק', אבל בעיני הפרקליטים המדמיינים כי הם יושבים במרומי האולימפוס, 20 אלף שקל הוא סכום פעוט מדי לתשלום עבור שירותים משפטיים לא סבוכים, כמו אלה שהעניק וינרוט לויטה.

וינרוט בעדותו: "ויטה גימגם וראיתי שהוא לא יכול לשלם. ראיתי ביחס אל ויטה ממש התנכלות...ראיתי אדם שהמערכת סוגרת עליו...זו היתה ממש שפיכות דמים".

על ההיחלצות הזו לעזרתו של הנרדף הוא נדרש עתה לשלם את המחיר.

"פתאום אמרו לי משהו כמו 'מתעורר חשד ששוקי ויטה טיפל בלקוחות שלך , באותו זמן שאתה טיפלת בענייניו ושיש בכך סטייה מהשורה. לא הבנתי מה הם מטפסים עלי. אחר כך עלה גם עניין השוחד . באותו רגע חרב עלי עולמי. הסתכלתי על העיניים של החוקר וראיתי שהוא עמצמו לא מאמין במה שהוא חוקר. ..אני לא מצפה שיתנו לי 'חזקת חפות אבל לפחות שיתנו לי את 'חזקת האינטליגנט" - אמר וינרוט.

הגר"ח קנייבסקי ועוד רבים מגדולי ישראל, יכולים לבוא ולהעיד, כמה מקרים של אנשים שנזקקו לייעוץ ולטיפול משפטי, הם שלחו אל עו"ד יעקב וינרוט, והוא לא נטל מהם פרוטה. לפעמים גם תרם לחלץ אותם מבעייתם. אבל אם יבואו להציג את האמת הזו בבית המשפט, ולהזים את טענות הפרקליטות, עוד עלול עו"ד וירנוט להיכנס לכלא ל...מאסר עולם.

פרשת ה'שוחד' היחידה שגם אנחנו יודעים שעו"ד וינרוט היה מעורב בה היא השוחד הפוליטי שהובטח ל'יהדות התורה' תמורת הצטרפותה לקואליציה. שהוא היה זה שניהל את האפיק המשפטי של המו"מ ודאג שלא יוכנסו אליו 'עיזים'. על השוחד הזה אין שום חשש שהוא יועמד לדין, משום שבסופו של דבר הכל נשאר בגדר הבטחה בלבד, ושום דבר לא ניתן באמת. ממש כמו אצל אותו דיין שסרח, ונמצא חרש ולא עיוור. כששאלוהו: והרי השוחד יעוור עיני חכמים ואיך זה שאתה איבדת את השמיעה ולא את הראיה? והשיב: כן, אבל לי רק הבטיחו ולא קיימו...

וינרוט הוא שלוחם ונאמנם של גדולי ישראל, בעמידה מול הישויות הפוליטיות בכל העיניינים שיש להם השלכה משפטית. ההסכם הקואליציוני, חוק הגיור, פרשת עמנואל והליב"ה, הם רק רשימה חלקית. בתחומו, הוא זוכה לאמונם אפילו יותר מאשר חברי הכנסת. אז למה הוא מופקר לגורלו? למה צריך אדם במעמדו להגיע למצב שבו יעמוד, יתחנן על נפשו ויזעק מקירות לבו : "אני לא חזק, אני לא גיבור ישראל. הורגים אותי"?

לאן נעלמה מידת הרחמנות היהודית?

אילו היה שם

איזה מזל שהמדען הראשי המפוטר של משרד החינוך, דר' גבי אביטל, לא היה בין ה...כורים שנלכדו במעבה האדמה בצ'ילה.

איזה מזל ששר החינוך גדעון סער, שפיטר אותו בשל דבקותו של אביטל בתורה ואמונתו שיש מנהיג לבריאה, לא היה בין המחלצים.

דיווחים שליוו את מבצע החילוץ, סיפרו על התחזקות באמונה שהוא הביא לעולם כולו כי קיים בורא לעולם שגם הציל את הכורים.

ידיעה שפורסמה היום ב'ידיעות אחרונות' סיפרה על אחד המעמדים המשובבים במכרה בסאן חוזה שאירע אתמול בשעה שהכורה עומאר רייגאדאס עלה מבטן האדמה. רייגאדאס בן ה-56, ממנהיגי הכורים במכרה, הוא אחד הבולטים והצבעוניים בכורים שחולצו, וכשחבקו אותו ילדיו הוא ביקש מהם דבר ראשון...ספר תנ"ך.
חוששתנו שאם דר' גבי אבוטבול היה שם, היה שר החינוך סער דואג שלא היה נגאל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!