אבא לא חזה הצלחה כה גדולה • 20 לביתר
"אתה השתגעת", אמרו לאבא. "אתה הולך להוציא את הציבור מירושלים ומבני-ברק?". היינו הולכים ברחוב והיו פשקווילים נגד אבא • ר' יצחק פריימן נזכר בימים ששכנעו אנשים לקנות דירה בביתר, ומייסד העיר, אביו הרב חיים נחום, זכה לפשקווילים נזעמים ברחובות • 'בחדרי חרדים' מציג פרויקט מיוחד: ראיונות • תמונות היסטוריות • גלריית הווי • וכתבת וידאו
- יקי אדמקר ודוד קורן • צילומים: ארכיון ביתר ואלי סגל
- ו' חשון התשע"א
- 58 תגובות
זה קרה לפני 20 שנה: ביתר עלית, העיר החרדית הראשונה בישראל, פתחה את שעריה, וראשוני המתיישבים התחילו לבנות בה את חייהם. 10 שנים קשות עברה העיר מרגע שהתקבלה החלטת הממשלה הראשונית, ועד שלב האכלוס המעשי של עיר התורה והחסידות בהרי יהודה.
כבר בשנת 1980 החליטה ממשלת ישראל לבנות עיר על ההרים השוממים שבגוש עציון, המוכרים לנו כיום כעיר ביתר עילית. היזם היה קבלן פרטי, יוסף רוזנברג, שייעד את העיר לציבור הדתי-לאומי.
אלא שהניסיון הזה לא הגיע לכלל ביצוע, ולאחר כשבע שנים, החליטה הממשלה לבנות את העיר במימון של משרד השיכון. במכרז שפורסם זכתה חברת 'אשדר', והוחלט שהעיר תיועד לציבור החרדי.
כאן נכנסה לתמונה 'אגודת משכנות ירושלים', שהקים הרב חיים נחום פריימן. מזה שנים פעלה האגודה כדי לסייע בפתרונות דיור לזוגות צעירים בפרט, ולציבור החרדי בכלל. עתה נקרתה לידיה הזדמנות פז: להציע דיור מוזל ופתרון לכל אותם שנאנקו בדרך להשאת ילדיהם.
בהתייעצות עם גדולי הדור, החליט מייסד העיר, הרב חיים נחום פריימן, ללכת נגד כל הסיכויים - והפך את החלום למציאות.
כעת, 20 שנה אחרי, יצא צוות 'בחדרי חרדים' לשוחח עם האנשים שעמדו מאחורי הקמת העיר, כדי לשחזר איך בדיוק זה קרה, ומה התנהל מאחורי הקלעים.
היה חשש גדול
פגשנו שתיים מהדמויות המזוהות ביותר עם העיר - אנשים שהלכו כנגד כל הסיכויים ו'הרימו' את החלום למציאות.
אחד הדמויות המוכרות והמזוהות ביותר עם העיר ביתר עילית היא גיסו של הרב חיים נחום פריימן, ר' מאיר צ'ציק, מי שהיה עוזרו האישי, והיה לצידו בכל התהליך של הקמת העיר.
• מה היה הקשר שלך בעבודה עם ר' חיים נחום?
"כדאי לציין איך ר' חיים נחום הגיע לטפל בעניין הדיור. מיד לאחר החתונה שלו, חמיו נפטר, והוא היה אחראי להשיא את גיסיו וגיסותיו. באותה תקופה הייתה גם בעיית דיור קשה במגזר החרדי, ובגלל זה הוא הקים את האגודה 'משכנות ירושלים'.
"אז לא היו מודעים לבעיה. הוא ריכז את כל אנשי הציבור, שיכלו לעזור בנושא. אחת הדרכים הייתה לאסוף מכל העיתונות החרדית את הדירות למכירה ולהשכרה, והציבור שהגיע אלינו קיבל ייעוץ, ללא תשלום, והאגודה דאגה להם עד שהגיעו אל המנוחה והנחלה. הרבה התדפקו על דלתות המשרד, הביקוש היה רב".
"אגודת 'משכנות ירושלים' שיווקה מאות דירות ברמות ד' בירושלים של משרד השיכון, במחירים מוזלים, ובכך החלה את המהפכה של בניית דירות במחירים השווים לכל נפש.
"לאחר כמה שנים שהאגודה פעלה בתחום זה, פנו אלינו מחברת 'אשדר' לצורך שיווק העיר ביתר כעיר לציבור החרדי. הציבור היה עסוק אז בללקק את הפצעים בעיר עמנואל, שאכזבה והפילה הרבה אנשים מהציבור החרדי, והיה חשש גדול מהעיר ביתר עילית.
"היינו צריכים להסביר שהעיר עמנואל הייתה פרויקט של חברה פרטית, וזה היה כשלון של אותה חברה. כאן זה היה פרויקט של משרד השיכון, ולמרות זאת היו התנגדויות רבות. נתקלנו בפשקווילים בחוצות ירושלים של כל מיני אינטרסנטים, שתקפו אותנו איך אנחנו מעיזים להונות את הציבור ולשלוח אותו אל מעבר לערי החושך.
"עשינו פרסום לציבור החרדי. אנשים לא האמינו לנו. ר' חיים נחום היה צריך להילחם, והצליח לאט-לאט לשווק את העיר לציבור החרדי שהיה זקוק לדיור זול".
הדתיים-לאומיים רצו לבוא
• ניסיתם לצייר קו לסוג האוכלוסייה הראשונה שתבוא לביתר?
"לא, מי שהיה זקוק לדיור והשתייך לציבור החרדי היה רשאי להגיע. לא בדקו אנשים בציציות. הציבור הדתי-לאומי רצה לבוא, אבל אמרו לו שבמידה ותהיה תוכנית שמיועדת להם יזמנו אותם לעיר".
את הנקודה החשובה הבאה, מדגיש ר' מאיר צ'ציק: "עם תחילת ההתעסקות עם העיר והמכירות, הבין הרב פריימן שהוא לבדו לא יוכל להגיע לקהל יעד גדול ומגוון כל-כך, שניתן יהיה להקים עימו עיר ואם בישראל, ולצורך זה הוקמה 'ועדת ההיגוי', שתפקידה היה כשמה: להגות ולתכנן איך תהיה העיר. בראש ועדת ההיגוי עמדו הרב חיים נחום פריימן, יו"ר אגודת משכנות ירושלים, והרב שלמה זלמן זוננפלד, מעסקניה הבולטים של ירושלים. חברי הוועדה היו הרב ראובן ברים ז"ל מחסידות באיאן, הרבנים משה הס ומרדכי ויכלדר מחסידות סלונים, הרב יעקב רוזמן מחסידות ערלוי, והרבנים אביש שור, אברהם הלר ויואל בוקשפן מחסידות קרלין. כמו כן חסידות קרלין צירפה מטעמה את הרב משה ליבוביץ, לימים ראש המועצה בביתר, כחבר צוות ועדת ההיגוי, בשל הכישורים שלו בתחום, לאחר שכבר כיהן כחבר עיריית צפת.
"הנציגים הליטאיים בוועדת ההיגוי היו הרב אריה הראל מישיבת קול יעקב, והרב מנחם רוטנברג משגיח בישיבת קול תורה. מן הראוי", אומר ר' מאיר, "לציין את פעלו של הרב משה הס, איש חסידות סלונים בוועדה, שטרח ללא לאות להצלחת ועדת ההיגוי ולהצלחת העיר ביתר, וממשיך עד היום בעבודת קודש זו.
"במשך הזמן, כשדובר להקים מועצה לעיר, החליטו בוועדת ההיגוי פה אחד, שבעקבות העבר המוניציפאלי של הרב משה ליבוביץ, יש להמליץ עליו כמתאים לכהן כראש המועצה, ולאחר עבודה מאומצת של הרב פריימן מול המשרדים הממשלתיים - נתמנה הרב ליבוביץ לראש המועצה הראשון של העיר ביתר עילית".
• איך אתה מסכם את העיר ביתר עילית ב-20 שנה הראשונות שלה?
"העיר ביתר עילית תהיה בעוד 20 שנה לאחת הערים הגדולות בציבור החרדי".
"היה לנו קשה מאוד"
הרב יצחק פריימן, בנו של הרב חיים נחום פריימן, מספר - במסגרת הפרויקט המיוחד - על ההתמודדויות שלו ושל אחיו, בתור ילדים של מייסד העיר, ועל הקשר של אביו עם אישי הציבור, שחלקם התנגדו להקמת העיר.
"אני זוכר שכשדובר שאבא שלי הולך להקים את העיר ביתר עילית. אנשים לא הפסיקו להתקשר לבית שלנו. 'אתה השתגעת', אמרו לו. 'אתה הולך להוציא את הציבור החרדי מירושלים ומבני-ברק'?"
• כשאתה אומר התקשרו, למי אתה מתכוון?
"גם נציגי ציבור בכירים ביותר. אני לא רוצה להזכיר שמות, אבל הם היו בכירים. רק שתבין, דירה בביתר עלתה לפני 20 שנה 45 אלף דולר והורים שחיתנו את ילדיהם נתנו 5 אלף דולר, והשאר לקחו משכנתא ללא ריבית, לא היה תקדים כזה.
"אבא שלי החליט למרות הכל, שהוא הולך על הקמת העיר. הייתה תקופה קשה, היינו הולכים ברחוב והיו מודעות ופשקוולים נגד אבא".
• אבא שלכם היה איש חזק מאוד, אבל איך אתם בתור ילדים ונערים התמודדתם?
"היה קשה מאוד. היום, כשאני רואה שאנשים מסוימים לוקחים לעצמם את הקרדיט של הקמת העיר, אני יכול לומר שאם זה היה כישלון גדול, אז היו מצביעים ישר על ר' חיים נחום פריימן, ולא על עצמם.
"בפעם הראשונה שהגעתי עם אבא לביתר, לא היה פה כלום. רק חול וטרקטור, ובסייעתא דשמיא, אחרי התייעצות עם רבנים ואדמו"רים, הוא החליט ללכת על כל הקופה".
"זאת הייתה פריצת דרך כללית"
יצחק: "שיחת היום באותם ימים הייתה האם קנו דירות בביתר או לא. היום, כשאני מסתכל על העיר, אני לא חושב שאפילו אבא שלי חזה הצלחה כל-כך גדולה. זאת הייתה פריצת דרך כללית, ולא היה מדובר בפרויקט נקודתי".
• מה החלק שלכם, הילדים, בהקמת העיר?
"אבא שלי היה צריך לשכנע אנשים לבוא לגור בביתר. אז קודם כל היה צריך לשכנע את הציבור לבוא ולראות את העיר. כל חול המועד היו עומדים אוטובוסים בשכונת גאולה, והיו יוצאים לביתר, ללא עלות. התפקיד שלנו היה לחלק את העלונים שהסבירו לאנשים בדיוק במה מדובר".
• מה התפקיד שלכם, הילדים היום?
"אני קשור לעירייה בכל מה שקשור לעיר ביתר. אף פעם זה לא היה החלום שלי להיות כאן אחד מהקודקודים, למרות שהתמודדתי באחרונה להיות חבר בעירייה, אבל השותפות בעשייה ציבורית מספיקה לי כרגע. אני חבר במועצה הדתית, ומסייע בכל מה שקשור בה".
יצחק: "אנחנו גדלנו את ביתר, נושמים את ביתר, וזאת הצלחה שאי-אפשר לתאר אותה".
"זה חלום שהתגשם, בזכות הרב נחום פריימן"
אחד משלושת התושבים הראשונים של העיר ביתר עלית היה רחמים חקשור, מי שלימים הקים סופר-מרקט ענק, המשרת אלפי משפחות.
• מה היה כאן לפני 20 שנה?
"לא היה כאן כלום. שממה ואדמת טרשים. ממש כלום. הגעתי לכאן דרך משרדו של מייסד העיר, ר' נחום פריימן, הבאתי איתי עוד כמה חברים. הבנקים עזרו לנו במשכנתאות וכך הגענו.
"זה חלום שהתגשם, בזכות הרב נחום פריימן. פחד לא היה לנו, אבל היה חשש שעמנואל תחזור על עצמה, גם במקרה הזה. בגלל המחיר, לא הייתה לי ברירה אלא לבוא לגור פה, אבל ברוך ה' זה היה משתלם".
אז...
הטרקטור הראשון שעלה על הקרקע
חודש אחרי
מייסד העיר הרב חיים נחמן פריימן, עם מהנדסים ואנשי משרד השיכון בשטח
הבניין הראשון של ביתר
הרחוב הראשון
חברי צוות ההיגוי להקמת העיר. מימין לשמאל: הרב ראובן ברים ז"ל הרב שלמה זוננפלד, הרב הס, משה ליבוביץ, חיים נחמן פריימן, י' רוזמן, וצמרת משרד השיכון דאז
כביש הגישה הראשון לעיר
בית הכנסת הראשון בעיר ברח' הבעש"ט
בית יעקב הראשון ברחוב אלעזר המודעי
הכנסת ס"ת
ביקור האדמו"ר מערלוי
בבניית המקווה הראשון
כולל אברכים שקם בעיצומה של הבניה בעיר
החיידר הראשון
החברה שזכתה במכרז לתחבורה הציבורית
המכולת הראשונה
סלילת כביש המנהרות
ככר המנורה
והיום...
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 58 תגובות