השיר הכי חזק שתקראו: אותם סיפורים רק בגרסת אלפיים

לא קצת גלותי לצום על זיכרון?

להיכנס לתקופה סוג של דיכאון

לא לשמוע שירים 

להיות אבלים

על משהו שקרה לפני אלפי שנים

לספר את אותם סיפורים

להצטער בגין אותם מעשים

גוף ונפש מתענים

יש לזה סיבות, הסברים?

יודעים מה? בואו נצא למסע נאור

בואו.... אולי נמצא קצת אור

היום 2021 (ולא חלילה תשפ"א, אתם במסע נאור אם שכחתם!)

באו נסתובב ברחובות, במסדרונות 

ובשביל לדעת מה העניינים חייבים סיבוב אולפנים (נאורים, לא כותבים את קורותינו בספרים)

ו.... ואוו, חשכו לי העיניים

אותם סיפורים רק בגרסת אלפיים (21)

מודה בשדרוגים

הכל צבעוני, חי על מסכים

מסך HD אלף שמונים

בקיצור...כל החידושים

אבל! (וזה אבל ענק)

אותם סיפורים, אותם מעשים

אותן שחיתויות, אותן עוולות

אותו קמצא, בעל המאה

כועס, לא מתחשב

מבזה ומשפיל.

ואותם שתקנים

עטופים בחליפות

נאחזים בכיסאם ובכיסם

שותקים, לא צועקים על שחיתות

לא מתקנים עוולות

ואותו בר קמצא, כועס, מושפל

אף אחד לא מיישיר אליו מבט

מחליט לעשות את הנורא מכל

משתף פעולה עם האויב

יורה בעצמו, עושה חור בסירתו

וכאן ברחובות, בכל מקום יריבות

חוסר אמון משתולל,

אפס אהבה אמיתית

פשוט אין

אינטרסים אישיים שאוכלים כל חלקה טובה.

לא שם לפני אלפיים שנה,

כאן ועכשיו...

היום באלפיים עשרים (ואחת)

"דור שלא נבנה בו הבית כאילו נחרב בו"

כפשוטו אין צורך בהסברים

ככה אין צורך בחיפושים נרחבים

ישר מול הפנים,

אפילו, אין צורך ביציאה לרחובות

בשביל לראות את אלו התמונות

אצלנו בבתים

אפילו יותר מזה

פשוט, בלב, בפנים!

אז היום כשכולנו צמים

לא, אין צורך

באבלות על הסיפורים הישנים

אלא... על עצמנו

האבודים, המבולבלים

שממש על אותם חטאים חוזרים.

ובכל זאת מעיזים, לבקש בכל יום מחדש

למרות אותם מעשים, רק רחמים

רק לחזור להיות אותם בנים אהובים

שנזכה להתראות

בבית המקדש, שלא בדין, ברחמים

ישוב להיבנות!

כתבה: שרה רז.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!