ארגוני רווחה מאשימים: המדינה מטילה על הרשויות משימות כבדות מדי

לקראת הדיון שהתקיים בימים האחרונים בנושא המשבר התקציבי ברשויות המקומיות, פנו האגודה לצדק חלוקתי והאגודה לזכויות האזרח לחברי ועדות הכספים, הפנים והגנת הסביבה, והתריעו בפניהם כי הרפורמה המתוכננת בחוק התכנון והבנייה, תחריף עוד יותר את המשבר התקציבי של הרשויות המקומיות ותשפיע לרעה בעיקר על הרשויות החלשות.

לטענת הארגונים, החלק המרכזי ברפורמה המתוכננת הוא הרחבת סמכויותיהן של הוועדות המקומיות לתכנון ובניה, כאשר הם ידרשו להליך הסמכה תוך 5 שנים מרגע החלת החוק.

התוצאה המיידית היא עלויות כבדות לרשויות המקומיות, אשר ימצאו את עצמן בין הפטיש והסדן, כאשר מחד גיסא קיימת האפשרות לנסות לגייס סכומים עצומים שיבואו על חשבון האזרח הקטן, כדי להשלים את הליך ההסמכה ולהחזיק צוות מקומי שיטפל בנושא, ומאידך גיסא, רשות שלא תעמוד בדרישות תאבד את סמכות התכנון לתקופה בלתי מוגבלת לועדה אחראית מטעם הממשלה, אשר אין בה נציגים מקומיים כלל.

משמעות העול הכלכלי על הרשויות ברורה, כאשר רובן של 116 הרשויות הקיימות בישראל מתקשות גם כיום לנהל תקציב מאוזן, וסובלות שנים ארוכות ממצוקה תקציבית וגרעון שוטף, וביחוד לאור הקיצוץ ההולך ומעמיק במענקי האיזון והדרישה מן הרשויות המקומיות "להתייעל" ולהסתמך על הכנסותיהן העצמיות.

בהקשר זה חשוב להזכיר כי כבר בשנת 2006, החל תהליך הרחבת סמכויותיהן של הוועדות המקומיות על בסיס קריטריונים של מקצועיות, יעילות ואכיפה. נכון לחודש מרץ 2009 הוסמכו רק 11(!) ועדות מקומיות (רמת גן, קריית טבעון, נס ציונה, נתניה, חיפה, תל אביב, חולון, שוהם, להבים, עפולה והרצליה).

בנוסף, הצעת החוק מחייבת הכנה של תכנית מתאר מקומית כוללנית, לפי דו"ח מבקר המדינה, לכמחצית מהרשויות המקומיות בישראל אין כיום תכניות מתאר עדכניות. בהתאם לדו"ח הנ"ל, ההכנה והאישור של תכניות אלו אורכת כ-10 שנים בממוצע. בעשור האחרון קיבלו תוקף רק 5 תכניות מתאר מקומיות של רשויות מהמגזר היהודי. פיתוח תכנית מתאר הוא תהליך מורכב ויקר, מה שיכביד יותר על העלויות.

לטענת הארגונים, התהליך מבטא תופעה נרחבת של הטלת סמכויות ממשלתיות על הרשויות המקומיות, מבלי להעניק להם גיבוי מתאים מבחינה כלכלית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!