עדות מהתופת: "לא יודעת איך הצלחתי לברוח, ראיתי סדק בקיר"

העדויות מהתופת בפלורידה מתחילות לצוץ. אחת הניצולות ברחה מהבניין רגע לפני שכמעט נהרגה, "כשירדתי במדרגות עברתי מקומה שש לחמש ואז לארבע, שמעתי רעש אדיר, זה היה תופת, הבניין נפל", היא מתארת.

אם איליאנה מונטגודו הייתה מחכה עוד רגע אחד, היא אולי לא הייתה בחיים. "שתי דקות נוספות, לא, לא. אפילו לא אחד. לא היה יותר זמן", תיארה מונטגודו, שהתגוררה בקומה השישית במגדל בסורפסייד, פלורידה, שהתמוטט חלקית בבוקר יום חמישי והביא למותם של לפחות ארבעה, בעוד 159 נעדרים, ביניהם יהודים רבים.

היא סיפרה לתקשורת המקומית: "כשירדתי במדרגות עברתי מקומה שש, לחמש ואז לארבע, שמעתי רעש אדיר, זה היה מחריד, הבניין נפל". ל'ניו יורק פוסט' היא אמרה, "אני לא יודעת איך הצלחתי לברוח". מונטגודו, בשנות ה-50 לחייה, התעוררה מהשינה ושמעה רעשים מוזרים. בתחילה היא חשבה שהם הגיעו מדלת ההזזה הפתוחה למרפסת מול הים.

"ניסיתי לסגור את זה אבל לא הצלחתי, אני מתארת לעצמי כי זה כבר היה הרוס בגלל כל הסדקים" סיפרה. "שמעתי סדקים, וכשהסתכלתי ראיתי סדק בקיר בעובי שתי אצבעות. משהו אמר לי בראש שאני צריכה לברוח".

היא תפסה את תעודת הזהות ואת כרטיס האשראי שלה וברחה, כשהגיחה מהבניין, שרר חושך מוחלט, ונראו עשן ומים בכל מקום. היא התחילה להתפלל: "אלוקים תעזור לי, אני רוצה לראות את הילדים שלי. אלוקים אנא עזור לי, אל תיתן לי למות ככה".

היא סיפרה כי היא שמעה את איש האבטחה צועק, "יש רעידת אדמה, אתם צריכים לצאת מכאן". לדבריה, הוא עזר לה לנווט דרך קיר פסולת עד שהגיעה לחוף מבטחים.

"איבדתי הכל עכשיו. אין לי כלום", אמרה. "אבל יש לי את החיים וזה כל מה שחשוב. יש תקווה, נוכל להתחיל מחדש".

"אני רק מתפללת על כל האחרים שעלולים למות" הוסיפה. עובדי הצלה ממשיכים לסרוק את ערימת פסולת הבניין, אך איש לא נמצא בחיים מאז יום חמישי בבוקר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!