"לא מוכן יותר, עד כאן! עשרים שנה הספיקו לי!"

ישב אצלי לפני תקופה יהודי וכך אמר לי: "אני לא מוכן יותר, עד כאן! עשרים שנה הספיקו לי! יש לי דברים שמפריעים לי אצל אשתי מאוד, ואני מבליג ומבליג. אבל עד כאן, אם היא לא תשנה את דרכה אני מוכן ללכת עם זה עד הסוף שזה אומר – להתגרש!

נכון, יש לנו שבעה ילדים אבל זה הגיע לי עד מעל לראש.

לא מוכן לסבול יותר.

הבאתי ליהודי שממולי דף ואמרתי לו: "תכתוב בדף את כל הדברים שמפריעים לך אצל אשתך, מסודר - אחד שניים שלושה..."

הוא כתב חמישה דברים שמפריעים לו אצל אשתו. עיינתי בדברים שהוא כתב, ואכן היו שם דברים שיכולים מאוד להפריע לגבר ממוצע.

"עכשיו אני אביא לך עוד דף ובו אני אשמח שתכתוב מה כן אשתך עושה לך טוב, איזה דברים טובים היא עושה לך".

"תקשיב הרב רוט", הוא אמר, "אני מכיר היטב את כל הטכניקות האלו. אין לי באמת מה לכתוב כי אשתי באמת לא עושה בשבילי משהו טוב ואם היא עושה משהו זה בשביל כולם. כשהיא מכינה ארוחת צהרים היא מכינה בשבילי? היא מכינה בשביל כל הילדים! מה היא עושה בשבילי כלום! אפס!"

שאלתי אותו: "ואתה חושב שאם אשתך תתקן את מה שכתבת לי אז תהיה מאושר ושמח?"

"כן", ענה, "אני אהיה שמח וארגיש בן אדם".

"תקשיב", אמרתי לו, "אני מבין אותך, אשתך באמת צריכה טיפול על חלק מהדברים שכתבת וצריך באמת לשלוח אותה לטיפול על הדברים האלו.

ושיהיה לך בטוח שגם אם היא תלך לטיפול זה ייקח זמן, אתה חושב שאדם שלקוי במידה מסוימת עשרות שנים יכול להשתנות בן רגע?!

אבל אתה חושב שאם היא תתקן את הדברים שמפריעים לך אתה תהיה שמח ומאושר? אז אני רוצה להגיד לך בוודאות של מאה אחוז שאתה לא תהיה מאושר וזה לא יזיז לך כלום, אולי רק מעט בהתחלה, אבל לאחר תקופה קצרה אתה שוב תרגיש כלפי אשתך את מה אתה מרגיש עכשיו".

"אני בטוח שאני ארגיש טוב עם עצמי, אלו דברים שמפריעים לי כבר עשרים שנה", אמר.

"אתה יודע למה אתה לא תהיה מאושר ושמח? אני אגיד לך למה!" אמרתי, לאותו יהודי.

"זה רק בגלל סיבה אחת - אם אחרי עשרים שנה שאתה חי עם אשתך אתה לא יכול ומסוגל לכתוב דבר אחד טוב על אשתך שהיא עושה לך אלא להגיד שכל מה שהיא עושה זה לא בשבילך.

אז גם כשהיא תתקן מה שכן מפריע זה לא ישמח אותך, כי אתה לא יודע להעריך ולהסתכל על הדברים הטובים שהשני עושה, אין לך את היכולת להסתכל על האור והטוב שהשני מעניק לך.

ואני יכול להבטיח לך שיש הרבה דברים טובים שאשתך עושה לך. אלא מה, אתה בכלל לא מרגיש אותם, אתה לא שם לב אליהם, לדידך הם בעצם כלום. כי לכל דבר שהיא עושה אתה אומר תירוצים זה היא עושה בגלל הילדים וזה בגלל שלא נעים לה...

אז נכון שאשתך צריכה טיפול על הדברים שמפריעים לך, אבל אתה שואל אותי באמת האם זה יעשה אותך מאושר? התשובה שלי חד משמעית - לא!

העבודה שלך כרגע היא לנסות לאט לאט להסתכל על האור והחיובי שיש באשתך גם אם הם דברים קטנים הנראים לך ככלום.

כותב השורות, מרדכי רוט.

אם היית אומר לי שאתה מוצא בה דברים טובים אבל קשה לך מאוד עם דברים מסוימים,

אז זה היה אחרת. אבל בשעה שאתה אומר לי שוב ושוב שאשתך במאה אחוז לא עושה לך כלום, אז זה אומר שיש לך התמודדות בחשיבה שלך .

נדיר לחיות עם בן זוג שהוא רק רע טהור ואתה לא מוצא בו שום דבר טוב".

אבל היהודי שהיה מולי היה קצת עקשן. "תקשיב", והוא דפק על השולחן בעדינות, "לא תצליח לשכנע אותי, היא לא עושה כלום בשבילי".

התחלתי להביא לאותו יהודי עשרות דברים, גם הנראים קטנים, כל מיני דברים שאשתו כן עושה לו.

ופרכתי לו לאט לאט את כל ההתנגדויות שלו על כל דבר ודבר, על כל דבר שהוא ביטל הוכחתי לו הפוך.

"ואתה יודע מה", הוספתי, "בהחלט גם יכול להיות שאשתך לא משתנה בדברים שמפריעים לך למרות שביקשת ממנה הרבה פעמים שהיא תשתנה בהם, בגלל אולי שהיא לא מרגישה ממך הערכה על כל הדברים שהיא כן עושה בשבילך, אז היא כנראה אומרת לעצמה: 'מה יש לי לעשות בשבילו, להתאמץ בשבילו, הוא ממילא לא יעריך את מה שאני עושה בשבילו.

אז למה לי להתאמץ? אני אתאמץ בשבילו ובסוף גם את זה הוא לא יעריך'.

ושוב אני אגיד לך זה לא סותר את זה שאשתך צריכה לקבל את הטיפול שלה לגבי הדברים שמפריעים לך בחיי הזוגיות שלכם. אבל הגעת אליי כדי שאני אעזור לך בעזרת השם להרגיש יותר טוב עם עצמך.

אז הפתרון הוא דבר ראשון לעבוד על למצוא ולהעריך את מה שיש כן טוב. תכתוב בכל יום שני דברים טובים שיש באופי של אשתך, שני דברים שהיא עושה לך גם הדברים הכי קטנים, ושני דברים טובים שהיא עושה לבית שלכם.

ותתחיל גם להגיד לה בפנים הערכה על הדברים האלה".

"תקשיב", אמר, "את זה אני לא מסוגל לעשות בשלב הזה, להחמיא לה אני לא מסוגל כרגע. לכתוב, אני אכתוב".

"טוב", עניתי, "אז תתחיל בלכתוב זה לאט לאט ישפיע על הפנימיות שלך. ובכל פעם שאתה נזכר בדברים שמפריעים לך אצל אשתך תקרא את הפתקים על הדברים הטובים שלה".

אותו יהודי שמע בקולי. אשתו הלכה לטיפול, אבל בעיקר הוא יישם את הדברים שדברנו עליהם. זה לקח קצת תהליך של זמן, כי אם אדם רגיל שנים להסתכל רק על השלילי קשה לשנות הסתכלות בתוך פעם אחת ויש עליות וירידות ואכזבות אבל בסוף רואים את האור.

אני חושב שבין הדברים שאישיותו של אדם נמדדת היא הסתכלות של האדם על הטוב שיש בשני ולא רק על הרע.

אני לא אומר שלא צריך לטפל במקרה שיש קשיים, אבל אדם צריך לשאול את עצמו: נכון, מפריע לי דברים מסוימים, אבל האם אני יודע להעריך להוקיר לכבד להרגיש את הטוב שהשני כן עושה לי?!

ואם הוא רואה שהוא לא מצליח והוא לא חי בטוב שהשני עושה אז דבר ראשון העבודה נדרשת ממנו לחיות ולהסתכל על האור שיש בשני .

מאוד קל למצוא את הרע שיש בשני אבל הרבה יותר קשה למצוא למרות הקשיים את האור שיש בשני.

זו עבודת המידות. בשביל מה הגענו לעולם הזה אם לא כדי לתקן את המידות שלנו!

נזכור את התפילה של רבי אלימלך מליז'ענסק: "אדרבה תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם".

הלוואי שנצליח כולנו תמיד בעזרת הבורא למצוא רק את האור שיש בסובבים אותנו.

מאחל לכל עם ישראל הקדושים והיקרים שבת שלום שקטה ורגועה. ושנזכה להאיר בליבנו ובלבבות הסובבים אותנו אור, אהבה ואמונה.

לתגובות: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!