דודי, מאיפה אתה אוסף את הכוחות? • טורו של נחשוני

והתעלמת

עם חתימת שבוע ופתיחת שבוע חדש שוב לא ניתן להתחמק מן המסקנה כי אם לא נהיה ערבים זה לזה ולא נשלב שכם אל שכם במחאה נגד הרודפים אותנו, ימשיכו שונאינו לכרסם במעט הישגנו הציבוריים, ולהכתים את מנהיגנו והעסקנים שהגיעו אליהם ולזקוף לעצמם 'הצלחות' במלחמה שקידשו נגד החרדים. היום זה אנחנו, מחר זה אתם, ובעבודה שיטתית מצדם הנזק עלול להיות בלתי הפיך.

כלפי מה הדברים אמורים היום? - בהתייחס לשני אישי ציבור חרדים ידועים ומוכרים, דודי זילברשלג ועו"ד סיני גלבוע, שהפכו בשבוע האחרון מטרה לחיצי מדורי הפלילים והרכילות הזולה של התקשורת. ההתנערות מהם בעת צרה, או לפחות התעלמות, כדי שחלילה לא ידבק גם בנו שמץ של 'אשמה' אפילו מצדם של אלה שאין להם עמם שום שיג ושיח, הובילה גם הפעם למציאות האיומה שבה הם מצאו עצמם ללא שום הגנה מתבקשת שהם זכאים לה מהסנגוריה הציבורית-חרדית.

לכל אחד מהם רקורד עשיר של עשיה והסברה כוללת למען הציבור. לשניהם כתפיים כואבות ושמוטות מנשיאתו של הציבור החרדי הרבה לפני שנרדפו, מול מבקשי רעתנו, בדיוק מפני אלה שהצליחו, בסופו של דבר, להפוך אותם למטרה.

אבל גם כל זה לא עומד להם לקבל קיבוע לגב, ולו מורלי, כשנקלעו למצוקה אישית ומצאו עצמם ניצבים מול תופעת ה'בגידה' מצדם של אלה שמולם ועמם פעלו במהלך כל השנים בייצוגו של הכלל והפרט החרדי.

זילברשלג עושה זאת בכשרון רב מול התקשורת, ועו"ד סיני גלבוע בתפקידיו, מול הפרקליטות והרשויות.

מחוסר כל ברירה אחרת לקח זילברשלג גם במקרה הזה את הייצוג מול התקשורת על עצמו. הוא התעלם מהעובדה שהפעם מדובר בו, והעלה כתב הנמקה מצוין, לא מתגונן, לא מתרפס, אלא מקצועי וממוקד בעיתון 'משפחה' ובאתר 'בחדרי חרדים".

המונח 'זכאי', לא הופיע שם ולו פעם אחת.

בטור מרשים בעוצמתו ומשכנע בתמימותו רשם זילברשלג בין השאר: "שנים ארוכות ניצבתי במקום טוב מול התקשורת הישראלית, קיבלתי כיסוי הולם, פתחון פה ראוי, סך הכל פינוק אישי לא קטן ואוהד למדי, גם אם הנושאים המדוברים או המדובררים היו טעוני עוינות. ידוע ידעתי כי גם האשראי הזה ניזון מזמן שאול, כי כגודל החשיפה גודל החשיפה ומשנחשפת אתה הופך להיות מוקד ענין ציבורי ובצדק, לכל מעידה, לכל החלקה לשונית, ובוודאי לכל רבב בתחום המוסר והערכים, הכל נלקח בחשבון, הפגיעות נצפתה מקדמת דנא, אין תלונות.

"השבוע" - ממשיך זילברשלג וכותב – "נחשפתי לסיכול אישי ממוקד, בתקשורת...כבר ידעתי בימי התמודדויות גם כאלו ממשפחת ההכפשות, ההשמצות והתרת הדם. כופפתי קומה והם נותרו אחרי גווי, אך מרחק כל כך עצום בין כותרות למציאות, להיטות עצומה כל כך לא מבוקרת ולא בדוקה, רק חידדה אצלי את התחושות שעוברים רבים בישראל, בהם אנשים שהיכולת שלהם להתמודד מול הממלכה השביעית הם אפסיים, נוכח מלשינות מגמתית, שהופכת לחיצים מורעלים וכותרות מרושעות שאינם חפצות בגירסתך אלא בגריסתך. על אחת כמה וכמה אם העזת, בחייך הציבוריים להצליח, או לעלות טפח מעל ה"מותר"...אני הקטן אטול את המסע הזה למקום מועיל, גם אם בדרך עד לחפות המוחלטת יהיו קשיים. לא מעט כוחות ידולדלו, לא ארד למחתרת, אתמודד בגאון נוכח כל המלעיזים, גם אם בקצה הדרך הכותרות יהיו קטנות בהרבה, לפחות המסקנות והלקחים יהיו עצומים".

מניין אסף דודי זילברשלג את הכוחות להעלות את הדברים על הכתב בצורה הבהירה הזו ולהחזיר את כפתורי המקלדת שהעיתונאי מוטי גילת מ'ישראל היום' הפך אותם להדק באקדחו למצבם הטבעי? רק הוא יודע.

אחר הסוד הזה אין מי מתוכנו שיתחקה עבור עו"ד סיני גלבוע, או שיבצע את אותה פעולת סנגוריה בשבילו. כולם התאדו להם כאילו סמכו ידם על הפרסומים, ואפילו ללא שימוע, או מן הפחד שהם יהיו ה'מסומנים' הבאים של אותם הרודפים.

יש רק צדיק אחד בסדום והוא לא מתוך מחננו. וכשמדובר באישיות ציבורית שאין לה דבר עם המנהיגות החרדית והיא לא זכתה מעולם לתמיכה מממנה, הצעד הוא אצילי והמשמעותי הרבה יותר אבל עבורנו הוא גם כואב ומוכיח.

עו"ד אורי אהד היה בעבר נציג מר"צ בעיריית פתח תקווה. אחרי שבהתמודדות על ראשות העיר לא זכה לתמיכה של המפלגות הדתיות והחרדיות, הוא נושא היום בתפקיד ראש האופוזיציה במועצת העיר.

לפני מספר שנים, כאשר הועלו ההאשמות נגד עו"ד סיני גלבוע לראשונה, הוא יצא במתקפה אישית קשה עליו, כמשפטן וכפוליטיקאי, וצוטט כמי שאומר כי "מדובר לכאורה באחת מפרשות השחיתות הגדולות בארץ".

בסוף השבוע הזה הוא, לעומתנו, ללא כל אילוץ פוליטי או שיקול צר אחר, מצא לנכון להתייצב אישית בצורה מוחלטת לצדו של גלבוע ולהצהיר כי שינה דעתו. "אחרי שלמדתי את הדברים אני מאמין שסיני גלבוע ייצא זכאי. אני מאמין בחפותו. למדתי את הפרשה לעומק ומתוך זה שיניתי את עמדתי לחלוטין" - הוא הצהיר בתקשורת, גם כשזו תמהה על יושרו ובקשה לערער את בטחונו בצעד שעשה.

עו"ד אורי אהד הוא עצמו פרקליט מוערך, ששיקול דעתו המקצועית שווה יותר מכל 'שימוע' שהפרקליטות עוד אמורה לערוך בפרשה. העובדה שהוא מדגיש בראיון עמו שהוא אומר את הדברים אחרי שלמד היטב את התיק, והיו לו לפחות חמש שנים לעשות זאת, מחייבת אותו מקצועית וציבורית. לא פחות משקל יש לעובדה שעו"ד אהד הוא בנה של שופטת בית המשפט המחוזי נגה אהד, והאחריות מחייבת אותו שלא לצאת בהצהרות אם אין להם בסיס ודאי והן עלולות להביך את מערכת שאימא שלו היא אחת מיסודותיה.

ולמרות כל זאת, נדמה לנו שאם היינו שואלים את דודי זילברשלג ואת עו"ד גלבוע, הם היו אומרים שתמיכה מוראלית מצד המנהיגות החרדית חשובה להם יותר מטור משכנע, ואפילו מתמיכה של עו"ד נחשב בעל דעות שאינן עולות בקנה אחד עם החרדים, ובנה של שופטת מחוזית.

מבחינה זו האשמה שלנו, היא ללא ספק חמורה הרבה יותר, מזו שהיא בינתיים אפילו מבחינת הרודפים בגדר אשמה לא מבוססת נגד שניהם.

קצר בתקשורת: 8 קטעים בשולי עתוני סוף השבוע

1. הסקר התמוה ביותר

'הארץ' מפרסם השבת את גירסתו העדכנית של 'סקר דיאלוג' שמופיע אצלו מעת לעת, והוא מצביע, הפעם, שכלום לא השתנה. הליכוד נותר כמו בסקר הקודם המפלגה המובילה, 'קדימה' - נסרחת אחריו, 'ישראל ביתנו' מפסידה מכוחה בגבולות 'טעות הדגימה', שס ויהדות התורה נותרים במעמדם, כך גם האיחוד הלאומי, מר"צ, חד"ש, רע"מ בבל"ד. ורק מפלגת 'העבודה' צונחת כמעט לכדי מחצית. ה'בית היהודי' לא מעניין כנראה, על פי מקיימי ה'דיאלוג' הזה, איש, והיא אינה נדגמת כלל.

על פי תוצאות ה'סקר', יש השבוע בישראל יותר אזרחים המביעים חוסר שביעות רצון מנתניהו כראש ממשלה, מאשר שבעי רצון, אבל למרות זאת הרבה יותר סבורים שהוא מסוגל לנהל את המו"מ עם הפלשתינים בצורה הטובה ביותר, הרבה יותר מלבני, ליברמן או אפילו ברק.

אם הנתון הזה היה נכון, זה היה מדאיג.

גם בשאלה מי ידאג יותר טוב לאינטרסים הבטחוניים של ישראל? – עונים 32% מנשאלי הסקר כי נתניהו הוא האיש, לעומת בין 16%-14% הסבורים שלבני, ברק, או ליברמן מסוגלים להבטיח לנו בטחון טוב יותר.

בשיקלול כל התוצאות האלה, שמוכיחות כי הכל 'באלה – באלה', סומכים מנתחי ה'סקר' של 'הארץ' על 'איבוד הראש' של הקוראים ומגיעים למסקנה כי "מצבו של גוש המרכז – שמאל משתפר במעט ביחס לסקרים קודמים. המפלגות המרכיבות את הגוש הזה 'גורפות' 53 מנדטים". גוש הימין אינו 'גורף' כמובן דבר אבל יש לו...67 מנדטים.

לסקר אין רגלים, כבר אמרנו?


2. התקלה הבולטת ביותר

קלמן ליבסקינד נחשב, לפחות בעינינו, לאחד מהכתבים היותר מוצלחים ואמינים של 'מעריב'. תחקיריו, ולאחרונה גם טורו השבועי ב'מוספשבת' הם מעניינים, מושחזים וקולעים. במדורו שהתפרסם בשבת האחרונה הוא פשוט 'קרע' את יאיר לפיד לגזרים. ודווקא על הרקע הזה, ה'פאדיחה' שעשו לו עורכי המוסף שבו הוא כותב השבוע, היא מאוד לא נעימה.

ליבסקינד 'יורד' בטורו על עיתון 'הארץ' שביום שישי שעבר יצא בכותרת "ספק החשיש של המתנחלים מואשם בסחר בסמים".

"כמה מאות אלפי תושבים יש ביהודה ושומרון, 16 מתוכם הודו שרכשו סמים מ'הסוחר', אבל ב'הארץ' לא יפספסו את ההזדמנות לתת להם בראש, לכולם, כי המתנחלים לפי 'הארץ' הם כולם רקמה אנושית אחת - הם לובשים יחד אותו דובון, יורים באותו עוזי ורוכשים את החשיש שלהם באותה בסטה" - כותב ליבסקינד ומסיים את טורו: "מי שקורא את 'הארץ' , בכל פעם שסיפור שקשור למתנחלים נופל לו ליד, לא יכול שלא להתרשם שמישהו בעיתון הזה שואף בעצמו משהו".
קראנו, נהננו, אבל אחרי כמה דקות כבר לא יכולנו להשתחרר מהרושם שגם בעיתונו, 'מעריב' ,שאפו, וגם לא קראו את שכתב לפני שהדפיסו.

בסך הכל במרחק של שני עמודים מהטור של ליבסקינד מתפרסמת כתבה ארוכה של עמיתי אתלי- כתב השטחים של 'מעריב' הנושאת את הכותרת "אצל קאופמן במכולת", והיא מתארת איך "מהחנות השכונתית הציף יאיר קאופמן את גוש עציון בסמים"...

לא יכול להיות שמישהו מ'מעריב' היה בחגיגת 'טראנס' יחד עם 'הארץ', אחרת ליבסקינד, שבדרך כלל אינו משוחד, היה כותב על זה.


3. הידיעה המתריסה ביותר

בסוף השבוע שעבר הופצה למערכות העיתונים 'הודעה לעיתונות' שבה נאמר כי ח"כ משה גפני וח"כ אורי מקלב פעלו, איש בתוארו ובסמכויותיו, והשיגו פריסה בהתייקרות תעריפי המים למקוואות ולבתי חולים.

אלא שביום שישי פתחנו את קובץ החדשות של עיתון 'המודיע' ונדמה היה לנו שלמערכת הזו דווקא, שהיא של סיעת האחות ב'יהדות התורה' של זו שגפני ומקלב פועלים מטעמה, ההודעה הזו לא הגיעה. כותרת ענק שם מדווחת על 'חשיפה': תעריפי המים למקוואות התייקרו בשיעור חד של 125%.

"היקור נעשה בדלת האחורית" - מדווחת עוד הכותרת ומתריעה בשם מפעילי המקוואות: "בעקבות ייקור התעריפים ניאלץ כבר בימים הקרובים להכפיל את דמי הכניסה למקווה".

רק אחרי כל הצגת העובדות החמורות האלה מוצא 'המודיע' לנכון להזכיר גם, כי "בלשכת ח"כ הרב מקלב מבהירים: אין הצדקה לייקור לאור סיכום אליו הגיע ח"כ מקלב מול רשות המים"...

אם ח"כ חשוב ובעל רקורד של עשיה מוכחת מ'יהדות התורה' מודיע כי יש סיכום על אי ייקור המים, למה מוצא לנכון כתב 'המודיע' מאיר גולד לפרסם את הידיעה בכל זאת, ועוד כ'חשיפה' ולהזהיר כי כבר בימי הקרובים יכפילו עצמם דמי הכניסה למקוואות בישראל?

האם רק לנו נדמה שבאופן מאוד לא הוגן נכתב כאן בעצם שב'המודיע' לא מאמינים ל...ח"כ הרב מקלב?

אם כן, אנחנו מוחים.


4. המדור המסגיר ביותר

איך אנחנו אמורים לדעת מהו עיסוקם העיקרי של המשקיעים החדשים ב'בקהילה' ושהם עוסקים ביום-יום ב'שס לובלין' ומהדירים ספרי קדמונים? מסתבר שגם בעיתונות ליכא מידי דלא רמיזי. איך נקרא דבר העורך במהדורה החדשה של העיתון? - "דיבור המתחיל". לא בטוח שבעלי התוספות היו נהנים מזה, אבל אין ספק שמדובר ב'הברקה' קופירייטרית.


5. המודעה העמרצית ביותר

בתחרות שבין רשתות השווק השונות בחרו 'מחסני כמעט חינם' להשיג עליונות על מתחריהם בדרך מפתיעה במיוחד - במסגרת "קרנבל מחירים" הם בישרו על מכירת חלקי עופות בהכשר למהדרין.

יפה מצדם.

מילא שאת המודעה הם בחרו לפרסם ב'צפונבון' 'העיר' התל אביבי, שקוראיו לא בדיוק מקפידים על רכישת עופות בהכשר מהודר דוקא, ניתן עוד אולי להסביר שעשו זאת במיוחד עבורנו. כאילו ידעו שגם אנחנו, המקפידים על 'מהדרין' , מעלעלים מתוקף תפקידנו גם בעיתון זה, ובוודאי נדאג לדווח גם לכם על ה'מבצע'. אז הנה עשינו כרצונם.

אבל כשבאנו לבדוק של מי ההכשר? גילינו משהו לא פחות מפתיע:ההכשרים הם של... "הרב מחפוד וקהילות בד"צ שע"י...".

זהו.

אולי אתם שמעתם על הכשר כזה?


6. ה'אמירה' המפתיעה ביותר

ערב יום הזכרון ה-15 לרצח יצחק רבין מפתיעה בתו דליה באמירה שהיא אומרת לאמירה לם, במוסף 7 ימים של 'ידיעות אחרונות': "הרבה אנשים שהיו קרובים לאבא אמרו לי שערב הרצח, הוא שקל לעצור את תהליך אוסלו".

בשל הרצח הוא לא זכה לראות ש.. "מלאכתו נעשתה בידי אחרים" ומי שמילא אחר 'מורשתו' ועצר את התהליך בסופו של דבר היה ערפאת בעזרת הטרור שהפעיל.

דליה רבין: "אבא הרי לא היה עיוור שרץ קדימה בלי מחשבה. אני לא מוציאה בכלל אפשרות שהוא שקל לעשות רוורס גם בצד שלנו".

האם באמת התכוון יצחק רבין לחזור בו מהסכם אוסלו? או כן או לא. מה שברור הוא שבתו דליה, נסוגה בראיון הזה מעמדותיה בעבר שלא לוותר על אף שעל מהדרך המסוכנת ללא מוצא שבה הוביל אביה את עם ישראל אל ה'שלום המדומה' עם הפלשתינים.

כמעט כמו יאיר לפיד שהעלה את אביו באוב ורשם בשמו ספר גם היא מדברת בשם אביה ואומרת:"אי אפשר לקחת בן אדם שנרצח ב-95 ולשפוט אותו על מה שקרה ב-2000".

אותנו היא שכנעה, השאלה מה קורה בבית דין של מעלה.


7. הרעיון היצירתי ביותר

את הקרדיט על 'הרעיון היצירתי ביותר' המתפרסם בעיתוני סוף השבוע, קוטף השבוע ח"כ נסים זאב. רק אריק בנדר ב'מעריב' מדווח עליו, ואפילו 'יום ליום' - בטאון מפלגתו של זאב לא הצליח, או לא רצה, להקדים אותו. תחליטו בעצמכם.

ח"כ זאב, מבקש מהממשלה להכריז על המתנחלים כ...'ילידים', בדומה למעמדם של האינדיאנים, וממילא על פי הגדרות האו"ם לא יוכלו לעקור אותם מהאדמות שעליהם הם חיים.

גם אם אינכם מאמינים זאב, על פי אותה ידיעה, הריץ בעניין זה מכתבים לראש הממשלה נתניהו ולראש מפלגתו השר אלי ישי. כדי לשכנע בכוונותיו הר-ציניות, ולא ציניות, הוא נפגש בניו יורק עם יו"ר מזכירות האו"ם לענין 'ילידים', ולדבריו היא מאד התפלאה שאף אחד בישראל לא העלה את הטענה הזו עד היום.

האמת? - אולי היו מעלים, אבל, מה לעשות, התביישו.


8. הכותרת הנדושה ביותר

לא עודכנו באירוע טראומטי מיוחד שעבר כשרון ההמצאה של 'יתד נאמן', אבל עובדה היא ששלוש מתוך כותרות בולטות המתפרסמות בצמד עמודים אחד בעיתון ערב שבת האחרון, נפתחות במלים: "מעמד מרומם".

המחשבה נעדרה מהמערכת בליל שישי האחרון, או שהושקעה בגחמות המוכרות. בכל מקרה הקוראים ובעיקר המנויים זכאים ליותר. בשביל זה הם משלמים, לא?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!