כשדובר חב"ד התבקש להגיה 'יתד' • חברים מספרים

אמש, ברגעי השיא של ערב הזיכרון הייחודי, נדמה היה לרגעים ארוכים כי התקשורת הישראלית עברה לכפר חב"ד. כל איש תקשורת ישראלי ותיק שלא נולד אתמול, היה שם. כולם ביקשו לכבד, להעריך, ולהוקיר את זכרו של מי שהיה האיש של חב"ד בתקשורת הישראלית, ובעצם דוברה של היהדות הדתית והחרדית כולה – כפי שהגדיר שאול שיף, מוותיקי התקשורתנים הדתיים בארץ.

הלוקיישן: אולם אירועים יוקרתי בכפר חב"ד. הטיימינג: מוצאי שבת פרשת נח. העילה: ערב זיכרון מיוחד, במלאות עשור לפטירתו של הרב ברק'ה וולף, הדובר הראשון של חסידות חב"ד בארץ, מי שהביא לאורך עשרות שנות פעילות את דברה של חב"ד ושל מנהיגה לכל פינה תקשורתית, נידחת כמרכזית.

לצד חברים לדרך ולתנועה, היו שם רבים שאינם משתלבים בנוף באופן טבעי, אם כי בחב"ד אין אפשרות לא להשתלב בנוף. היו שם בכירים וותיקים בעולם התקשורת, דוגמת גדי סוקניק, אמנון לוי, ירון דקל, מנחם רהט, רון עמיקם, שאול שיף, ישראל קצובר וישראל גליס.

את הנאום המרכזי נשא הרב הראשי לשעבר הגרי"מ לאו, שכמו תמיד גנב את ההצגה. "ברקה היה ידיד נפשי", גילה הרב הראשי, והכריז בפאתוס: "הוא היה השליח של הרבי בתקשורת. הוא היה חייל לכל דבר".

לצד ניגוני חב"ד ולגימת 'משקה', נשמעו נאומיהם של אנשי התקשורת, תחת הכותרת 'חברים מספרים על ברק'ה'. אמנון לוי סיפר על משפט ששמע רבות מברק'ה, אותו אימץ מאז והוא נוהג להשמיעו "לפחות פעם בשבוע", כדבריו. "תתחזק ביראת שמים", הוא המשפט. "ברק'ה היה אומר לי את זה כאשר הייתי מוציא אותו מהכלים במהלך ויכוח בלתי נגמר על האמונה.

"עם זאת, היום אני חושב על כך שהוא נאלץ לשמוע כל כך הרבה דברים שמנוגדים לכל מה שהוא מאמין בו, דברים העומדים בסתירה מוחלטת לציפור הנפש שלו. והוא מעולם לא קרע קריעה, הוא העדיף לאחות את מה שקרוע אצל אחרים", הסביר התחקירן הישראלי שמעולם לא עשה הנחות לאיש.

גם גדי סוקניק, מבכירי ערוץ 2 דיבר על פועלו של ברק'ה ועל שליחותו במרחב התקשורתי. "היו לי איתו הרבה ויכוחים, אבל הוא, כמו הרב פינטו לאחרונה, לא הצליח לשכנע אותי. אבל אני רק יכול לומר שאם כל הציבור החרדי היה כמו ברק'ה וכמו החב"דניקים, אנחנו, החילונים, היינו פחות חרדים"...

איש מערכת קול ישראל ירון דקל סיפר על ברק'ה שהוא הכיר, שידע להתקשר בשעת לילה מאוחרת כדי לעדכן על הקלטה חדשה של התוועדות מפי הרבי שהגיעה זה עתה מניו יורק 'חם מהתנור'. "אז לא היתה אפשרות לזהות שיחה נכנסת, אבל אני ידעתי תמיד שכאשר אני מקבל שיחה לאחר השעה 12.00 בלילה, ברק'ה עומד על הקו.

"הייתי אומר לו, מה אתה רוצה ממני בשעה כזו? שעכשיו אפרוץ עם זה לשידור?. אבל מעולם לא הצלחתי להתרגז עליו. היה לו כזה להט, כזו אמונה בדרכו, שלא יכולת לעמוד בפניה".

שאול שיף, איש מערכת 'הצופה', ריתק את הקהל כאשר סיפר לראשונה על שורת הפעלות שברק'ה הפעיל אותו, לא אחת בדרכי עורמה, כדי להשיג את מבוקשו של הרבי מליובאוויטש זי"ע סביב חוק מיהו יהודי. הוא גילה תגליות היסטוריות, שחלקן עוד עלולות להתנוסס ככותרת ראשית בעיתונות הישראלית.

הכתב הצבאי הוותיק בארץ, ישראל קצובר, סיפר על 'מופת' שמימי של הרבי מליובאוויטש שברק'ה היה מעורב בו, ובזכותו התרפא בכיר בקול ישראל, שסבל משומן עודף ושנותיו היו קצובות. "המעגל נסגר כעבור שנתיים, כשברק'ה פרע את השטר, והבכיר הנזכר דאג שבכל יום מימי תשעת הימים יושמע שיעור בהלכות בית הבחירה, כבקשתו של הרבי.

ואת הסיפורים הכי פחות צפויים, סיפק כרגיל האיש והסיפורים, ישראל גליס. הוא העלה זיכרונות מימיו כעורך 'יתד נאמן', וסיפר על אחד מגיליונות מוסף 'שבת קודש' של יתד נאמן, שהוגה מתחילתו ועד סופו על ידי מי שהיה אז דובר חב"ד, שהכניס בו תיקונים לפני שהוא ירד לדפוס. היה זה מוסף על בעל התניא.

"אחר כך באתי אל הגרא"מ שך, שקרא את הגיליון ושאל אותי: מי החב"דניק שעבר על זה?... בחרתי שלא לענות לו.

גליס אף סיפר את שסיפר כבר במספר הזדמנויות, על דולר שהרבי ביקש ממנו להעביר לראש ישיבת פוניבז'. "הרב שך קיבל את זה והניח את זה מתחת לגמרא. עד היום אני לא יודע מה נעשה עם זה".

לצד הנאומים המפתיעים בחלקם, הוקרנו קטעי וידאו נדירים ונוגנו ניגוני חב"ד עתיקים שעוררו משהו בנפשם של ראשי הממלכה התקשורתית, שכיסו את ראשם למשך שעה ארוכה ובאו לתת יקר וגדולה למי שערך להם היכרות יומיומית עם היהדות ועם מורי דרכה.

צפו בתיעוד מיוחד של הערב הנדיר.

נאומו של הרב לאו:

נאומו של הבן:

נאומו של איש התקשורת, גדי סוקניק:

נאומו של איש התקשורת, אמנון לוי:

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!