"ריבונו-של-עולם, אוי! שאלי שרופה באש", יילל הגר"י הגר • סיקור וגלריה

נחלים של דמעות זרמו היום, בבית המדרש הגדול של חסידי ויז'ניץ בבני ברק. המעמד היה מטלטל, סוחף, נוגה עד מאוד.

בקדמת בית המדרש הגדול, מעל גבי במה מיוחדת שהוקמה לשם כך, נחו שנים-עשר כדי חרס, וסיפרו את הסיפור העצוב כולו. שנים עשר כדים, שנים עשר ספרי תורה שהיו למאכולת אש בשריפה הגדולה שהתלקחה בתוך ארון הקודש של בית המדרש, כתוצאה מקצר חשמל במערכת האוורור הפנימית של הארון.

הימים שחלפו מאז השריפה, היו ימי התעוררות בחסידות ויז'ניץ בכל מקום שהם. גם ימי החג שהגיעו לאחר השריפה, בלטו בשמחתם המאופקת מעט. בשמחת בית השואבה נוגנו ניגוני התעוררות שקטים, ובמוצאי החג סירב הגר"י הגר לרקוד כנהוג מזה שנה. תחושת אבל כללית אפפה את חסידות ויז'ניץ, על שנים עשר ספרי תורה שעלו באש – גווילין נשרפין ואותיות פורחות באוויר.

היום, ערב ראש חודש מרחשוון, התקיימה הלווית הענק. אלפי חסידים מכל רחבי הארץ הצטרפו להמוני יהודים מכל החוגים, והגיעו לחלוק כבוד אחרון לתריסר הספרים שהאש כילתה בהם.

החל מהבוקר, קיבלו על עצמם חסידי ויז'ניץ תענית. סדרי לימוד מיוחדים נקבעו בבית המדרש, והכל התכוננו לקראת המעמד המרטיט של הלווית ספרי התורה.

לקראת השעה היעודה, זרמו המונים אל היכל בית המדרש שתהעטף אבל. כולם התפלצו למראה כדי החרס העטופות בטלית, שהיו עדות אילמת לזוועה.

בקדמת בית המדרש עמדו הגראי"ל שטיינמן, הגר"ש הלוי וואזנר, רבה של בני ברק הגרמי"ל לנדא, מנהיגם של חסידי ויז'ניץ הגר"י הגר ומנהיגי החסידות.

את מעמד ההלוויה פתח בנו של כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ, הרה"צ ר' ישראל הגר, והחל באמירת סליחות, מתוך דפים מיוחדים שחולקו לציבור. הוא בכה בדמעות שליש, ושאג בקינה 'שאלי שרופה באש'. לאחר מכן נערך מעמד קבלת עול מלכות שמים.

לאחר מכן עלה בעל שבט הלוי, הגר"ש הלוי וואזנר, לשאת דברים. דבריו נאמרו מתוך כאב לב רב, ועוררו את הכל לתשובה. בדבריו הזכיר הגר"ש וואזנר כי בימי הזעם של השואה - עיקר ההרוגים היו מקרב עדות האשכנזים ולא הספרדים וזאת בשל העובדה אותה ציינו אז צדיקי הדור – שהספרדים מקפידים יותר על קדושת בית הכנסת.

"לכן", קרא הגר"ש וואזנר, "חוב גדול מוטל על כל אחד לשמור מכל משמר על קדושת בית הכנסת. "לא לאכול, לא לדבר בפלאפונים ולא לדבר דיבורים בטלים.

"יש בתי כנסת אשר בעיתות שמחה הופכים חלק מבית המדרש לעזרת נשים. זהו דבר שאסור לעשותו", הוסיף והתריע התריע הגר"ש הלוי וואזנר.

"ויש עוד מצוות שהציבור נחלש בהם. ואהבת לרעך כמוך, כבד את אביך ואימך, ולא תלך רכיל בעמך", ציין בעל 'שבט הלוי'.

לאחריו עלה הגר"י הגר לשאת דברים. הוא אמר את דבריו בקול בוכים, ועורר את הציבור בנושאים הטעונים תיקון ותשובה. הוא עורר על הצורך להקפיד יותר על זמני התפילה ואף התריע נגד תופעת הפאות הארוכות.

עם תום מסע ההתעוררות, החלו רבבות לצעוד אחר רכב ה'חברא קדישא' שאל תוכו הוכנסו ספרי התורה השרופים. בני ברק חוותה את אחד המעמדים המרטיטים בתולדותיה, כאשר המונים-המונים בטלים ממלאכתם וצועדים בעצב אחר שיירת ספרי התורה הנלקחים לדרכם האחרונה.

בשעת בין ערביים מאוחרת, הגיעה ההלוויה אל חלקת ויז'ניץ שבבית החיים בפאתי בני ברק. הגראי"ל שטיינמן ליווה את ספרי התורה עד למעמד הקבורה.

בזה אחר זה הורדו הכדים ובהם ספרי התורה אלי קבר, כאשר המוני המלווים מהרהרים בתשובה ומבטיחים לעצמם לעשות הכל כדי לתקן את דרכיהם ולהפנים את קריאת ההשכמה משמים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!