לא תזיק שטיפה קטנה • (1)

יש משהו יפה בהקפות השניות. יש לי חברות שלא מוכנות לוותר עליהן. אחרות מתעקשות להישאר בבית ולהסתער עליו רגע לפני שהן מכניסות פנימה את אווירת השגרה.

אלו, כמו אלו, מתקשות לשמור על רגיעה.

הנה חלפו להם כמה שבועות של מה שמכונה 'חגים'. במהלך חודש אלול הן עסקו בגזירת דפי עיתון, בחירת מתכונים נבחרים - ובמילוי המקפיא. אט-אט חלף לו ראש השנה, אחר-כך עברו גם הסעודות של ערב ומוצאי יום כיפור, ואפילו סוכות אינו עוד איתנו כאן. עכשיו לא נותר אלא לספור את המלאי ולאמוד נזקים.

אז ככה.

במקפיא? לא נותר אפילו פרור.

מבט שטחי על הבית, סקירה מהירה כזו, מעלה חלחלה. הנכדים פיזרו צעצועים, הזוגות הנשואים הטמינו את ניירות הממתקים, אותם סחבו מארונות המטבח, מתחת לכל מזרן או מיטה, כתמי הבוץ מקשטים את כל החדרים, וערמות הכביסה ממתינות רק לך, עקרת הבית הנכבדה.

צעקות ה"אמא, הוא הרביץ לי" מתערבלות בראש, מסחררות אותו בלי רחמים, גם אחרי שכ-ו-ל-ם כבר ארזו מזוודות ונסעו. שלחת את הילדים לבתי הספר, בדקת שבחורי הישיבה שעדיין רדומים במיטותיהם אכן נושמים ובריאים, רצת לצרכניה כדי למלא חזרה את הבית במוצרים שאזלו, ועדיין ההדים מהדהדים לך באוזניים.

"כל-כך נהניתי בחג", אני שומעת את גילה, חברתי היקרה, נואמת בשיחת הטלפון היומית שלה, ומוצאת עצמי מהנהנת בראש, מאשרת לה כי גם אני נהניתי בחג. "בטח נהניתי. היה כל-כך יפה. כולם היו, כולם נהנו. כן, גם אני מ-א-ד".

ואז את תוהה, בינך לבין עצמך, האם גם לה היה כל-כך קשה.

את מעיזה לשאול, והיא, בגילוי לב אופייני, מתארת איך נראה הבית שלה, וזה דומה עד מאוד למה שאת רואה בעיניים מלוא האופק. ובכל זאת, היא נהנתה - גם את נהנית. כי עם כל הקושי, חייבים להודות, לא נסכים לוותר על כך ש"כל הילדים יגיעו". גם בחופש הבא.

אז נכון, תשתדלי, לפעם הבאה, למלא את המקפיא עוד קצת. כי כמה שלא הכנת, זה לא התחיל להספיק. אולי תשקלי גם רכישת מקפיאים נוספים. שיהיה בכל חדר. גם את ארונות הממתקים כנראה לא מלאת מספיק. אחרת איך תסבירי את העובדה שאחרי 24 שעות כבר לא היה זכר לסוכריה או קובית שוקולד?

את הילדים שעוד נותרו בבית תחנכי טוב יותר, לקראת החג הבא. תסבירי להם שאת תשומת הלב שהם מקבלים בכל ימות השנה, הם לא יכולים לדרוש ממך גם כאשר 'הנשואים מגיעים'. יש הרבה זוחלים על הריצפה, הרבה מושכי צעצועים מארונות, ועוד הרבה צועקים וצורחים: 'אין לי מה לעשות' ו'הוא הרביץ לי'.

טוב, הם לא לבד בימים האלו. תנסי להרגיע אותם מראש שאחרי כמה ימים של המולה 'עוד תתגעגעו לרעש של החגים', כשאת מקווה להרגיע גם את עצמך. ויחד תספרו את הימים עד לחופש הגדול הבא.

אויש, הוא חל בפסח. צריך להתחיל לנקות את הבית, ועדיפה שעה אחת קודם. צריך לקנות מקפיאים, לפזר אותם בחדרים, למלא בכל טוב ולהמתין שהחבר'ה יגיעו, ילכלכו את כל מה שהברקת, ויחסלו את כל מה שהכנת.

ושיהיה להם לבריאות.

בחג הבא תהיי את זו שתתקשר אל החברות ותספרי להם ש'חג כזה עוד לא היה לי' ו'אוף שנגמר'. לא, אל תתני להן להקדים אותך.

אבל לפני שמבריקים לפסח לא תזיק שטיפה קטנה וראשונית, רק כדי שנעלי הבית שלך תפסקנה להידבק לריצפה.

[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!