הגאון החסיד רבי חיים מאנדל זצ"ל

באנטוורפן שבבלגיה נפטר, בגיל 88, הגאון החסיד רבי חיים מאנדל זצ"ל, מפארי הדור הישן, שריד לדור דעה, מחסידי גור, שהיה דבוק באמונת חכמים איתנה ברבותיו הקדושים מגור.

המנוח ז"ל נולד בי"א שבט תרפ"ג לאביו רבי ישראל ז"ל ולאמו מרת שרה ע"ה, שהיתה בתו של הגה"ק רבי שאול משה מוויערשוב זצ"ל, שעוד נסע 'נסיעות' לבעל ה'שפת אמת' ולימים לבנו ה'אמרי אמת' ואף זכה להשתדך עם בית רבו, כשלקח לחתן את רבי אברהם מרדכי אלטר ז"ל, בנו של הרה"ק רבי משה בצלאל זי"ע וחותנו של ה'פני מנחם' זי"ע.

הנכד זכה להתחנך ולגדול על ברכי סבו, שקירבו והרעיף עליו טללי תחיה, בהתוותו לו דרך של אמונה בה' ובמשה עבדו.

מגיל ינקות ניכרו בו כשרונותיו העילאיים והתבטלותו המוחלטת לחצר הקודש. בשנת תרצ"ב, בהיותו ילד כבן תשע, עלו הוריו יחד עם הסבא הגדול הרב מוויערשוב לארץ הקודש, והתגוררו בתל אביב. כאן זכה להתחמם ביתר שאת באור סבו הגדול שהיה מקורב גדול ונערץ על אדמו"רי גור.

ביום כ"ג תמוז תרצ"ט עלה הגה"ק מויוערשוב השמימה כשנכדו המנוח ז"ל לצד מיטתו, נוטל על עצמו את הדפסת ספריו של סבו: 'פרדס שאול' ו'אבני שהם'.

לאחר מלחמת העולם השניה, בעודו בחור, נשלח רבי חיים על ידי ה'אמרי אמת' לארצות אירופה, אל קיבוצי הפליטים, לחזקם ולעודדם. סובב רבי חיים בין 'מחנות העקורים', מעודד ומחזק את הפלטים שישמרו דרך ה'. במכתב מיום ד' אייר תש"ז כותב ה'פני מנחם' לרבי חיים השוהה בפראג: "איך הרגשת את עצמך שם בנכר, איך מצאת שם אחינו בני ישראל".

בבחרותו נמנה עם מקימי ישיבת פוניבז'. ומעשה שהיה כך היה: הרב מפוניבז' זצ"ל ביקש לקומם עולה של תורה בבני ברק. רבי חיים מאנדל שימש באותם ימים מדריך לילדי טהרן, כשאת פעילותו הוא ממקד בגבעה שליד הישיבה.

באותם ימים, בחר ה'אמרי אמת' לשלוח לישיבה את בנו ה'פני מנחם', כשרבי חיים משמש לו שותף וחברותא. לימים העלה רבי חיים זכרונותיו על גבי מכתב: "לפי זכרוני למד במשך הזמן במסכת הוריות". כל ימיו החזיק רבי חיים טובה על הזכיה לה זכה, כשה'אמרי אמת' שיגר מברק לבנו בבני ברק והוסיף בלשונו הטהור: "גם אני דו"ש בני היקר שיחי' לאוי"ט וכן לחברותא שלך ולהרב שי' מפוניווז"

באותם ימים זכה לשמש את ה'אמרי אמת' שקירבו. רבי חיים היה מספר ברעדה על הזכיה להיות בקודש פנימה, לשמוע דברי תורה וחסידות אותם העביר לדור אחרון. כך, גם זכר כל ימיו את הסתלקות ה'אמרי אמת' כשרבי חיים עומד ליד המיטה ורואה בעלותו השמימה.

כבר באותם ימים זכה לקירוב נדיר מכל שלושת בני ה'אמרי אמת' שראו בו סמל של ישוב הדעת וצלילות כיין המשומר, שוחחו עמו דברים נלבבים שרבי חיים נצרם על לוח לבו עד יומו האחרון, שיתפוהו בעניני הנהגה והרעיפו עליו טללי תחיה.

בשנת תש"ט נשא את זוגתו שתחי' בת הרה"ח ר' יהודה לייב רוזנווסר ז"ל, כשאת ביתם הם קובעים באנטוורפן שבבלגיה. כאן הנהיג ביד רמה משך למעלה מיובל שנים את קהילת חסידי גור כשהוא הגבאי של השטיבל, ועל פיו ישק כל דבר.

בנסיעותיו הרבים לחצר הקודש גור, זכה רבי חיים להיקרא כבדרך קבע ליסב לסעודות שבת אצל ה'בית ישראל', כשהדברים שנאמרו שם נחקקו על לוח לבו. כך, זכה גם לשהות בצל הקודש בשבתו האחרונה של ה'בית ישראל' ולסעוד על שולחנו את סעודת ליל שבת, ואף להשתתף ב'תה' לפנות בוקר. מיד לאחר ה'שבעה' העלה רבי חיים את דברי תורתו האחרונים של ה'בית ישראל' למען יעמדו לימים הבאים. בין הדברים אותם אמר הרבי: "יהודים עובדי ה' אינם חסרים דבר ולא יחסר להם אף פעם כלום".

כל ימיו היה חייל ופטריוט של חצר הקודש. כך היה ממקימי 'איחוד מוסדות גור' באירופה.

אצילותו ודמותו היתה מעוררת כבוד, כשהוא משמש כתובת לכל דבר וענין חסידי. בקי גדול היה בספרי החסידות לדורותיהם, כשלכל אחד נדמה כאומתו.

בתקופה האחרונה נחלה ונחלש. בחודש האחרון מצבו התדרדר, כשבנו ר' ישראל מטובי המחנכים בערד שימשו בימי חוליו. בשבוע שעבר, עוד ערך שולחן 'לחיים' בביתו ביא"צ של אביו ז"ל.
בחג הסכות שוחח רבות על יום היא"צ של היהודי הקדוש מפרשיסחא החל בי"ט תשרי, והיה נראה כמכין עצמו ליום זה.

בצוואה מפורטת אותה ערך בערב החג מבקש שלא יספידוהו בשום פנים ואופן. השיב את נשמתו הזכה לבוראה, כשסביב מיטתו משפחתו, מוקיריו וידידיו הכאובים וסחופים באבלם הכבד בהילקח חסיד מן הארץ.

מאנטוורפן יצא מסע הלויה מבית קהילת מחזיקי הדת לעבר שדה התעופה. בישראל יצאה הלוויה מכולל גור בית נחום בבני ברק, בהשתתפות אלפי חסידי גור לעבר בית העלמין קרית שאול, שם נטמן ליד קברי אבותיו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!