כותל אחד, 160,000 תמונות • תיעוד מרהיב • מיוחד לחג

כל פעם שבאנו לתפילה בכותל המערבי - שריד בית מקדשנו, ראינו את יעקב שלאס.

תמיד הוא שם, ברחבת התפילה, כשעל צווארו שתי מצלמות-ענק מקצועיות. תמיד הוא עסוק: מצלם עוד אדם ועוד אדם השופכים את ליבם בפני אבינו שבשמים מתחת לביתו, 'כי ביתי בית תפילה', המקום הקדוש ביותר לכל העמים.

תהינו מה מעשיו של האיש ההוא. רבה הייתה סקרנותנו: מה מניע אותו לצלם ושוב לצלם את אותו המקום בדיוק.

רק לאחר שאזרנו אומץ ופתחנו עמו בשיחה, גיליתי את ה'סוד': מזה שנים רבות, שלאס 'מבשל' במוחו פרויקט ייחודי שטרם נראה כמותו.

בביתו ברובע היהודי, הוא שומר בקנאות על האוצר: ארכיון ענק בן 160,000 תמונות מרהיבות. כולן צולמו ברחבת הכותל.

זהו מפעל-חיים מרתק וייחודי שאין שני לו: הנצחת כל מתפלל, מכל מוצא ועם, כשהוא מתייחד עם קונו ב'בית התפילה'. לכל מתפלל יש את המראה שלו, את התפילה שלו, את צורת התפילה שלו, את הפתק או הנשיקה בקיר העתיק. את כל אלה תוכלו לראות בארכיון שלו. ואולי גם תמצאו את עצמכם.

כל תמונה – מתפלל אחר, עולם אחר, תפילה אחרת.

"כולנו מכירים את הפסוק 'כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים'", אומר יעקב. "אצלי במצלמה, אתה יכול לראות את עוצמת הפסוק בחוש".

פגישה בדרך למסעדה

קורות-חייו של יעקב מרתקות לא פחות מאוצר צילומיו, שאגב, אינו עומד למכירה תמורת כל הון שבעולם.

שלאס נולד בבית יהודי-אמריקני מרוחק משמירת תורה ומצוות. הוא ניהל מסעדה מצליחה בניו-יורק, עלה במעלות העולם הגסטרונומי – ושום דבר לא סימן על השינוי המהותי העומד להתרחש בחייו.

ביום בהיר, בדרכו למסעדה, הוא פוגש בצעיר, חסיד חב"ד, שמציע לו להניח תפילין. שלאס לא מתנגד. "מאותו רגע", הוא מספר בראיון ל'בחדרי חרדים', "חשתי שנשמתי כמהה לרוחניות".

בחיפושיו הראשונים אחר מקור רוחני, הוא מחליט ליטול פסק-זמן ממלאכת הניהול התובענית ולעלות לביקור קצר בארץ-ישראל.

שעות אחדות לאחר רדתו מהמטוס, הוא סר למעונו של הבבא סאלי בנתיבות ומבקש ברכה להצלחה ברוחניות ובגשמיות. "בקרוב תמצא את זיווגך", מבטיח לו ה'בבא סאלי'.

לא חולפות אלא ארבע שעות - ושלאס מכיר את רעייתו לעתיד. חודשים אחדים לאחר מכן, הוא מגדיר עצמו כחסיד חב"ד ונישא בחצר הרבי מליובאוויטש זצ"ל בשכונת קראון-הייטס שבברוקלין.

שלאס מרגיש כי נפשו קשורה בארץ המובטחת – ומאמין כי בה יוכל להתקדם ברוחניות יותר מכל מקום אחר. "האדמו"ר מליובאוויטש העניק לי את ברכת-הדרך לעלות לישראל", מספר שלאס.

היה זה בדיוק לפני שלושה עשורים. שלאס מותיר מאחוריו קריירה גסטרונומית משובחת – ועולה ארצה. את ביתו הוא קובע בירושלים העתיקה, ברובע היהודי.

הבכי של וועלוול מהצי השישי

מאז ועד היום, ציר דלתו לא יודע מנוח. אלפי יהודים זכו להתקרב ליהדות דרך שולחן-השבת שלו. את סודות הגסטרונומיה הוא לא שכח: תושבי הרובע היהודי מכירים היטב את הניחוחות והטעמים המדהימים האופפים את בית משפחת שלאס.

הוא הצליח לקרב ליהדות לא מעט מה'מצולמים' שלו. "אני משתדל להניח תפילין ליהודים שבאים לכותל", הוא מספר. "בוקר אחד, אני רואה קבוצה גדולה של חיילים אמריקנים. הם שירתו בצי השישי במפרץ חיפה והחליטו, במסגרת יום חופשי, לנסוע לירושלים.

"ואז אני שם לב לחייל שגופו מלא קעקועים. הוא מביט אנה ואנה כמחפש משהו. לבסוף הוא ניגש לכותל ומפיו בוקע בכי תמרורים שלא שמעתי מימיי. כל גופו רעד. חששתי לשלומו. כשסיים, ניגשתי אליו והתעניינתי בעדינות האם הוא צריך עזרה?

"החייל השיב לי בביישנות: 'בטח אתה חושב שאני גוי! ובכן, שמי וועלוול. אני חייל בחיל הים האמריקני. אני מנותק מיהדותי זה שנים רבות. הגענו לכאן לכותל במסגרת טיול בירושלים, והנה, מצאתי את עצמי לא יודע מהו הכותל. לא ידעתי מה עושים כאן. ניסיתי לעקוב אחרי המבקרים כאן, לראות מה הם עושים.

"'בסוף', המשיך החייל, 'כשראיתי מה עושים והנחתי את ראשי על אבני הכותל, לפתע עלתה לנגד עיניי דמותה של סבתי ע"ה שהייתה אישה יראת שמים. בצעירותי הייתי סמוך על שולחנה לאחר שברחתי מבית הורי ופניתי לצבא הנוכרי. כשדמותה צפה לנגד עיניי, הרגשתי חיות – וכעת אני מבקש להניח תפילין'".

יעקב ממשיך לספר: "כמובן, הנחתי לו תפילין. אחר-כך רשמתי את הפרטים שלו ושמרתי איתו על קשר לאורך זמן".

זהו רק סיפור אחד המלמד על התשוקה שיש גם ליהודים רחוקים ביותר כלפי הקב"ה. את התשוקה הזו רואה שלאס בחוש מדי יום ביומו, שעה אחר שעה, במקום הקרוב ביותר למלך מלכי המלכים.

כעת, גולשים נכבדים, קחו אוויר לנשימה והתענגו על קומץ מיצירותיו של יעקב שלאס, לצד ראיון מרתק שערכנו עם 'האיש, המצלמה והקירוב'. צפייה מהנה.

צילומים מביתו של יעקב ותמונות מארכיונו:




תמונה של יעקב משה שלאס שהתפרסמה במגזינים בעולם:





בסלון ביתו, בעבודתו:















עבודת ציור מיוחדת בביתו:





פנקס בן מאות שנים של גבאי בית כנסת, בו סימן בסימון מיוחד את קניית העליות לשבת:















על גג ביתו, המשקיף אל הר הבית:

























שולחן אפיקומן מפרס:





מצילומיו של יעקב משה שלאס:





בר מצווה בוכארית:










חכם אברהם בביוף:










תיקון חצות בקשת וילסון:



































מי מזהה?

























גם הוא פוקד את הכותל:










הבחור מברזיל:





היסמני"ק החרדי















הזמנה לחתונה:













































מי מכיר את דוד:





והצדיק בתענית:

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!