התקבלה החלטה להנציח את זכרו של רב העיר

אמש (שלישי) התקבלה החלטה של ועדת השמות בהרצליה לקרוא לבית הכנסת הגדול בהרצליה ע"ש הגאון רבי יצחק יחיאל יעקובוביץ זצ"ל, רב העיר שנפטר לפני שנתיים.

אלעד צדיקוב, חבר מועצת העיר שהעלה ויזם את ההצעה: "הרב זצ"ל שימש כרבה של העיר הרצליה במשך 67 שנים. הרב מונה ע"י החזון איש לתפקידו בהיותו בשנות ה20, והיה לזקן רבני הערים בישראל. הרב היה דמות מופת ומגדלור רוחני לאנשי העיר כולה, דתיים וחילונים כאחד".

ביה"כ הגדול היה מקום אהלו ושקידתו של הרב. הכולל שייסד ועמד בראשו עד יומו האחרון שכן בקומה העליונה בביה"כ הגדול. הרב מסר מדי יום את שיעור הדף היומי (שיעור גמרא יומי) בביה"כ במשך למעלה מ-60 שנה.

כמו כן, הקים הרב זצ"ל הקים את מערך הכשרות החזק ביותר בקרב מערכי הכשרות העירוניים בישראל, עמד כל חייו על שמירת השבת הציבורית, הקמת מקוואות ושמירת השמיטה.

תושב העיר ציין בשיחה ל'בחדרי חרדים' כי "את שנת השמיטה הבאה עלינו לטובה בע"ה, העיר הרצליה מתעתדת לשמור בזכות פעלו של הרב והכרת הטוב והאהדה הגדולה בינו לראש העיר פדלון".

הבקשה שהוגשה על ידי אלעד צדיקוב

לפני כשנתיים דווח בהרחבה ב'בחדרי חרדים' על לכתו של הרב יעקובוביץ זצ"ל, רבה הראשי של הרצליה - עשרות בשנים, ומזקני רבני ישראל - בגיל 89.

הרב זצ"ל נולד בגרמניה בו' אייר תר"צ לאביו הגאון רבי חיים יוסף יעקובוביץ זצ"ל שכיהן ברבנות בגרמניה עד מלחמת העולם השנייה ולאחר השואה היה מראשי ישיבת 'קול תורה' בירושלים, ולאמו מרת דינה ע"ה.

בשנת תרצ"ה עלה עם משפחתו לארץ ישראל והם התיישבו בירושלים. הרב היה ממייסדי ישיבת קול תורה יחד עם אביו. ולאחר מכן היה הרב יעקובוביץ מראשוני תלמידי ישיבת פוניבז' שהוקמה בבני ברק,

בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו מרת שפרינצה מובשוביץ, בתו של הגאון רבי בנימין מובשוביץ זצ"ל, רבה של הרצליה ומייסד ישיבת השרון.

הוא נשלח לכהן כרב העיר על ידי מרן בעל ה'חזון איש' והרב מפוניבז' הגרי"ש כהנמן זצ"ל כממלא מקום חמיו ברבנות שנפטר בשנת תשי"ג, ואף שימש כר"מ בישיבת השרון של הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל.

מסופר על הרב זצ"ל כי לאחר שנכנס למלא את מקום חמיו ברבנות העיר, נכנס ל'חזון איש' ושאל אותו מה עליו לעשות ביום העצמאות ואיזה מסר להעביר בדרשת החג.

החזון איש השיב לו: תביא את דברי השולחן ערוך: 'חמשה עשר בשבט נקרא ט"ו בשבט'. מדוע הוצרך השולחן ערוך לומר שחמישה עשר נקרא ט"ו? ללמדנו שכדי לקבוע יום מיוחד צריך להיות השולחן ערוך. ואכן הגרי"י אמר את הדברים בדרשה המרכזית, ומאז לא הוזמן לשאת דרשות באירועי יום העצמאות. את הדרשה היחידה היה אומר הרב ביום הזיכרון, אז הוא סופד לחללי מערכות ישראל שהתגוררו בעיר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!